במקום חינוך לכולם, חינוך למי שהמפלגה שלו בשלטון

לוח החופשות של השנה לא השאיר הרבה מקום להיכרות בין מורים לתלמידים. אבל מה לעשות, צריך להכיר את ההורים. וכך הגיעו הורים במרכז לכיתה שבה לומדים ילדיהם, וגילו שהם לומדים בסאונה. המזגן "החדש" לא באמת מקרר. עד שהגיעו ההורים המורה התלונן, ניסה לתקן את המזגן בעצמו, אבל ללא הועיל. הנערות והנערים המשיכו ללמוד בחום הכבד. ההורים זעקו, הפעילו לא מעט קשרים והצליחו לעשות את הבלתי יאומן: הבטחה למזגנים חדשים. מה שהוא תנאי בסיסי בכל מוסד סביר, הפך להישג הגדול של השנה עבורם. על חינוך הם לא הספיקו לדבר.

מי שדווקא יקבלו תנאים משופרים יותר הם המגזרים המקורבים לשלטון. משרד האוצר הודיע לוועדת הכספים שהוא מתכוון להעביר 300 מיליון שקל נוספים לחינוך החרדי והישיבות. לא במסגרת תכנית כללית לשיפור החינוך, חלילה. זה הכסף הקואליציוני בפעולה. מאיפה מגיע הכסף? חלק ממנו צפוי להגיע מתקציב הפיתוח של משרד החינוך. 155 מיליון שקל יקוצצו ממנו. הכסף שאולי היה מאפשר להתמודד עם הצפיפות הגדולה בכיתות במרכז.

הכל מעוגן בהסכמים, אבל הזרמת המיליונים לציבורים מסוימים צורמת כשהיא מתבצעת בפועל. ועדת הכספים כבר אישרה 700 מיליון שקל להסכמים הללו, וגם שם היו תוספות נדיבות לחינוך החרדי, לישיבות וכמובן למימון הקמת בתי כנסת והשתתפות בהילולות. כל מוסד חרדי ייהנה בשנת 2024 מתקציב שגדול ב-120% מתקציבו בשנת 2023.

יש משהו מרשים בהתמקדות של חרדים ונציגיהם הפוליטיים בחינוך. לחרדים מגיע חינוך איכותי (עם לימודי ליבה). אבל לא כדרך להכפיף את המצביעים שלהם למפלגות החרדיות. ההשקעה בתלמידים צריכה להיות חלק ממדיניות לפיה כל ילד מקבל את החינוך הטוב ביותר האפשרי, בלי קשר למגזר אליו משתייכים הוריו. בהצהרות של שרי החינוך לדורותיהם תמצאו את הגישה הזו. בשטח? לא ממש.

שופרסל דיל (צילום: ShU studio, shutterstock)
לא רק בשופרסל, כמובן | צילום: ShU studio, shutterstock

החוק שאתם לא מכירים שיכול להכניס לכם הרבה כסף

חלי בן שחר חשבה שכולם יודעים את מה שהיא יודעת: אם השליח של הסופר מאחר או מבריז – מגיע לכם פיצוי של 300 או 600 שקלים בהתאמה. אחרי ששופרסל הבריזו לה פעמיים, ולא הביאו לה את המשלוח לפני כניסת החג, היא צלצלה לדרוש פיצוי.

בהתחלה נציגת השירות ניסתה את "שיטת מצליח" והציעה לה פיצוי של 100 שקלים. אבל בן שחר לא ויתרה, ורק בגלל שהכירה את "חוק הטכנאים" היא פוצתה בסכום האמיתי שהגיע לה: 1,200 שקלים. 600 שקלים בגין כל "הברזה".

כשהיא סיפרה לנו את הסיפור, היא אמרה בזהירות שאולי שווה לפרסם אותו, רק בגלל שהיא הבינה מהסביבה הקרובה שהם לא יודעים מה מגיע להם. מה שגם היא וגם אנחנו לא ידענו היא שהכתבה שהעלינו בנושא תתפוצץ, וממאות תגובות שהגיעו אלינו הבנו שלא הרבה יודעים מה לדרוש, ופשוט מוותרים מראש או מקסימום מוציאים קצת תסכול בפיד.

אז הנה החוק:

אם השליח של הסופר איחר לכם בשעתיים מעבר למועד ולשעה שנקבעו – אתם זכאים לקבל פיצוי כספי בסכום של 300 שקלים לפי החוק. במידה וחלפו שלוש שעות מעבר לזמן שנקבע אתם זכאים לקבל פיצוי בסכום של 600 שקלים.

שימו לב לפרט חשוב: במקרים בהם ביקשתם שהשליח ישאיר את המוצרים ליד הדלת, חוק הטכנאים לא חל.

בתקווה שמספיק אנשים יתחילו לדרוש את מה שמגיע להם, ומערך השליחויות בכל רשתות המזון ישתפר.

יצחק גולדקנופף, יו"ר יהדות התורה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מחירי שכירות עולים ויש אשם מרכזי אחד

בשבוע שעבר פרסמנו את הדברים , וביניהם כמובן התייחסנו למחירי הדירות. את שנת 2022 סגרנו עם נתון שיא של עליית מחירים דרמטית: למעלה מ-20 אחוזים בשנה. לעומת זאת שנת 2023 נראית אחרת לגמרי, ולפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), מחירי הדירות ירדו ברציפות בארבעת החודשים האחרונים (עד יולי) בשיעור של 1.3 אחוזים- מגמה שמשקפת ירידה שנתית של 4 אחוזים.

ואיפה גרים האנשים שאין להם כסף לקנות דירה במחירי המשכנתאות המטורפים? כמובן שבשכירות. לאחר שנים רבות שבהן מחירי השכירות לא התקרבו לקצב העלייה במחירי הדירות, בחודשים האחרונים מדווחת הלשכ המרכזית לסטטיסטיקה על עליות רצופות. מדד שירותי דיור, שמשקף את השינוי במחירי השכירות, טיפס בשמונת החודשים הראשונים של 2023 ב־4 אחוזים, לאחר שבכל 2022 נרשמה עלייה של 6.2 אחוזים.

גם בדיקה של יד2 מעלה נתונים דומים: מחירי שכירות של דירות שלושה חדרים עלו בשנה האחרונה בכ־13 אחוזים בממוצע כללי ארצי. כמובן שהעליות אלה אינן מתחלקות באופן שווה על פני המדינה.

אבל לפני שתאשימו את המשקיעים בחזירות, תבינו שהמצב הפרדוקסלי שנוצר, שבו עלויות המימון עלו באופן משמעותי עקב העלאת הריבית, מה שלא מותיר ברירה להרבה מאוד מהמשכירים אלא להעלות מחירים.

מהצד שני, ברור שהביקוש לדירות להשכרה מושך את השוק כלפי מעלה. בשנה האחרונה נרשמה ירידה של כ־40 אחוזים במספר העסקאות לרכישת דירה. חלק משמעותי מכך מוסבר אף הוא בהעלאת הריבית התלולה, שהביאה למצב שבו רבים מאלה שהיו רוצים לרכוש דירה - פשוט אינם יכולים.

התוצאה: מי שהתגורר לפני כן בשכירות ממשיך לשכור דירה, בעוד שזוגות חדשים שרצו לרכוש לעצמם דירה מצטרפים בלית ברירה לשוק השכירות. ובמילים אחרות, בעוד שהביקוש לרכישת דירות נמצאים בירידה, הביקוש למגורים בשכר דירה עולים ולוחצים לעליית מחירי השכירות.

ויש עוד שחקן שקוראים לו הממשלה, שאמור לפתור את המצב אבל בפועל רק מרע אותו עוד יותר. ממשלה שמחד פועלת להקטנת חלקם של המשקיעים בשוק השכירות בעיקר באמצעות מס רכישה גבוה, ששקול לכמעט שלוש שנות תשואה משכירות, ומאידך מודאגת מכך שבשבע השנים האחרונות למעלה מ־30 אלף דירות נגרעו ממלאי הדירות להשכרה, בגלל בריחת משקיעים לחו"ל. מצב זה מוריד את היצע הדירות, ופועל כמנוף נוסף להעלאת דמי השכירות.

אבל היות ואין מה לצפות מיצחק גולדקנופף שידאג למי שלא מהסקטור שלו, המצב כנראה רק ימשיך להחריף, ועימו ההשלכות הברורות.

תחנת בת ים - הרכבת הקלה  (צילום: shutterstock)
תחנת הרכבת הקלה בבת ים. מעדיפים אוטובוס? | צילום: shutterstock

חיכינו 20 שנה לרכבת הקלה, וחלקנו מוכנים לחכות עוד יותר

חודש אחרי פתיחת הקו האדום של הרכבת הקלה, סוף סוף אפשר לדבר קצת על מספרים. על פי נתונים שפרסמה חברות נת"ע ותבל, הפרויקט התחבורתי הגדול של עשור האחרון עדיין לא התניע ממש. מספר הנוסעים הממוצע עמד על 110 אלף ליום, בעוד התחזיות עמדו על 230 אלף.

קשה להגיד שמדובר בהפתעה גדולה. הקו, שנוסעיו הספיקו לחוות מספר תקלות, נפתח בחודש אוגוסט, שבו עדיין לא מעט נוסעים פוטנציאלים מבלים בחופשות. בנת"ע מאמינים שאחרי החגים מספר הנוסעים יעלה באופן משמעותי.

כשהרכבת כן עובדת, נוסעיה עדיין מתלהבים מהחידוש של הגעה מנקודה לנקודה במרכז ללא פקק וכמעט ללא עיכובים. כלומר, ללא עיכובים עד שחוזרים למערכת התחבורה הציבורית הרגילה, שבה מחכים יותר מדי זמן בתחנה בשביל לעלות לאוטובוס צפוף.

אלא שלאור הנתונים שפורסמו, היתרונות של הקו האדום נשמרים בעיקר לתל אביב, רמת גן ובני ברק. כלומר, הערים שזכו להשקעה ולמנהרה תת קרקעית. התחנות בתל אביב מהוות לא פחות מ-47% מהתיקופים בחודש האחרון, כמעט כמו כל הערים האחרות שבהן יש תחנות.

כמות התיקופים לפי תחנות ברכבת הקלה (אינפוגרפיקה: נת"ע)
אינפוגרפיקה: נת"ע

מבט על התיקופים לפי תחנות מבהיר את הנקודה הזו ביתר שאת. מספר הנוסעים שעלה בתחנת הקוממיות בבת ים מזערי לעומת יותר מ-200 אלף נוסעים שעלו בתחנת אלנבי. גם בתחנות בפתח תקווה מעטים הנוסעים שעולים על הרכבת.

האופטימיים יציינו שברגע שהעדיפות של הרכבת הקלה תהיה מוחלטת והיא תנוע מתחנה לתחנה במהירות גם מעל הקרקע הנתונים האלה ישתנו. ביטול הקווים המקבילים ברכבת יתרום לכך גם הוא, ניתן להניח. יכול להיות שהמציאות העצובה היא שאם כבר הושקעו מיליארדים ברכבת קלה, אולי היה כדאי לחפור את כולה מתחת לאדמה, ולאפשר גם לתושבי בת ים ליהנות מתנועה זורמת באמת.

כללית, מכבי, לאומית, מאוחדת (צילום: אייל מרגולין, 123rf)
עושים סדר בביטוחים | צילום: אייל מרגולין, 123rf

תפתחו יומנים ותקבעו פגישה דחופה עם סוכני הביטוח שלכם דחוף

בעוד שבועיים סוף סוף יכנסו לתוקף שתי רפורמות חשובות. הראשונה: צמצום כפל ביטוח וחיזוק הרפואה הציבורית (על פני זו הפרטית). השנייה: הגדלת כוח המיקוח של הציבור אל מול חברות הביטוח ולאפשר לו להשוות ולהבין טוב יותר את המוצר שהוא רוכש.

שתי הרפורמות למעשה נועדו לפתור את המצב האבסורדי בו אנשים רוכשים ביטוח גם מקופת החולים, וברוב המקרים מוסיפים כיסויים משלימים, וגם מביטוח פרטי של חברות הביטוח השונות. אבל בבואם לדרוש את הכסף – הם יכולים לקבל אותו רק מגורם אחד. לכן הרפורמה בעצם בנויה על מדרג של 3 כיסויים משלימים לשב"ן (כלומר לקופות החולים) כך שלא תשלמו פעמיים על כל ביטוח.

בכל מקרה, תעשו בשכל אם תתייעצו עם סוכני הביטוח שלכם, ותבקשו מהם להציג לכם מה הרפורמה שינתה בהסכם שלכם, על מה אתם מכוסים ועל מה אתם לא, ואיך, לפי יכולתכם הכלכלית- תוכלו לתפור ביטוח בהתאמה אישית, ואף להתמקח עליו ביתר קלות מול חברות הביטוח השונות.