הבלגן בשבועות האחרונים בנמלי התעופה מביא לאבדן מזוודות נוסעים בקצב חסר תקדים, וגם לשיאים של ביזיון בהתנהלות עובדי נמל התעופה, כפי שפורסם השבוע באתר Mako, כי מזוודות של נוסעים על כל תכולתן נזרקות לאשפה ונבזזות בשדה התעופה בן-גוריון.
אבל בחברות הביטוח שמוכרות ביטוחי נסיעות וביטוח כבודה (סעיף לא מחויב לרכישה בתוך ביטוח הנסיעות) מסרבים להתרגש, כך לפחות מהתגובות שקיבלנו מהן. אמנם הן הורו לתגבר צוותים והן צפויות לספוג הפסדים של כמה מיליוני שקלים, אבל מבירור שערכנו דבר לא השתנה בתנאי הפוליסה. לטענתן, הן לא שינו מדיניות לא בחיתום (בעת מכירת הפוליסה) ולא בהיענות לתביעות.
הסיבה: ההנחה שהבלגן יסתיים מקסימום אחרי החגים, ועדיף להן לשמור על תדמית נקיה וחיובית מול ציבור הלקוחות שלהן. ובכל זאת פנינו לחברות המובילות בתחום ביטוחי הנסיעות, כדי לשאול אותן איך הן מתמודדות מול קצב התביעות על אבדן כבודה בשבועות האחרונים.
מה שמעסיק את החברות זה בעיקר העיכובים בהגעת המזוודות
ירון בראון, סמנכ"ל פספורטכארד, טוען כי מה שקרה בנתב"ג עם המזוודות כפי שתועד באתר Mako הוא שערורייה, אך מדובר באירוע חריג שיש לחקור אותו ואינו מאפיין את המצב: "רוב המזוודות יימצאו בסופו של דבר," הוא טוען, אך לדבריו, מה שמאוד מעסיק את חברות הביטוח בימים אלה הם העיכובים בהגעת מזוודות שגדלו ב – 50-100 אחוזים (תלוי בנמל התעופה) לעומת אותה תקופה ב-2019 (טרום הקורונה). התופעה גדולה במיוחד בטיסות קונקשן, וזאת בשל ביטול טיסות ואיחורים של טיסות, שלא מגיעות לנמל הביניים של הנוסע, שחייב לעלות על הטיסה ליעד הסופי גם ללא המזוודה שלו.
גם בחברת הראל ביטוח מסרבים להתרגש: "נושא אובדן ואיחור כבודת נוסעים נמצא במגמת עלייה מתונה ואנו ערוכים להמשך טיפול ומענה מידי לכל לקוחותינו, הן מבחינת תהליכי טיפול והן באמצעים טכנולוגיים. לרשות מבוטחינו עומד שירות דיגיטלי, המאפשר תשלום במהירות בעת דיווח על איחור כבודה". עוד נמסר, כי "אין שינוי ביישוב התביעות ו"המבוטחים מתבקשים לשלוח את אותם מסמכים שנדרשו להעביר מאז ומתמיד".
גם כלל ביטוח ופיננסים (שמבטחת בביטוח נסיעות גם את חברי שירותי בריאות כללית) אומרים כי תנאי הפוליסה שלהם לא ישתנו: "בעת איחור כבודה, מקבלים המבוטחים באופן ישיר לחשבונם, פיצוי של 170 דולר, ברגע שיש אישור מחברת התעופה על האיחור. בעת אובדן הכבודה, הפיצוי לכל נוסע עומד על עד 2000 דולר".
חברת מגדל היא החברה היחידה שהתייחסה בתגובתה גם לאפשרות לתבוע החזר על הפיצויים ששילמה ותשלם למבוטחיה, ומסרה כי "טרם נבחנו היבטים אחרים לגבי הסיבות לנזק והצורך לקבל שיפוי מצד ג'".
קודם חברת התעופה משלמת ואת ההפרש משלמת חברת הביטוח
ולנטין ליסק נחשב למומחה בתחום ביטוחי הבריאות והנסיעות; הוא מנהל של מחלקת ביטוחי נסיעות לחו"ל בסוכנות אליפים. לדבריו, בשבועות האחרונים יש עשרות פניות לסוכנות מדי יום של ישראלים שאיבדו מזוודות, ומדובר בהחלט בקצב חריג.
מי מפצה את בעל המזוודה על אבדן?
"בשלב ראשון חברות התעופה, ולכן חשוב להצהיר על כך שמזוודה לא הגיעה, בנמל התעופה בו נחתתם. חברות התעופה מפצות לפי 20 דולר ל-1 קילוגרם משקל מזוודה, כלומר, אם מזוודה לדוגמה שוקלת 20 ק"ג, הפיצוי עליה יהיה 400 דולר," הוא מסביר.
"במקרים מיוחדים אחרים כמו אלו שבהם מתברר שהאובדן הוא תוצאה של רשלנות מצד חברת התעופה, יתקבל פיצוי גבוה יותר. נוסע שהשכיל לרכוש ביטוח כבודה, יוכל לקבל מחברת הביטוח שבה הוא מבוטח בהתאם לתקרות הכיסוי של החברה המבטחת, מעבר למה שקיבל מחברת התעופה. חשוב לזכור כי אין אפשרות ליהנות מכפל פיצוי," אומר ליסק.
איך אתה מסביר את השאננות בחברות הביטוח נוכח היקף התביעות בנושא? שהרי רק על עיכובים בהגעת מזוודות הן משלמות מיידית 150-170 דולר לאדם, ומדובר לפחות במאות מקרים כבר.
"חברות הביטוח סופגות תביעות הרבה יותר משמעותיות במסגרת ביטוחי נסיעות לחו"ל, שבמרכזן כיסויים רפואיים; תביעה על פציעה בחו"ל, עם ניתוח ואשפוז, ואולי גם הטסה לארץ, יכולה להגיע לכ – 70-80 אלף דולר. אז אם בחברה אחת יהיו 100 מזוודות אבודות ולפני כן מעוכבות, הפיצוי לכל 100 התובעים יגיע אולי לתביעה רפואית אחת של מבוטח שנסע לחו"ל. נוסיף לכך, שחברות הביטוח מגלגלות מיליארדי שקלים בשנה, אז הפסד של כמה מאות אלפי דולרים, הן מעדיפות לספוג ולא לעורר שערורייה בעניין".
סוכן הביטוח איגור מורי, מומחה בביטוחי בריאות, מסכים ומוסיף: "יש תקופות שבהן לחברות הביטוח קיים יותר סיכון בענף מסוים והן עומדות בו. מה שכן, יש כמות גבוהה יותר של תביעות איחור כבודה ואובדן כבודה, וזה מעמיס על מערכות החברות. בינתיים חברות הביטוח לא מוציאות הוראות חדשות, אלא מתגברות צוותים". מורי ממליץ לסוכני הביטוח בימים האלה "לתדרך את הלקוחות ביתר פירוט בתפעול אירועי איחור כבודה בכדי למנוע עוגמת נפש ולהקטין למינימום התעסקות מיותרת בנושא".
יש מי שמעדיפים את הפיצוי ולא מחפשים המזוודה
בחברות מודעים גם לאפשרות שיש מבוטחים שמנצלים את העובדה שיקבלו פיצוי כספי, כנראה מעל ערך המזוודה והחפצים בה, ולכן לא מתאמצים לאתר אותה.
לדברי ליסק, מצופה ממי שהמזוודות שלהם לא הגיעו ליעדן בחו"ל, והם כבר חזרו לארץ, לחפש אותן בנתב"ג: "הם צריכים להגיע מדי יום לשדה, למחלקת אבדות ומציאות; יש גם עשרות או מאות מזוודות ללא דורש ליד המסועים. אני מכיר אישית כאלה שאמרו לי, שהם לא מתכוונים לחפש את המזוודה, כי גם ככה הפיצוי הכספי מכסה מעל ומעבר את האבדן".
בכל מקרה, אם מזוודה מוכרזת כאבודה (21 יום לאחר שנעלמה היא מוכרזת כאבודה על ידי חברת התעופה), דעו כי לא פשוט כלל לקבל פיצוי מחברת הביטוח. "במקרה כזה, על המבוטח לעשות 'רשימת מלאי' שבה הוא מפרט כל פריט שהיה במזוודה האבודה, מתי ואיפה הוא נרכש. חברות הביטוח לא ממהרות לשלם את הפיצוי, ואם הפריט נרכש לפני 5 שנים, הן 'תחשבו' גם בבלאי שלו ויפצו בהתאם", מזהיר ליסק
עוד עובדה מעניינת שבראון מפספורטכארד מוסיף היא: "בעיקרון אין בכלל פיצוי על מכשירים אלקטרוניים כמו מחשב נייד או סמארטפון, אותם אין להכניס למזוודה שנוסעת במטען של המטוס". אז שימו לב לעובדה זו כשאתם אורזים מזוודה שהולכת לבטן המטוס - ואולי לא תשוב.