המקרה המוזר של שר האוצר בשעת ליל
ההודעה של שר האוצר אתמול (ה') על שינויים תקציביים בתקציב 2023 הייתה מקרה מייצג של הכהונה התמוהה של בצלאל סמוטריץ'. ההודעה יצאה לאחר 22:00 (לכתבים מקורבים) וכמעט בחצות לכל השאר, בישרה על קיצוץ של 70% מהכספים הקואליציוניים לטובת המלחמה. קיצוץ שעוד דורש אישור של הממשלה ושל הכנסת, חשוב להדגיש. מי שקיבלו את ההודעה ביחד עם קוראי האתרים בשעות הלילה הם פקידי האוצר עצמם. איש לא עדכן אותם. ולמה שיעדכנו?
>> לקריאת המכתב המלא שנשלח להנהלת משרד האוצר
יש כמה סעיפים ששווה להתעכב עליהם בהצהרה הזאת. נתחיל אולי בסעיף 4, שמהלל את חוסנה של הכלכלה הישראלית. כבר נדרשנו כאן כמה פעמים למציאות החלופית בהצהרות של שר האוצר, שמתעלמת מנזקי ניסיונות המהפכה המשטרית שהוא וחברי מפלגתו קידמו במרץ והמדיניות של העדפת ציבורים מקורבים לצלחת על פני הציבור כולו. אפשר לבקר את סמוטריץ' בהרבה נושאים, אבל הוא עקבי.
מה בכל זאת יש במכתב? הוצאות אזרחיות של 13.4 מיליארד שקל עד סוף השנה. המימון של ההוצאות האלה יגיע מקיצוץ של 4.5 מיליארד שקל מהתקציב הנוכחי. השאר – מהגדלת התקציב. חומר הנפץ נמצא כמובן בקיצוץ בכספים הקואליציוניים. באגף התקציבים הציעו לקצץ 2.5 מיליארד, סמוטריץ' אישר רק 1.6 מיליארד.
זה שלב נוסף בעימות החזיתי המתמשך בין שר האוצר לאגף התקציבים שלו. אנחנו לא נוטים להריע ל"אנשי המקצוע" באגף. בסופו של דבר, זה אותו אגף שאחראי בשיטתיות לשבירת השירות הציבורי בשם תיאוריות כלכליות שונות, שמוצגות כאמיתות מוחלטות. אלא שאל מול המהלכים של סמוטריץ' (עוד לפני המלחמה) נראה שהפקידות במשרד מנסה נואשות להציל את הממשלה הזו מעצמה.
הפוליטיקה ושימור הקואליציה ממשיכים גם בהצהרה הזו. הקיצוץ שמציע סמוטריץ' לא יחול על תוספות השכר למורים ברשתות החינוך החרדיות (מעיין החינוך התורני והחינוך העצמאי). נזכיר, מדובר בתוספת שכר לרשתות שלא נתונות לפיקוח ומסרבות בעיקשות להתחייב ללימודי ליבה. כסף מהמדינה? כן. דרישות של המדינה? תעזבו אותם בשקט.
בנוסף נראה שיקוצצו 250 מיליון שקל ממענקים שהובטחו לאברכים. זה, כפי שציינה קרן מרציאנו, ויתור פיקטיבי, כיוון שמדובר בתקציב שהיה יוצא לפועל רק במקרה שנשאר כסף בקופה. לפי הטבלה של משרד האוצר, יתווסף סכום של 200 מיליון שקלים להתעצמות וכוננות ביהודה ושומרון, בבת עינו של סמוטריץ'. למרכיבי ביטחון במרחב הכפרי בנגב ובגליל מוקצים 140 מיליון בלבד.
במכתב יש הבטחה עמומה לתקציב מחודש בשנת 2024. שם, כמובן, נמצא החלק הגדול של הכספים הקואליציוניים. שר האוצר אולי מקווה לנס שיאפשר את המשך החלוקה בלי שאיש ישים לב.
המכתב הוא עדות לתפקודו של סמוטריץ', אבל בעצם גם לתפקוד הלקוי של הממשלה כולה. ההלם של השבת השחורה צריך היה להחזיר את כל בעלי התפקידים לתלם. במקום, ראש הממשלה פונה בעיקר לבייס, בן גביר מחלק נשק לכל דורש והמשטרה שתחת סמכותו ממשיכה במרדף אחרי ערבים ישראלים במקום במאמצים להרגיע את השטח. יריב לוין ממשיך לעסוק בהכנות למהפכה משפטית כאילו אין מלחמה ושר האוצר ממשיך לחלק כספים ולשמור על "משמעת תקציבית", כנראה בהכנה למצב חירום. מה חירום יותר מהמלחמה הזו? כנראה לא נדע.
הטבה וקוץ בה
השלכות המלחמה כבר נותנות את אותותיהן על הכלכלה הישראלית, והשבוע מפרסמים הבנקים ששוק המשכנתאות ירד לרמות שפל היסטוריות, וכי המלחמה חתכה מגמה ראשונית של התאוששות בשוק המשכנתאות שנרשמה בחודשים האחרונים.
על פי הערכות במערכת הבנקאית, הסך הכולל של ההלוואות לרכישת דירה עמד על 4־5 מיליארד שקל. לצורך השוואה, בחודשים אפריל־מאי 2020, בשיא סגרי הקורונה, ניתנו משכנתאות בהיקף חודשי ממוצע דומה של כ־5 מיליארד שקל.
להערכת בכירים בכמה בנקים גדולים, מספר המשכנתאות נחתך בחודש האחרון בעשרות אחוזים, כשאזורי הצפון והדרום הם כצפוי הנפגעים העיקריים, במיוחד באזור עוטף עזה, והערים הסמוכות (אשקלון, שדרות, נתיבות ואופקים). כל זה מצטרף כמובן להחלטה של בנק ישראל לגבי שורה של הקלות בגביית החזרי המשכנתאות, שכפי שפורסם ב"גלובס" ההיקפים שלה מגיעים עד כה לכ־20 אלף משקי בית.
ההקלות מייחסות לשני מעגלים: המעגל הראשון כולל בתוכו את אלו המתגוררים או את בתי העסק בעודים בטווח של 30 ק"מ מרצועת עזה, את התושבים אשר פונו מבתיהם, בעלי קרבה ראשונה להרוגים, החטופים והנעדרים, ולבסוף את משרתי המילואים בצו 8. המעגל השני כולל שורה של הקלות ליתר לקוחות הבנקים.
שורת ההקלות כוללת דחיית השלומים, כאשר המעגל הראשון לא ישלם ריבית על הדחייה או עמלות נוספות והמעגל השני יוכל לדחות את התשלומים אבל ישלם עליהן ריבית.
גם הבנקים מנסים לשדר סולידריות עם אזרחי ישראל (או לפחות למתן קצת את הביקורת על הרווחים העצומים שעשו בתקופה האחרונה מעליות הריבית), ומיהרו לאמץ את המתווה ולשפר את ההצעה. אבל, וזה אבל גדול המקסימום אצל רובם היה דחיית התשלומים. יוצא דופן היה בנק דיסקונט שמעניק פטור מלא מתשלום משכנתא למשך שישה חודשים למעגל הראשון. בנק מזרחי חיכה עד אתמול (ה') כדי להודיע שיעניק פטור של ארבעה חודשים לתושבי המעגל הראשון. הצעדים האלה אולי ייתנו חמצן כעת למשקי הבית, אבל יפגע בהם בעתיד.
איך?
באופן כללי, כאשר אין הקפאת ריבית, אלא רק דחיית תשלומים, המשמעות היא שבפועל הלקוחות מגדילים את החוב שלהם. דחיית תשלומים ללא ויתור של הבנקים על הריביות לא אומרת שהמשכנתה מוקפאת, אלא שהלקוח ממשיך לצבור ריביות, ובהלוואות צמודות מדד הוא ממשיך לצבור גם את ההצמדה. לכן מה שהחל כהזרמת חמצן נקודתית הופך להגדלת החוב בכמה עשרות אלפי שקלים (תלוי בגודל ההלוואה ובתנאים).
בסופו של דבר "ההטבה" יכולה להגדיל אף את ריווחי הבנקים בטווח הרחוק, כי המשכנתא מתייקרת בעוד כ- 30,000 שקל בממוצע. לכן מי ששוקל לנצל את המתווה של הבנק, כדאי מאוד שיתייעץ עם יועץ משכנתאות לפני שהוא שוקל את המהלך, מכיוון שאת ההטבה הזו כדאי לנצל רק אם נתקעתם תזרימי ואין לכם מאיפה לשלם את ההחזר החודשי בשל פגיעה בהכנסות. אחרת- כדאי מאוד שתמשיכו לשלם כרגיל.
לקנות או לא לקנות - זאת השאלה
זה קרה ברגע האחרון: גוגל החליטה לאחר לבטים רבים להוציא לפועל את אירוע הקניות השנתי שלה, Shopping IL 2023, שפותח את חודש הקניות העולמי. המיזם השאפתני של גוגל לקניות כחול לבן, יוצא לדרך זו השנה ה-10, ויוצעו הטבות ומבצעים מיוחדים של מיטב החנויות והרשתות במגוון רחב של תחומים: אופנה, ילדים, סלולר, מחשבים וגאדג'טים, מוצרי חשמל, עיצוב הבית, בריאות, טיפוח, תיירות ועוד.
עד הדקה ה-91 התלבטו בגוגל כמה זה מתאים, אבל המשק אמר את דברו. נתחיל מהעובדה שגירעון המדינה כמעט הוכפל - ועלה מ-1.1 אחוזים ל-2.6 אחוזים בחודש אוקטובר אשר בו נרשמו הוצאות גבוהות במיוחד של כ-54.9 מיליארד שקל. במקביל חלה ירידה של 15 אחוזים בהכנסות המדינה ממסים. למרות שנרשמה התאוששות מאז השבוע הראשון, בו חלה ירידה של 29 אחוזים בהוצאות, במצב כזה המשק חייב להתאפס מהר, ואם זה אומר שצריך כאן חגיגת קניות - לט איט בי.
נמשיך בעובדה שהרשתות הגדולות, שממזמן כבר קפצו על עגלת המיזם שלא יועד להן מלכתחילה, כבר קבעו עובדות בשטח והחלו בפרסומי המבצעים שלהן, מה שלא הותיר לגוגל יותר מידי ברירה ולהוציא לפועל את המיזם למען אלו שבאמת צריכים אותו: העסקים הקטנים שצריכים כרגע כל עזרה שהן יוכלו לקבל.
אז רגע לפני שאתם רוכשים מעוד רשת ענק, או מתכננים מה לקנות מחר, כשיתחיל יום הרווקים הסיני בעליאקספרס, היכנסו למיזם הנפלא הזה וחפשו עסק קטן שבאמת צריך אתכם עכשיו.
האם פעם אחת המדינה תעשה משהו כמו שצריך?
המלחמה הזו מביאה עימה שלל תקדימים, ואחד מהם היא ההחלטה שעברה השבוע, לפצות את בני ובנות הזוג של המילואמניקים שנפגעו עקב העובדה שנאלצו לוותר על ימי עבודה ולהישאר עם הילדים, בהיעדר מסגרות חינוכיות.
מקור הפיצוי יגיע מקרן הפיצויים של משרד הביטחון. הקריטריונים לקבלת השיפוי יפורסמו עד 15 בנובמבר, והם יכללו בני ובנות זוג שלהם ולמשרת המילואים יש לפחות ילד אחד שטרם מלאו לו 14 שנה, או ילד בעל צרכים מיוחדים מעל הגיל הזה. משרד האוצר התחייב כי אם יהיה צורך, הוא יעמיד מקורות תקציביים נוספים לטובת קרן הסיוע.
היוזמה מבורכת מאוד אבל זה מוביל אותנו לתהות מספר דברים:
- הפעם העצמאיים בפנים אבל השכירים בחוץ. מה יעשו כל אותם אלו שנפגעו כשהבוס הבין שהם לא יוכלו לתת 100 אחוז והוציא אותם לחל"ת?
- אם הממשלה הייתה זקוקה לשלושה שבועות לקדם מווה לעסקים שנפגעו ואז לעוד שבועיים לשפר אותו, כמה זמן ייקח עד שהמתווה לבני הזוג של המילואימניקים יצא לפועל באמת?
- מה יקרה אחרי המלחמה? האם בדומה למענקי הקורונה, גם כאן הממשלה תעשה אחורה פנה ותבקש את הכספים או חלק מהם חזרה?
- ושאלת מיליון הדולר: כמה מדורי גיהינום בדמות טפסים יאלצו כל אותם אלו שמגיע להם פיצוי להמציא, כדי שיקבלו את מה שמגיע להם?