בשנים האחרונות פחות נהוג להישאר במקום העבודה. התנועה בין המקומות היא צו השעה. במפתיע, ייתכן וזה נובע דווקא מהרצון של העובדים למצוא מקום שבו ירצו להישאר שנים ארוכות.

במחקר מקיף שערכה חברת gloat בקרב יותר מ-1,000 עובדים ברחבי ארצות הברית, החליטו להעמיק ביחסי עובד-מעביד כדי להבין מה הסיבות שמובילות לגלי ההתפטרות הגדולים. סיבה מרכזית לגל ההתפטרויות העולה מהמחקר, היא שעובדים מבקשים קריירה לכל החיים, ולא משרות ללא מוצא.

כשליש מהעובדים אינם במסלול הקריירה שבו היו רוצים להמשיך. כ-48.1% מהעובדים מחפשים ברגע זה, או יחפשו במהלך 90 הימים הקרובים, מקום עבודה אחר. כמעט מחצית מהם העידו כי הם מחפשים עבודה מחוץ לארגון שבו הם עובדים היום. כשנשאלו לסיבה לכך, השיבו כ65.8% מתוכם כי מדובר ברצון למצוא הזדמנות טובה יותר. אם העובדים חושבים שקל יותר לצמוח ולהשיג את המטרות המקצועיות ארוכות הטווח שלהם מחוץ לחברה, זה יהיה כמעט בלתי אפשרי לשכנע אותם להישאר.

"תופעת ההתפטרות הגדולה היא למעשה קריאה לפעולה, הזדמנות אמיתית לעצב מחדש את הדרך שבה חברות עובדות", מסבירה ענת גיל, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברה. "התופעה הזו דורשת מהמעסיקים גישה חדשה לחלוטין לניהול עובדים, כזו המציבה את העובדים במושב הנהג של הקריירה שלהם. חברות חייבות להוכיח לאנשים שלהן שהם נמצאים במקום הטוב ביותר עבור הקריירה שלהם, לטווח הקצר והארוך. אם ארגונים יציעו לעובדים משרה חדשה בארגון עצמו, הסיכוי שהם יעזבו יורד משמעותית ואף סביר כי הם יישארו בחברה יותר זמן משתכננו".

מ-80 עורכי דין ל-270

בכל זאת, יש לא מעט אנשים שבעבורם יציבות היא לא מלה גסה, והם עובדים באותו ארגון כבר כמה שנים טובות. דוגמה בולטת לתופעה היא עו"ד עדי נחמיאס, מנכ"לית פירמת עורכי הדין גורינצקי ושות׳, שצמחה בחברה ונמצאת בה למעלה מ-20 שנה.

"כל יום נראה אחר מקודמו. בוודאי במונחים של שנות הקריירה שלי בגורניצקי. לאורך השנים, הפירמה אפשרה לי להתפתח ולהמציא את עצמי מחדש עם כל יום שעבר. התחלתי בתפקיד של מרכזנית עם שחרורי מצה"ל. כסטודנטית למשפטים המשכתי לעבוד בתפקידים שונים במטה הפירמה (מחלקת ה-HR, אדמיניסטרציה וכספים),  ולקראת סיום הלימודים עבדתי (עדיין בפירמה) כטרום מתמחה, לאחר מכן התמחיתי אצל עו"ד זליכוב (ז"ל) ומשם המשכתי כעורכת דין מן המניין. הרומן שלי עם העולם המשפטי היה קצר, כי מהר חזרתי לתפקידי הניהול, הפעם כעוזרת למנהל הפירמה ולמעשה, ב-15 השנים האחרונות אני מנהלת את הפירמה. שנים שבהן היא צמחה מ-80 עורכי דין ל-270".

מה משחק תפקיד משמעותי יותר – תחום העיסוק או המשכורת?
"במקרה שלי, הרגשתי שאני כל הזמן בתנועה. לומדת ומתפתחת מבחינה אישית ומבחינה מקצועית. הרגשתי שמאמינים בי ומאפשרים לי לגדול", מספרת עדי. "תפקיד הניהול אותו אני עושה כבר 15 שנה, גם הוא השתנה לבלי היכר, אם בעבר ניהול פירמה קטנה אפשר לי לפעול באופן אינטואיטיבי ולגעת באופן בלתי אמצעי בכל תחומי העשייה במטה ובכל האנשים שעבדו בפירמה, היום אני מנהלת פירמה גדולה עם מטה חזק ומשמעותי שמנוהל בצורה מתוכננת ומחושבת".

שמחה סימון (צילום: אימפרבה, יחסי ציבור)
שמחה סימון | צילום: אימפרבה, יחסי ציבור

אין פוליטיקה מעצבנת

שמחה סימון, ארכיטקט ראשי של אגף אבטחת המידע בחברת הסייבר אימפרבה, שבקרוב סוגר עשור בחברה, כבר נמצא בתפקיד החמישי שלו. "כל פעם שדגדג לי לעשות שינוי בדקתי גם אופציות בתוך החברה והיה משהו מעניין ומאתגר להתקדם אליו", הוא נזכר. "אין כאן פוליטיקה מעצבנת, אלא קבוצה של אנשים שעובדים ביחד עבור מטרה משותפת. מבחינת מנהלים - לאורך השנים ממש כל המנהלים שלי היו אנשים מקצועיים, אדיבים, מתחשבים, שנתנו מקום לדעות ורצונות שלי, אתגרו מצד אחד, אבל ננו גם חופש והתחשבות מצד שני. איזון בית עבודה זה משהו שתמיד היה חשוב לי ומצאתי באימפרבה".

מה משחק תפקיד משמעותי יותר – תחום העיסוק או המשכורת?
"כמובן שהשכר חשוב מאוד, וכל אחד רוצה להרגיש שהוא מתוגמל שאופן ראוי עבור יכולותיו ותרומתו. אבל התחושה בסוף יום עבודה שעשיתי משהו משמעותי, שקידמתי והתקדמתי, שמעריכים את התרומה שלי, היא יותר חשובה מפערי שכר, כל עוד הם לא מאוד משמעותיים. אם מנהלים ישכילו לאתגר, לפרגן, ליצור מקום עבודה שבו העובד מרגיש שהוא משמעותי בו - הם יצליחו לשמור על כוח אדם איכותי".

חיים יוחטר (צילום: אלישע פוטר, יחסי ציבור)
חיים יוחטר | צילום: אלישע פוטר, יחסי ציבור

המנכ"ל מלווה אותי מאז גיל 14

חיים יוחטר, שעובד בחברת האינשור-טק קיסתרה (Kissterra), עובד כבר שש וחצי שנים באותו המקום. "העבודה עצמה מאוד מעניינת אותי, מדובר על מוצר שמשפיע על חיים של אנשים. אני מרגיש שמגלים מולי גמישות כשאני צריך בדברים האישיים שלי'', הוא אומר. ''אני מרגיש שאני משפיע על כל דבר בחברה, שאני גורם משמעותי ולא רק עוד בורג קטן בחברה ענקית וזה מאוד חשוב לי".

מה משחק תפקיד משמעותי יותר – תחום העיסוק או המשכורת?
''שגב (מנכ''ל החברה ומייסד-שותף) ליווה אותי מאז שאני בן 14 וזה מרגיש לי שהחברה היא כמו המשפחה השנייה שלי", הוא אומר. "התחום מאוד מעניין אותי ואני כל הזמן לומד דברים חדשים. הכסף חשוב אבל הוא לא מהווה מבחינתי שיקול בבחירת מקום העבודה שלי".

החברה הפכה למשפחה

נעמה ברנר, סמנכ"לית הכספים של החברת הנדל"ן סלע בינוי. בקרוב סוגרת עשור בחברה. "הבחירה להישאר בתפקיד לתקופה ממושכת של כמעט עשר שנים נובעת קודם כל מתחושת השייכות. החברה הפכה תוך זמן קצר למשפחה ומאותו הרגע אני מרגישה בבית", היא מספרת.

"אני מקבלת הרבה מאוד מקום ואחריות בעלי הבית רואים בי דמות מקצועית, סמכותית ונותנים לי הרבה מקום להתפתח. בנוסף, במהלך השנים יצא לי להתעסק בפרויקטים יחודיים שגיוונו לי את התפקיד וחידדו את היכולות שלי דבר שהוסיף הרבה מאוד נפח לעשייה". 

מה משחק תפקיד משמעותי יותר – תחום העיסוק או המשכורת?
"אין ספק שהדבר שמשחק תפקיד באופן הכי משמעותי זה התפקיד שבו אני ממוקמת. הרגשת המיצוי של היכולות שלי וההשפעה שלי גם על אנשים וגם על החברה היא דבר שקשה מאוד למצוא היום. עם זאת, אחד לא יכול בלי השני, עובד טוב צריך להיות מתוגמל על העשייה שלו. מעסיק שיודע לתגמל עובד בהתאם ליכולת שלו, נוטע בעובד תחושת ביטחון ומצמצם את האפשרות שהעובד ירגיש שהדשא של השכן ירוק יותר".

אינה ליבינסון כהן (צילום: נטו תכנון פיננסי, יחסי ציבור)
אינה ליבינסון כהן | צילום: נטו תכנון פיננסי, יחסי ציבור

חזרתי מההיי טק לכאן

אינה ליבינסון כהן, מתכננת פיננסית ומנהלת תיקי לקוחות בקבוצת נטו תכנון פיננסי, עובדת בחברה מזה 13 שנים. "התחלתי לעבוד בנטו כמתאמת בזמן שהייתי סטודנטית לתעשייה וניהול, התכנון היה לעבוד רק בתקופת הלימודים", נזכרת אינה. "אחרי שסיימתי אותם התקבלתי לחברת הייטק קטנה ועבדתי בה יומיים ולאחר מכן עזבתי כי החלטתי שאני רוצה להישאר בנטו ולהמשיך למסלול לימודי סוכן. הסיבה לכך היא העבודה הדינאמית והמאתגרת בתחום שלנו, בגלל האווירה והחברים שעם השנים נהיו כמו משפחה. ובעיקר בגלל שהשאיפה שלי שהייתה לעבוד במקום שאין בו תקרות זכוכית וההתקדמות בתחום תלויה בעיקר בי". 

מה משחק תפקיד משמעותי יותר – תחום העיסוק או המשכורת?
"אין כזה דבר סיבה ספציפית. זה שילוב של כמה גורמים שלדעתי אחד מהם לא מספיק ללא השאר. וזה רלוונטי לעובד שכיר וגם עצמאי בחברה".

המחלקה הקטנה גדלה לצוות שמנהל מאות מיליונים

דני סמיד, סמנכ"ל כספים בחברת ControlUp, שנמצא בחברה לאורך שבע השנים האחרונות, הגיע לחברה בתור חשב. "בדרך כלל מערך כספים בסטארטאפ קטן מנוהל דרך חברה חיצונית, כאשר המאמץ והאנרגיה מושקעים סביב המוצר, השיווק, המכירות וכו׳", מסביר סמיד.

"אסף גנות, מנכ"ל החברה, האמין בגיוס פנימי של פונקציות משמעותיות, שתהיינה שותפות לבניית החברה כבר בראשית דרכה, כאשר כל מנהל מחלקה מתפתח וגדל יחד עם החברה. עם השנים הצוות גדל והיום אני מנהל את מחלקת הכספים המונה 14 עובדים. מה שהתחיל כמחלקה קטנה שכולם עושים בה הכל, נהפך לאט לאט לצוות שמורכב מעובדים עם תתי התמחויות שמנהלים הוצאות והכנסות בהיקפים של מאות מליונים".

מה משחק תפקיד משמעותי יותר – תחום העיסוק או המשכורת?
"אני חושב שלהכנס לתפקיד בחברת סטרטאפ בשלב התחלתי יכולים להיות הרבה יתרונות אבל גם אתגרים רבים. להקים משהו מאפס מגיע עם הרבה אי ודאות וצורך לתת מענה במגוון רחב של נושאים והרבה עבודה קשה, והיום אני בהחלט יכול להגיד שלא היה פשוט. יחד עם זאת, יש בכך זה הרבה מאוד סיפוק וללא ספק היה שווה את זה. מסלול זה נתן לי הזדמנות להתפתח מקצועית, להפוך לחבר הנהלה, לעבוד קרוב למשקיעים, למנכ"ל ולחברי הבורד ולהיות חלק משמעותי בעיצוב מה שקונטרולאפ היום. אני מניח שבטווח הקצר יש יתרונות בלהחליף עבודה כל שנתיים, אבל בטווח הארוך יש משמעות רבה להכיר נושאים לעומק ולצבור ניסיון והתמודדות לאורך שנים בנסיבות משתנות".