"אני חד הורית, אם לארבעה ועומדת להיזרק לרחוב!", כך כתבה אמש אילה קצאב בפוסט שהעלתה בפייסבוק. בעוד 10 ימים בדיוק, אם רשות השיכון לא תעניק לה את הדירה שמגיעה לה, קצאב בת ה-32, שמאובחנת בפוסט טראומה כתוצאה מפגיעה מינית, תמצא את עצמה עם ארבעת ילדיה ברחוב.
בארבע השנים האחרונות מתגוררת קצאב בדירת חדר באור יהודה, אבל מיום ראשון האחרון היא כמעט לא נמצאת בה, אלא שובתת מחוץ לעיריית אור יהודה, עיר מגוריה. עטופה בשמיכה דקה, עם כמה שלטים שהכינה בעזרת טוש שחור, היא יושבת מחוץ לבניין העירייה וממתינה משעות הבוקר המוקדמות ועד השעות הקטנות של הלילה. היא מחכה שמישהו יתייחס אליה, ואולי אפילו יסכים לדאוג שתקבל את הדירה לה היא ראויה על פי חוק.
נכון להיום, כשחוזה השכירות של קצאב יסתיים ב-17 בינואר, לא יהיה לה לאן ללכת. "לפני חמישה חודשים הגשתי למשרד הבינוי והשיכון בבקשה לקבל דירה שמגיעה לי על פי החוק, כי אני אם יחידנית לארבעה ילדים", היא מספרת, "הם סירבו לבקשה שלי, כי באותה תקופה עבדתי כמטפלת לזוג תאומות. בגלל שלא הייתי מובטלת, והייתה לי 'הבטחת הכנסה' לא אישרו לי את הבקשה. מבחינת המדינה, אם את לא עובדת ונחשבת מובטלת – את מקבלת קצבה. ככל שאת מסכנה יותר, ככה תקבלי יותר מהמדינה. אני עבדתי קשה ולא קיבלתי כלום מהמדינה, ולכן החלטתי לעזוב את העבודה ולהיעזר בכסף שמגיע לי".
בשנת 2010 אובחנה קצאב עם פוסט טראומה על ידי פסיכיאטרים של משרד הרווחה, וכבר עשור שהיא מוכרת כנפגעת אלימות מינית ומקבלת טיפולים בהתאם. "כל החיים לא היה לי אומץ להגיש את המסמכים לביטוח לאומי. לא רציתי שגם הם יכירו בי כנפגעת אלימות, אבל בחודשים האחרונים כבר הייתי נואשת, הרגשתי שאני צריכה את העזרה הכלכלית הזו, ובנובמבר הגשתי את המסמכים".
הדיון בוועדה הרפואית לגבי נכותה של קצאב נקבע לסוף דצמבר. "הגעתי לוועדה, והיה שם גבר", היא מספרת, "בגלל הפוסט-טראומה, אני לא מסוגלת נפשית לתת לגבר לחדור לפרטיות שלי שוב. לא הייתי מסוגלת לחשוף מול גבר את מה שעברתי. ביקשתי לעשות את הדיון מול אישה, אבל לא אישרו לי, ודחו את הוועדה שלי לסוף ינואר".
ב-2.1 אמור היה להתקיים דיון לגבי זכאותה של אילה לדיור ציבור, אבל רגע לפני הדיון התקשרו אליה ממשרד השיכון והבינוי, ואמרו לה שגם אם היא תגיע לדיון, יש בעיר תור של כ-500 איש שמחכים לקבל דירה. "זו הייתה אכזבה ענקית", היא אומרת, "הרגשתי מרומה, כי חשבתי שבאותו יום כבר ימצאו לי דירה כלשהי, וזה לא קרה. שיקרו לי וזלזלו בי. בעיקר הייתי אבודה, כי הבנתי שאני עומדת לצאת לרחוב".
ארבעה ימים מאוחר, איציק דדוש, יו"ר סניף הליכוד בעיריית אור יהודה, פגש אותה ביום השני לשביתתה מול בניין העירייה, ולדבריה הבטיח לעזור לה. "הוא אמר שהוא רוצה לעזור אבל שזה ייקח זמן, כי יש עשרים אנשים לפניי שמגיעה להם דירה. אני כבר מיואשת, אני מרגישה ששום דבר לא מתקדם", היא אומרת. "כל המחאה שלי מגיעה מייאוש. אף אחד לא מקשיב לי, ואני פוחדת למצוא את עצמי עם הילדים שלי ברחוב בעוד שבוע. אני חייבת עזרה".