לא סביר, לא הגיוני, לא מועיל לאף אחד מאיתנו בשום אופן
כמה זמן עבר מאז הוקמה הממשלה החדשה? 20 שנה? אולי 30? תחושת הזמן נעלמה מרוב הצהרות, מהפכות ובעיקר מבוכות. נדמה שיותר מניסיון לקיים איזו אידיאולוגיה כלשהי, ממשלת נתניהו מבקשת לייצר את המקבילה השלטונית לחיים במושבים הסמוכים לנתב"ג: רעש הנחיתות מטביע כל ניסיון לקיים שיחה פשוטה, או דיאלוג. בינתיים רק נותר לבדוק האם מדובר בניסיון להסתיר חוסר מעש, או דווקא להסתיר מעשים של ממש, כמו הפרסום האחרון בכלכליסט לפיו שרת התחבורה מירי רגב מיהרה לבדוק אילו תפקידים פנויים לה למינויים פוליטיים.
מרוב מאמץ לברור בין המוץ לתבן, לא נשאר מקום או זמן לעסוק בנושאים האמיתיים ששלטון שעובד עבור האזרחים שבחרו בו (וגם עבור אלה שלא, על פי ההצהרות) אמור לעסוק בהם. נדמה שאנחנו חיים בעולם הפוך. אריה דרעי, שהודה בהעלמת מס, הוא הצדיק. השופטים שלא התעלמו מכך, הם הבעייתיים. כך לפחות רומז ההיגיון של ח"כ שמחה רוטמן, שדוהר קדימה ללא מעצורים (או נהלי עבודה בסיסיים בכנסת) לביטול כל רסן משפטי על נבחרי ציבור. על פי ההיגיון של רוטמן ויריב לוין וכל מי שקפץ על עגלתם, שמשרת בסופו של דבר את האינטרסים של אחד בנימין נתניהו, העובדה ש-400 אלף איש הצביעו לש"ס אינה, במקרה, ביטוי לאיזו השקפה אידיאולוגית לגבי האופן שבו יש לנהל את המדינה. מה פתאום? מי שמצביע ש"ס חונן את דרעי בעצם הצבעתו. מיד נזכרנו בהצעתו של חבר טוב, ששאל מדוע לא לשחרר את כל האסירים מהכלא ולהעמיד אותם לבחירת הציבור. קיבלת מספיק קולות, לך הביתה. נפלת מתחת לאחוז החסימה? גורלך נחרץ.
רוטמן, שמנהל דיונים בוועדה בכנסת שבה הוא מזמין אנשי ימין ומשפטנים להסביר לו שהרפורמה אותה הוא מקדם נוגדת כל יסוד דמוקרטי ואז נפגע כשאנשי האופוזיציה מסכימים איתם (בצעקות, נכון. הם כל הזמן צועקים), ודאי ייפגע גם מההשוואה הזו. הרי כשאין שופטים יש יותר משילות. זה ברור, לא? כמו כשאין מסים, עוזרים יותר לעניים. מה, זה לא עובד ככה? הרי בקהלת נשבעו שזה המצב.
בפועל, אי אפשר שלא לחשוד שמאחורי ניסיון הסירוס של מערכת המשפט עומד משהו אחר. הרי הדאגה הגדולה מביקורת שיפוטית לא מועילה במאום לבעיות של האזרח הקטן מול מערכת המשפט. לא לסחבת בהליכים, לא לאיכות הדיון המשפטי. מתגנב איזה חשד, קטן, שבעצם כל אנשי המהפכה הזו היו רוצים חופש לבצע מהלכים אחרים, קשים הרבה יותר, בלי שיועצים משפטיים יקשקשו איתם על זכויות אדם. משהו על האזור ההוא ממזרח לכפר סבא. פעם, לכאורה, היו עליו עימותים, ודיונים וויכוחים. עכשיו השאלה היא לא מה עמדתך בוויכוח, אלא האם תהיה לך הזכות בכלל לנהל את הוויכוח. וככה, חברים, תמיד מנצחים.
השרים קרעי וזוהר, שהבינו מהר שמעשים מביאים הרבה פחות פופולריות ממתקפות, גם הם פועלים באותה הדרך. למה לקרעי לעסוק בתשתיות התקשורת, חלילה, כשמבחינתו משרד התקשורת הוא המשרד לביקורת התקשורת ולאיום על אופירה וברקו. האיום על התאגיד נבזי במיוחד, וראוי לכל גינוי. המחשבה ששליטה מוחלטת של טייקונים בשוק מגבירה את חופש הביטוי והיצירה כנראה לא פגשה מעולם את המציאות. כן, אנחנו כותבים מתוך ערוץ מסחרי, אבל דווקא ערוץ ציבורי לצידו מאפשר לאותו ערוץ מסחרי לפעול בלי שיטילו עליו את כל העול של תיקון עוולות חברתיות, שבפועל יפרק אותו כלכלית.
די, תגידו לנו, תכתבו על כלכלה. מה אתם מתעסקים בנושאים האלה? התשובה הפשוטה היא שהכל קשור. בימיה הראשונים הממשלה מקלה על חיינו בשקלים בודדים, ואז עושה מהלכי ענק שיכולים להוביל לפגיעה כלכלית ממשית במשק. לא, לא נהפוך בבת אחת למדינת עולם שלישית. אבל מספיק שנהיה פחות אטרקטיביים למשקיעים מחו"ל, פחות יעד לאקדמאים שרוצים לחזור, פחות מוכוונים לצמצום הפערים החברתיים כדי שכל מי שרוצה יהיה אקדמאי שלא ירצה לחזור, ככה הכלכלה מדרדרת.
הממשלה עסקה בימיה הראשונים במהלכים שעוזרים לאליטה האמיתית – אנשי השלטון עצמם. אמירה דמגוגית שגורה היא שהציבור הצביע בעד המהפכה המשפטית. הציבור גם הצביע בעד הבטחת בחירות של הליכוד לקדם חינוך חינם מגיל אפס. זה היה עוזר לציבור הרבה יותר ממלחמות עם בית המשפט העליון, אבל אז אי אפשר היה להסית חלק אחד של העם נגד השני. אז המהפכה הזו תחכה להפגנות הבאות.
אולי את ההפתעה של השבוע סיפקה ועדת הכלכלה, בראשות דוד ביטן, שבעצמו צפוי לעמוד לדין פלילי. דווקא שם מתנהלים דיונים שעוסקים באיום הגדול ביותר על הציבור כיום שאינו צבאי: עליית המחירים המשתוללת. דיון על העלייה במחירי המזון, דיון על טענות עסקים בחצור הגלילית ודיון בתיקונים ברפורמה בתחבורה ציבורית. בשבוע הבא יש גם דיון על התחרות בנמלים. שווה לצפות. דיונים, כידוע, אינם מעשים וצעקות על רמי לוי לא מסייעות ליוקר המחייה. ובכל זאת, אפשר לקוות שהכיוון הזה יימשך. כן, הגענו למצב שבו יו"ר ועדה שפשוט מנהל דיונים בנושא שעליו הוא מופקד זה הישג.
איפה הכסף?
המשבר הכלכלי, יחד עם הקיצוץ בתקציבי המחשוב של החברות הביאו גם את מייקרוסופט לפרסם שלשום (ד') על פיטורים בחברה. אומנם רק 5 אחוזים מהעובדים ילכו הביתה, אבל במקרה של מייקרוסופט מדובר על כ-11 אלף עובדים.
החברה מצטרפת לגל הפיטורים הענק בתעשיית ההייטק בחודשים האחרונים. כדי להבין עד כמה עמוקה הבעיה, הכינו באתר טק12 טבלה מתעדכנת שמציגה את מצב הפיטורים בחברות, ואת הסיבות.
הצצה בטבלה מציגה תמונה מאוד ברורה. רוב החברות מתרצות את פיטורי העובדים כ: "התייעלות", או "קיצוץ בהוצאות" ו"הגעה לרווחיות". כל ההסברים הללו מציגים תמונה מאוד פשוטה: לחברות נגמר הכסף, והם נדרשות לשנות יעד עסקי. לא עוד מדברים במובנים של צמיחה, אז המטרה הייתה לגייס כמה שיותר עובדים כדי להראות שהחברה מתפתחת וגדלה. על מנת לא לסגור את הברז, המשקיעים דורשים לראות שהחברה מרוויחה כסף, וכדי לענות על הצורך הזה יש להתחיל לפעול בצמצום, להתמקד במה שעובד, ולהתחיל להראות שההשקעה השתלמה.
קליק אחד וחסכתם עשרות אלפי שקלים
קרן אלאלוף שרעבי ישבה בביתה ברחובות כשלפתע הבינה שמישהו מבצע בשמה עסקאות באלפי שקלים. במקרה אחר עובד זר נעצר בחשד שהעביר 13 אלף שקל מהחשבון של הקשיש בו טיפל, לאחר שביתו של הקשיש, יהודית דרורי, הבינה שמישהו גנב את פרטי כרטיס האשראי שברשותו.
לשני הסיפורים שפרסמנו השבוע ב-mako יש מכנה משותף. הנזק היה יחסית מצומצם, והגניבה הושבה לבעליה בזכות העובדה שבשני המקרים בעלי הכרטיס ביקשו מחברת כרטיסי האשראי לקבל התראות במסרונים לסמארטפון על כל עסקה שמתבצעת.
ההצטרפות בכל אחד מהמקרים מאוד פשוטה. בין אם כרטיס האשראי שלכם מנוהל בישראכרט, כאל, או MAX – תוכלו פשוט להתחבר דרך האתר לחשבון האישי שלכם ולבקש להצטרף. אגב, עשינו בשבילכם את העבודה ואם תלחצו על כל אחד מהחברות תגיעו לאזור הייעודי להצטרפות.
פעולה פשוטה שיכול לחסוך לכם עשרות אלפי שקלים, ועוגמת נפש.
תעצרו את המסיבה
העלאות הריבית של בנק ישראל שלחו את השוק כולו לסחרור. פחות ופחות משקיעים נכנסים לשוק, ופחות דירות מוצעות להשכרה. התוצאה, לכאורה, היא עלייה במחירי השכירות. אלא שהפתעה - יש ערים שמחירי השכירות בהן יורדים.
הנתונים של אתר יד2 מראים שב-20 ערים לפחות חלה ירידה במחירי שכר הדירה המבוקשים באתר בין הרבעון השלישי לרביעי של השנה, כולל, הפתעה, בתל אביב.
אלא לפני שאתם ממהרים לנשום לרווחה, חשוב שתדעו שלא בכל הערים המגמות חיוביות עבור שוכרי הדירות. בערים רבות חלה עלייה בשכר הדירה המבוקש. חדרה למשל מתגלה ככוכבת החדשה של שוק השכירות, ובחודשים האחרונים שכר הדירה הממוצע המבוקש בעיר עלה ב-6% מ- 4,634 שקל ל- 4,928.
שנית, המחקר הזה מתבסס על נתונים של הרבעון הרביעי של השנה, שהוא הקשה ביותר בשוק השכירות. משפחות וסטודנטים שמבקשים לעבור דירה נוהגים לעשות זאת בקיץ, ובעלי הדירות מנצלים זאת היטב בשכר הדירה. בחודשי הסתיו והחורף הביקוש יורד, לרוב, ובהתאמה גם שכר הדירה מתעדכן כלפי מטה.
אבל הנתון הכי חשוב מגיע דווקא מכיוון שוק הדיור. כרגע כל האינדיקציות מראות על קיפאון, ושולחות המון משפחות לשבת על הגדר בתקווה שהריבית תרד והן יוכלו לקחת משכנתא. היות ואנשים צריכים לגור היכן שהוא – לא נראה כי שוק השכירות ימשיך לרדת גם ברבעונים הבאים.
היי, הבועה שלכם חזרה
ברוח הימים האחרונים, הביטקוין הזכיר לנו את הדמגוגיה על "אמון הציבור במערכת המשפט", שגבוה הרבה יותר מאמון הציבור בחברי הכנסת. גם כאן וגם כאן איש אינו נותן למציאות לבלבל אותו.
בקצרה, אתם לא צריכים ביטקוין. לא כמו שאתם צריכים מים לשתייה או אוכל. אפילו לא כמו שאתם צריכים כסף כדי לקנות אוכל. מי שקנה דירה להשקעה, מספק מגורים למישהו אחר. מי שקנה מניה הוא בעלים של חלק מחברה (כן, אנחנו יודעים שאנחנו עושים פה הרבה הנחות לבורסה, ובכל זאת). הביטקוין מועיל לרוב המחזיקים בו רק כשהוא נמכר והופך שוב למטבעות שיש להם שימוש בעולם האמיתי. כלומר בפועל, כל מה שאתם צריכים זה מישהו אחר שיקנה מכם את הביטקוין.
בזמן האחרון, מאז שהתמוטטה FTX, בורסת המטבעות הדיגיטליים השנייה בגודל בעולם, היה נדמה שכל מי שעוסק במטבעות דיגיטליים הבין את הבעיה. יש הבטחה, אין יישום בפועל. הירידות נמשכו ושוק המטבעות הדיגיטליים איבד לא פחות מ-2 טריליון דולר מהשווי שלו מנקודת השיא של נובמבר 2021. כלומר, עד שהתחילה 2023, ושער הביטקוין זינק ב-28%.נכון לאתמול (ה') הגיע שוויו ל-20,813 דולר.
למה קונים פתאום ביטקוין? באופן שממשיך לבלבל את כל מי שלא עוסק בהשקעות, הסיבה המקובלת לכך שסוחרים קונים ביטקוין הוא שהם חוששים שסוחרים אחרים ייקנו ביטקוין לפניהם והם יפסידו את עליית הערך שלו. ויש, כמובן, גם גופים גדולים שמתחילים לסחור במטבע ולייצר תנועה בשער שלו, מושכים אותו כלפי מעלה, ויוצרים עוד תחושה שאם לא תקנו ביטקוין עכשיו הפסדתם מלא מלא כסף.
אולי מטאפורה תעזור: לא באמת אהבתם את קראנץ' פיסטוק, אבל הוא הפך לפופולרי כל כך שהלכתם וקניתם אותו בכל זאת. מצד שני, לפחות את קראנץ' פיסטוק אפשר לאכול. ביטקוין אפשר רק למכור למישהו אחר ולגזור קופון.
תקראו לזה הונאת פירמידה, בועה, זה לא משנה. החזון היה ונשאר מרשים. מטבע עצמאי ויעיל טכנולוגית. הביצוע קורס לתוך עצמו.