רק בישראל: אדם שכשל מקבל צ'ופר

עלילות שר פיטנס יכלו להיות אחלה תסריט לסדרה בנטפליקס, וגם השבוע, היא ממשיכה לככב בכותרות.

תקציר הפרקים הקודמים: חברת הולמס פלייס היו אמורים לרכוש את רשת שר פיטנס תמורת 2.2 מיליון שקל, והתחייבה להעסיק את שיר סנדה תמורת 25 אלף שקל ברוטו בחודש. בנוסף, על פי ההסכם שיר סנדה תקבל כ-10 אחוזים ממניות החברה.

ההסכם כבר היה חתום ואף אושר בבית המשפט אבל שיר סנדה לא הייתה מרוצה. על פי ההסכם, אסור היה לה להשתמש במותג אותו הקימה לשימוש פרטי שלה, והמותג אמור היה לעבור במלואו להולמס פלייס.

ואז, כבמטה קסם, הגיע האביר על הסוס הלבן: רמי לוי וחברת גוד פארם שבבעלותו הציעו לבית המשפט סכום יותר גבוה עבור הרשת, הרבה יותר מניות לסנדה עצמה, אותה משכורת עתק והיתר להשתמש במותג שר פיטנס בתחומים שאינם מתחרים עם הפעילות של תחום הכושר.

סנדה מיהרה לתמוך בהצעה, הולמס פלייס התעצבנו והאשימו אותה ב"התנהגות לא מקצועית", אבל לסנדה זה לא ממש הזיז, והיא מיהרה לחגוג בסטורי את החתימה.

אם תהיתם מה יעלה בגורל העובדות המסכנות שסנדה חייבת להן עשרות אלפי שקלים? הן נשארו מחוץ להסכם, כמובן.

"אנחנו רוצים להגיד שאומנם הייתה פגיעה רגעית אבל בסופו של יום הלקוחות יקבלו מודל משופר. שילוב הכוחות יאפשר לנו להציע ערך טוב יותר ממה שהיה עד היום", מסר אדם פרידלר, מבעלי רשת גוד פארם ל-mako.

נותר רק לקוות שהם יודעים מה הם עושים.

הנזק לכיס של כולנו במקרה ולא יהיו הסכמות יהיה עצום

בנק ישראל פרסם לראשונה תחזית דרמטית לפגיעה בכלכלה הישראלית בעקבות המהפכה המשפטית. אם זו תושלם במלואה, ישראל עשויה להפסיד לפחות 14 מיליארד שקלים מדי שנה - ועד ל-49 מיליארד שקלים.

כל זה מדאיג אבל מה שבנק ישראל לא עשה זה להסביר לנו, האזרח הקטן, איך זה ישפיע עלינו ישירות. אז קחו עט ודף ותכתבו כי ככה המהפכה הולכת לפגוע בכולנו: המשכורות ירדו או לפחות יפסיקו לעלות. רמת השירותים שנקבל תרד. זאת אומרת למשל שירותי הבריאות שאנחנו מקבלים מהמדינה יתדרדרו עוד יותר - לא יהיו תקציבים לרופאים, למיטות בבתי חולים או למכשור חדש ומתקדם. זה כמובן יוביל אותנו לשלם יותר לרפואה פרטית (למי שידו משגת) וכתוצאה מזה הביטוחים יתייקרו.

עוד שירות שהמדינה נותנת הוא כמובן החינוך. ושוב - מי שיכול, יתגבר את ילדיו בשיעורים פרטיים (שיתייקרו), מי שלא יישאר הרחק מאחור והמערכת ככל הנראה תיישר אליו קו. אז אם חשבנו שמערכת החינוך צועדת מאחור עשרות שנים, תחשבו מה יקרה עכשיו: כיתות צפופות, היעדר מורים, אלימות מטורפת ומערכת שאין לה כלים או כסף להתמודד עם כל זה.

תבלו יותר זמן בפקקים כי לא יהיו תקציבים לבנות חדשים או להרחיב כבישים קיימים. שלא נדבר שכל פרויקטים התחבורה הציבורית ייעצרו. רכבת קלה ב- 2026? פחחחח, בהצלחה לתושבי תל אביב החפורה.

שירותי הרווחה שקורסים כבר עכשיו יפסיקו לתפקד לגמרי, הקמת מרכזי תעסוקה בפריפריה תיעצר, וכל זה, בתוספת מה שמנינו מקודם ירחיק יותר את אנשי הפריפריה מהמרכז ויעצים את ההבדלים.

יש רק דבר אחד שיכול להציל אותנו מהתרחיש הזה והוא במקרה שהקואליציה והאופוזיציה יישבו באמת ויחתמו על הסכמות רחבות: במקרה הזה בנק ישראל צופה עתיד אופטימי - האינפלציה תחזור ליעד, הריבית תפחת, והצמיחה תהיה גבוהה מבשאר מדינות המערב.

אז לא משנה באמת לאיזה צד אתם משתייכים: תומכי הרפורמה או המתנגדים לה. ההבנה שצריך לשבת ולדבר ולהסכים ביננו, יכולה רק להועיל. קודם כל לנו ואז לכלכלה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ויו"ר ההסתדרות ארנון בר דו (צילום: עודד קרני, לע"מ)
ארנון בר-דוד ובצלאל סמוטריץ'. אבל היה לנו הסכם | צילום: עודד קרני, לע"מ

סכנת תביעה: למה סמוטריץ' רוצה להילחם בהסתדרות

בשעה שנכתבות השורות האלה עדיין לא ברור מה תהיה תגובת הממשלה לירי אל יישובי הצפון ועוטף עזה. אבל אפשר להניח מראש מה יהיה הפער בין ההצהרות של שר האוצר (שבזמנו הפנוי הוא גם שר במשרד הביטחון) בצלאל סמוטריץ' לבין תגובה אפקטיבית שתעזור להבטיח את ביטחונם של מי שעלולים להיפגע מהסלמה.

מי שעבד קשה כדי ליצור לעצמו תדמית של אידיאולוג קשוח, שבמקביל הוא גם מקצוען שמביא תוצאות, מתגלה בשבועות האחרונים כנבחר ציבור שמתקשה לקבל את האחריות שהוטלה עליו. מצד אחד מרגיע שפניו לשלום, ומהצד שני עושה כל שביכולתו כדי ליצור עימות. מצד אחד מגיע להסכמות מהירות עם ההסתדרות, יריבתו הפוליטית המושבעת, ומנגד מנסה לנקום בהסתדרות שהעזה להמרות את פי הממשלה ולתמוך, בצורה רפה ומתואמת באופן חשוד עם נתניהו, בהתנגדות למהפכה המשפטית.

לכאורה, לשר האוצר הטרי יש סיבה לזעום. רק לפני חודש הבהיר יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, ששביתה ערכית לא עומדת על הפרק. "אם נשבות - רק בגלל שכר, לא הרפורמה", הצהיר. בתמורה קיבלו העובדים הסכם שכר חדש, שמצליח להעלות את שכרם של העובדים במשק, אבל לא מספיק בשביל למנוע שחיקה בשכרם. סמוטריץ', לכאורה, קנה שקט.

אבל מאז קרו לא מעט דברים. בשבוע שעבר נדמה שכל יום מכיל מספיק חדשות לשבוע שלם. אבל שר האוצר לא אהב שהעובדים מרימים את האף. או שלא אהב את התיאום עם נתניהו. כינס סמוטריץ' את ראשי האוצר והורה להם לתבוע את ההסתדרות על "שביתה פראית ובלתי חוקית". הגדיל לעשות האוצר וקרא לאזרחים פרטיים לתבוע את ההסתדרות ואת השובתים.

בשולי הדברים, כמובן, נרמז שההיתכנות המשפטית של תביעות, בין אם מהאוצר ובין אם מאזרחים פרטיים כלל לא ברורה. באוצר גם לא הסבירו כמה נזק גורמת שביתה שארכה פחות מ-12 שעות, לא הספיקה להכיל את כל העובדים שאמורים היו לשבות והייתה יותר הצהרה פוליטית באחד המשברים הגדולים בתולדות המדינה מאשר שביתה של ממש.

ככל הנראה לא צריך לחפש היגיון. ההצהרה חשובה יותר מהמעשים, והניסיון להלך אימים על ארגוני עובדים חשוב יותר מהקריאות להידברות. אם סמוטריץ' היה רוצה, אולי היה מנסה לקדם הסכמות בתהליך ההידברות, או אפילו מבין שרוב רובה של המהפכה המשפטית היא טעות אחת גדולה. במקום, הוא העדיף הצהרה בומבסטית לתקשורת, שאין מאחוריה דבר.

מבצע מעצרים נרחב של המשמר הלאומי של מג"ב (צילום: דוברות מג"ב)
חיילי המשמר הלאומי. כן, הגוף הזה כבר קיים | צילום: דוברות מג"ב

במקום לקצץ בפשיעה, מקצצים בחינוך ובבריאות

מה באמת קרה שם, בחגיגת הפיצוי לאיתמר בן גביר? האם הוקמה מיליציה בשליטתו של מי שהיה בעבר יעד של השב"כ? או שבכלל קמה ועדה, שבתוך חודשיים תגיש את המלצותיה למתווה להקמת משמר לאומי? גם המתווה הזה, כמובן, יצטרך לעבור אישור של הממשלה. האפשרות השנייה היא מעט יותר נכונה, אבל מבחינת כל הנוגעים בדבר, כדאי שתחשבו שהחיילים של בן גביר תכף חותמים על נשק ויוצאים לרחוב.

מה שכן אושר הוא הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה. גם כאן המידע האמין היחיד (יש אכן קיצוץ רוחבי) משמש כל גורם כדי לקדם את האג'נדה שלו. האם הסיבה לקיצוץ היא הקמת המשמר הלאומי? או שאולי מדובר בהזדמנות לקיצוץ בעקבות הירידה בהכנסות המדינה ממסים שנובעת מההאטה במשק?

באתר זה כבר הובעה תקווה שהמשמר הלאומי יחזיר את תחושת הביטחון לתושבי הנגב. אשרי האופטימיים. כנראה לאנשי המשמר הלאומי החדשים יינתן שיקוי סודי שלא ניתן לשוטרים כיום. מה שבטוח, את נזקי הקיצוצים ירגיש כל אזרח ישראלי. הקיצוץ לא פסח על אף משרד ממשלתי. גם כך רמת השירותים הממשלתיים הולכת ומתדרדרת. עכשיו היא תהיה מעט פחות טובה.

בזמנים כאלה, לנוכח משבר כלכלי וחברתי גדול, אפשר היה לשקול השקעה ציבורית גדולה יותר, שתאפשר למשק לצלוח את הזמנים הקשים. בממשלה, ובעיקר באוצר, מעדיפים לקצץ, ולוותר על מיליארד שקל בשנה ממס על משקאות וממותקים ועל כלים חד פעמיים. הקיצוץ הבא הוא רק עניין של זמן.

אייפון 14 פרו מקס (צילום: NDQ, shutterstock)
חפשו את הפיצוי | צילום: NDQ, shutterstock

רכשתם  אייפד או אייפוד? יכול להיות שאתם זכאים לפיצוי של כ-1,000 שקלים

בהסכם פשרה בין המועצה הישראלית לצרכנות לבין אייקון גרופ ורשת חנויות אי דיגיטל קבע שמי שרכשו מכשיר iPad/ iPod שיובא על ידי החברות האלה, והוא התקלקל תוך שנתיים ממועד הרכישה – יפוצו בסכום של עד כ-1,000 שקלים.

בנוסף, לקוחות שרכשו מאיי דיגיטל מכשיר חלופי במקום המכשיר שהתקלקל, זכאים לפיצוי בסכום של עד 1,050 שקלים, אם לא קיבלתם במקום המכשיר התקול אתם זכאים ל-850 שקלים.

במסגרת ההסכם אותו בשיגה המועצה לצרכנות, אי דיגיטל תפצה לקוחות ב-2.4 מיליון שקל על כך שלא סיפקה חלקי חילוף לאייפד ואייפוד שהתקלקלו, אלא נהגה להציע ללקוחות לקנות מכשיר חלופי מוזל, שכונה בתעודת האחריות "ערכת חלקי חילוף שלמה".

ניתן להגיש את הטופס עד ה- 1.5.2023