שנת 2021 צפויה להיות קשה מאוד עם מיתון גדול במשק, מה שיביא עמו ככל הנראה גידול של מאות אחוזים בפונים לסיוע מעמותות וארגונים. כרגע בישראל, 511 אלף מובטלים, שעלולים להפוך ל"עניים החדשים" בשל הקושי הרב להשתלב מחדש בשוק העבודה.
ההערכה של משרד האוצר כי שעד סוף השנה יתייצב שיעור האבטלה על כ-10-15 אחוז. בפעם האחרונה שבה סבלה ישראל מאבטלה כה רבה הייתה לפני 17 שנים, בשנת 2003, אך רק חמש שנים לאחר מכן התאושש המשק. האבסורד הגדול הוא שבין העניים החדשים קיימים גם אלה שכבר סבלו מהמיתון לפני כמעט שני עשורים.
לשבור את מעגל העוני
החזון של ארגון "פתחון לב" הוא לשבור את מעגל העוני. לצורך כך, הוא פועל בשלושה ממדים: הראשון, טווח מידי הכולל סיוע הומניטרי, למעל מ-160 אלף ישראלים בשנה, כל שבוע במשך כל השנה במרכזי סיוע ברחבי הארץ. הארגון מחלק סלי מזון, מזון לתינוקות, ביגוד והנעלה, מוצרי חשמל, צעצועים, סיוע משפטי ורפואי ואפילו שירותי מספרה למי שזקוק להם. לכל אורך השנה, מחלק הארגון כ-75,000 סלי מזון למשפחות נזקקות. פן נוסף הוא מיצוי זכויות, סיפוק הכוונה וליווי בנושאים כמו ביטוח לאומי, דיור ושיכון, בריאות, התמודדות עם חובות וכדומה. לארגון מחלקת ליווי משפטי ומחלקת מדיניות הפועלת לשינוי מדיניות ברמה הלאומית.
הממד השני הוא הטווח הארוך - חינוך וקידום בני נוער בישראל. המפעל החינוכי "לגעת באופק" מבית פתחון-לב מלווה במשך 7 שנים בני נוער מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית, במסגרת התכנית החינוכית "תכנית 7": 3 שנים בתיכון, 3 שנים בצבא ועוד שנה באזרחות. הליווי מתרכז בהעצמה, פיתוח כלים נדרשים לחיים ותרומה חזרה לקהילה. רבים מנערים אלה הם הילדים של מקבלי הסיוע של הארגון כיום וכך הארגון מספק פתרון כולל עבור המשפחות להם מסייע.
"מחזירים לממשלה את האחריות לטיפול בעוני"
הממד השלישי הוא טווח אסטרטגי, הנעת הממסד - הארגון פועל תחת הכותרת "מחזירים לממשלה את האחריות לטיפול בעוני" ובמסגרת זו אף נכתב "חוק פתחון לב למאבק בעוני" ובמרכזו יישום תכנית לאומית, רב שנתית ורב מערכתית, הכוללת יעדים מדידים, שתביא להורדת שיעור העוני בהיקף משמעותי.
מספרם של ניצולי השואה שמקבלים סיוע מעמותת פתחון לב רק לראש השנה הקרוב, הוא 300 אנשים, אחד מהם הוא מוריס כהן, 91, מקריית ביאליק, זה סיפור על מלח הארץ, שמצא עצמו בודד ורעב, ומקבל סיוע מציל חיים:
כהן חי לבד בדירת עמיגור בקריית ביאליק. הוא אבא ל-4 ילדים והמון נכדים נינים, שמבקרים הרבה פחות משהיו בעבר. כהן חי בדירה קטנה ומרגיש בודד מאוד, במיוחד מאז פרוץ מגיפת הקורונה. "אני מרגיש לבד בן ארבעה קירות", הוא מספר.
אביו של כהן היה סוחר בימי מלחמת העולם השנייה. משפחתו נדדה מאלג'יר למרוקו וספרד. יום אחד הגיעו קציני SS ביחד עם הצבא הצרפתי על מנת לקחת רכוש והגיעו לביתו של כהן ואביו. אביו חטף שבץ ומת מיד לאחר מכן, בעת שמוריס היה בן 10 בלבד. בתקופת השואה משפחתו הייתה במנוס בלתי פוסק מהגרמנים, ללא כל רכוש.
מוריס עלה ארצה כנער יתום עם עליית הנוער. הוא הגיע לסוכנות היהודית והחל בעבודה ובעזרה לסוכנות. תפקידו היה להבריח צעירים מצרפת ומרוקו לארץ, ולהתגייס. בדיוק כמוהו. מוריס מדבר מספר שפות, ביניהן עברית, ספרדית, ערבית, מרוקאית וצרפתית ולכן היה מתאים לתפקיד כמו כפפה ליד.
בצבא, שירת מוריס כלוחם גולני ושירת במילואים כ-30 שנה לאחר מכן.
כניצול שואה, כהן מקבל קצבה נמוכה מאוד שאינה מאפשרת לו להתקיים בכבוד. הוא חי בעוני ללא שום פתרון ראוי מצד המדינה. זאת בדיוק הסיבה שדרוש פתרון חוקתי ברמה הלאומית, לבעיית העוני ככלל, ולניצולי השואה בפרט.
ארגון פתחון לב מספק למוריס סלי מזון עד הבית, והחל בתהליך של מתנדבים קבועים הצפויים להגיע אליו הביתה, על מנת להפיג את הבדידות. עד אז, יגיעו עוד השבוע מתנדבים של הארגון ממרכז הסיוע על מנת להביא לו סל מזון ענק עבור החג, לבלות איתו ולשמוע את סיפוריו הרבים והמרתקים.
"מדינת ישראל נמצאת כבר מעל לחצי שנה בשגרת חיים מדאיגה, כואבת ובעיקר מסוכנת. במסגרתה, האוכלוסייה החלשה ביותר, הבטן הרכה שלנו - ממשיכה להיפגע ולצלול את מעגל העוני ללא חבלי הצלה" מסביר אלי כהן, מנכ"ל פתחון לב. "ניצולי השואה בישראל, אשר בעולם מתוקן לא היו נזקקים לנדבה, נמצאים בימי הקורונה בחרדה קיומית ובחשש מבוקר עד ליל. נעשה הכול על מנת לתקן את העוול ולשנות עבורם את המציאות העגומה אליה הם צללו, בלית ברירה. אני קורא למי שיכול ורוצה לפתוח את הלב ולתרום ארוחה לחג בתר פתחון לב או בכוכבית 5068".