הממשלה שולחת מסר למשק: זה הזמן להעלות מחירים

ביום שלישי האחרון אישרה ועדת הכספים להעלות את המע"מ באחוז אחד ל-18%, החל מ-2025. ברקע ההחלטה עמד הצורך למלא את קופת המדינה אל מול ההוצאות הגדולות של המלחמה שמסרבת להסתיים, והאזכור המפורש של המהלך בדו"ח הורדת דירוג האשראי של מוד'יס.

מע"מ הוא מס בעייתי. הוא לא מבדיל בין עשירים לעניים (מס רגרסיבי, בלשון הכלכלית), לא מבדיל בין עסקים גדולים לקטנים ולא מבדיל בין מוצרים שהם מותרות למוצרי צריכה בסיסיים. אבל מעבר לשאלת הצדק החברתי, הבעיה גדולה יותר.

בשיחה עם פרופ' אילן אלון, דיקן בית הספר לכלכלה במכללה למינהל, הוא מודה שמבחינת האידיאולוגיה הכלכלית, הוא נמצא באותו הצד עם ההנהגה הכלכלית של המדינה. בפועל, לעומת זאת, הם נמצאים בשני צידי המתרס. "כשהכלכלה דועכת הדבר הכי גרוע שאפשר לעשות זה להעלות מסים", הוא אומר. "ההעלאה של המע"מ גם תורמת לאינפלציה מצד אחד, וגם פוגעת בשוק העבודה וביכולות הקנייה של אנשים".

רוב בעלי עסקים, גדולים כקטנים, לא יחכו ל-2025, מסביר אלון. ברגע שהעלאה תאושר, הם כבר יתחילו לגלגל את העלות שלה אל הצרכן, וישתמשו בה כתירוץ להעלאת מחירים. עד שהמערכת הפוליטית תחליט אם לממש את העלאת המע"מ או לא, הצרכנים ישלמו יותר.

"אנחנו בדילמה", מודה פרופ' אלון. "האם להילחם באינפלציה או לבלום את המיתון. בכלכלה כשאנחנו מרוויחים משהו, אנחנו מפסידים משהו אחר. אז על איזה סיכון אנחנו מוכנים ללכת? לטעמי, טיפ טיפה אינפלציה זה בסדר כי האינפלציה העולמית יורדת, והמלחמות יגמרו בסופו של דבר. כן הייתי רוצה לראות הורדה  של הריבית. אני מאמין שזה יעזור לתעשיות כמו נדל"ן, שמהווה 20% מהכלכלה הישראלית".

אלון הוא חסיד מושבע של השוק החופשי, ובכך שחופש כלכלי מוביל לצמיחה כלכלית. הוא לא מאמין גדול בתקנות ובחוקים הממשלתיים, שלשיטתו עוזרים את הרוח היזמית שמרכיבה את ה-DNA הישראלי. לכן הוא מתנגד באופן גורף להעלאות מסים. אבל אם לא נעלה מסים, איך נמלא את הקופה? ראשית, אלון מרגיש שיש למדינה כוח לקחת קצת יותר הלוואות בתקופה כזו, בוודאי כשרמת החוב שלה נמוכה יחסית לאחרות. אבל זה הפתרון קצר הטווח.

"הייתי רוצה לראות את המשק מתייעל", אומר אלון. "היום 64% מהאוכלוסייה עובדת. תחשוב שנגיע ל-70% מהאוכלוסייה. תחשוב איזו רמת יעילות. ברוב המדינות מדובר על השתתפות של נשים. אצלנו יש את החרדים ואת הערבים הישראלים שיכולים לתרום לכלכלה. צמיחה כלכלית תוביל להתמלאות של הקופה".

המאבק על תחרות אמיתית במשק גם חשוב בעיניו יותר מהמסים. "הכנסת צריכה להתמקד בזה. תראה כמה יבואנים יש לנו במכוניות. מה התחרות בעולם הבנקים. בחיים לא שילמתי כל כך הרבה עמלות וקיבלתי כל כך מעט שירות. העלויות בארץ הן מעל ומעבר לעומת ארה"ב ואירופה. יש מספר שחקנים קטן שהוא יכול לשלוט בשוק על ידי שליטה בהיצע ולהחליט על המחירים".

בעוד הממשלה ומשרד האוצר שואפים לקצץ עוד ועוד, לאלון יש מסר אחר: בזמן מיתון צריכים להעלות את התקציבים ולבזבז יותר וכשהזמנים הטובים יבואו אפשר למלא את הקופה. "כל עוד הכלכלה מתפתחת, כמות המסים שאתה יכול לגבות עולה. אם אתה עוצר את ההתפתחות עם מיסוי, גביית המסים דווקא יורדת".

למי אכפת שמחירי הטיסות ירדו בינואר?

מלחמת אוקטובר 2023 הסבה לכלכלה הישראלית את אחד הרבעונים הקשים ביותר שידעה. נתונים שפרסמה השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי בחודשים אוקטובר-דצמבר צנח התוצר במשק בשיעור של 19.4 אחוזים לעומת הרבעון הקודם בחישוב שנתי.

אחראים לזה כמובן בראש ובראשונה תוכניות הסיוע האזרחיות וההוצאות הביטחוניות הגבוהות, שדחפו את ההוצאה הציבורית ב-88% בהשוואה לרבעון הקודם. גם היקף הירידה בצריכה הפרטית במהלך הרבעון הראשון למלחמה, שצנחה בכ- 27 אחוזים תרם את חלקו.

הנתון המפתיע היחיד שעלה הוא דווקא מדד מחירי הדירות, שעלה ב- 0.7% בחודשי המלחמה נובמבר־דצמבר ואחרי שמונה מדדים רצופים של ירידות. התנפלות ציבור רוכשים על מבצעי היזמים היא זו שדחפה את המדד למעלה וכאן בדיוק הבעיה: מדובר בדירות שימסרו בעתיד הרחוק, עם הטבות מרחיקות לכת של היזמים ומבצעים מפתים, ולא במה שקורה כעת בשוק. בחינה של שוק דירות יד שנייה, הייתה מגלה דווקא ירידה בכמות העסקאות.

הבעייתיות של המדידות ממשיכה גם במדד המחירים לצרכן שלפי הלשכה לא השתנה כלל בחודש ינואר. בכך, האינפלציה השנתית ירדה ל-2.6% בלבד – והגיעה בפעם הראשונה זה שנה וחצי מתחת לגבול העליון של בנק ישראל.

אבל בפועל, ישראלים רבים מרגישים שהמחירים התייקרו הרבה יותר, ומדד המחירים לא משקף את המציאות שהם חווים.

רוצים דוגמה? מה המשמעות, למשל, לכך שמחירי הטיסות הובילו את הירידות בינואר (7.6%-) וסייעו ללחוץ על המדד מטה, בעיצומה של מלחמה? האם זה מייצג במשהו את סל הצריכה האמיתי של אזרחי ישראל, שמרגישים את יוקר המחיה בכל פעם שהם פותחים את הארנק?

התשובה היא לא, ואם על הנתונים האלו מסתמכים בנק ישראל ומשרד האוצר – לא נצליח אף פעם להוריד כאן מחירים.

חדש על המדף 061021 Tineco מחיר 2490 שח  (צילום: יחצ חול)
השר ברקת, תראה מה הם עשו | צילום: יחצ חול

ככה תוכלו לחסוך מאות שקלים בחודש בלי להתאמץ

השבוע נחתה כאן חתיכת פצצה שהייתה אמורה להרעיד את השוק המקומי: חברת אמזון פותחת לראשונה אפשרות להזמין מוצרי חשמל בצורה פשוטה ובמחירים נמוכים לישראל. מדובר בין היתר במוצרים אלחוטיים או כאלו הפועלים על סוללות.שואבים שוטפים שעולים כאן מעל 5,000 שקל? יש. רמקולים, כלי עבודה, מברגות, קונסולות משחק כמו פלייסטיישן ועוד- גם יש ובמחירים מפתים במיוחד.

הבשורה הזו מרגשת במיוחד כיוון שכעת ניתן להזמין מאמזון אירופה- מה שאומר שלקוחות יקבלו את אותו מתח חשמל בארץ, ובזמנים קצרים יותר. המחירים הללו מסוגלים להתחרות במחיר של כל ספק מקומי. אז למה הידיעה הזו נותרה בשוליים? קודם כל בגלל המצב, זה ברור, אבל שנית, לפחות לפי התגובות שקיבלנו, הצרכנים לא הבינו דבר מהותי אחד: כל המחירים באמזון כוללים כבר מע"מ ומכס.

כן, כן. אומנם באתר עצמו תראו אולי את המחיר של המוצר, אבל כבר במעמד התשלום יתווספו המיסים הרלוונטיים כך שאין הפתעות בהגעה לארץ וכל מה שתצטרכו לעשות זה ללכת לקחת את החבילה שלכם.

וכך חברת אמזון הצליחה לעשות מה שניר ברקת מבטיח כבר מעל לשנה ולא מבצע: מה שטוב לאירופה - טוב לישראל.