שתי התלונות הישראליות השכיחות בשנים האחרונות כרוכות בסתירה פנימית: יוקר המחיה והצפיפות - פקקים בכבישי הארץ ותורים בשדה התעופה ובמסעדות. אם המחירים כאלה גבוהים, איך זה שאנשים עומדים בתורים בהמוניהם?
מחירים גבוהים אמורים לרסן ביקוש. למרות יוקר המחיה הגבוה והתלונות השכיחות על המחירים הגבוהים כמעט בכל תחום, בשנים האחרונות מונעת הצמיחה בישראל על ידי הצריכה הפרטית הגבוהה. מתלוננים וקונים. צורחים וצורכים. יש לכך כמה סיבות: הריבית הנמוכה הוזילה את האשראי; מחירי הדירות הוכפלו בעשור האחרון ומספקים למי שרכש דירה תחושת עושר שמגדילה את הנטייה לצרוך; וכמובן שיעור האבטלה הנמוך ועליית השכר משחקים תפקיד מרכזי בגידול בצריכה - כי יותר אנשים עובדים ומתפרנסים.
ש אפילו טענה שעליית מחירי הדירות הגדילה את הצריכה הפרטית מהיבט נוסף - צעירים שלא מצליחים לקנות דירה בשל המחירים הגבוהים משוכנעים כי ברמת המחירים הנוכחית אין להם סיכוי לרכוש דירה, ולכן הם מפנים את ההכנסה הפנויה שלהם לצריכה. אם אין כסף לדירה, לפחות ניהנה במסעדות, חופשות וקניות.
יש תחום שבו הסתירה הפנימית בין יוקר המחיה לביקוש הגבוה בולטת במיוחד: שוק הרכב. מכוניות ודלק הם מוצרים יקרים (בעיקר בשל המס הגבוה עליהם), והמחירים הגבוהים היו אמורים להביא לתוצאה הפוכה - צמצום השימוש ברכב פרטי ומעבר לתחבורה ציבורית - ובכך להרוג שתי ציפורים במכה. ואולם יש סיבות טובות לכך שהציבור הישראלי מצביע ברגליים ומעדיף את הרכב הפרטי. יש שני תמריצים לשימוש ברכב פרטי בישראל: הזמינות הגבוהה שלו בשל ההתפתחות של שוק הליסינג בשנים האחרונות, והאשראי המוזל לרכישת מכוניות; ומנגד - היעדר תחבורה ציבורית יעילה.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), הצריכה הפרטית זינקה ב-7% ברבעון הראשון - נתון המשקף עלייה של 5.1% בהוצאה לצריכה פרטית בחישוב שנתי. כמו בשנים קודמות, גם הפעם הנתון הזה הושפע בעיקר משוק הרכב, שבו נרשם זינוק של 63% בהוצאה על רכישות רכב. משרד האוצר מבצע אחת לשנתיים שינוי בנוסחת המס הירוק על כלי רכב, ובהתאם לכך נוצרות לעתים הקדמות של רכישות רכב כדי לחסוך בתשלומי מס. לכן, נרשמת תנודתיות במכירות הרכב בין רבעונים והשפעה חזקה על נתוני הצריכה.
ואולם גם ללא השינוי במס הירוק, רכישות רכב היו מרכיב משמעותי בגידול בצריכה הפרטית בשנים האחרונות, בשל ההלוואות המוזלות לרכישת רכב בבנקים ומחוץ למערכת הבנקאות. כתוצאה מכך, המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, הזהירה את הבנקים ביולי 2017 מפני הסיכונים באשראי לרכישת רכב, מה שהביא לבלימת הגידול באשראי לרכב ולירידה קטנה בהיקפו.
בשנים האחרונות נבלם הגידול בהיקף האשראי הצרכני ובסוף הרבעון הראשון הוא הגיע ל-198 מיליארד שקל - דומה להיקפו שנה לפני כן. זו עדות לכך שהצריכה אינה נובעת מהגדלת המינוף של משקי הבית. בעשור האחרון גדל שיעור האשראי למשקי הבית ביחס לתוצר מ-38% ב-2007 ל-42% ב-2017.
שקל חזק, צרכן חזק
ספק אם יוקר המחיה יהיה סוגיה מהותית במערכת הבחירות הקרובה, אף שכמה מהמועמדים, ובהם אהוד ברק ונפתלי בנט, מתיימרים להיות האחראים להורדתו.
יקר כאן מאוד, הכל יקר - זו הדעה הרווחת של כמעט כל ישראלי, וזו גם המציאות; מרבית המוצרים כאן יקרים: הדירות, המכוניות, הדלק, המזון, בתי המלון, החניה, הגז הטבעי. בהשוואה בינלאומית, המחירים כאן גבוהים ב-20%–25% לעומת הממוצע במדינות OECD. מי שמבקר בחו"ל מגלה זאת מהר.
במחצית הראשונה של 2019 נרשמו 3.8 מיליון יציאות של ישראלים לחו"ל - עלייה של 7.4% לעומת התקופה המקבילה ב-2018, וזינוק של 58% בתוך ארבע שנים. רפורמת השמים הפתוחים, שהגדילה את היצע הטיסות מישראל, והתחזקות השקל מול הדולר, היורו והליש"ט, שיפרו את כוח הקנייה של הישראלים בחו"ל. זה איפשר למי שנוסע לחו"ל להבחין בקלות בפערי המחירים בין ישראל ליעדים מרכזיים בעולם ולתרום להגדלת הצריכה הפרטית לא רק בישראל, אלא גם בחו"ל.
למעשה, לא צריך לנסוע לחו"ל כדי להבחין בכך - די לבצע קניות אונליין באתרים בינלאומיים (עוד מגמת צריכה שהתחזקה משמעותית בשנים האחרונות) כדי להבחין בכך ולממש את כוח הקנייה החזק של השקל. בחודשים האחרונים כוח הקנייה של ישראלים גדל בעקבות היחלשות המטבעות העיקריים: הדולר נסחר כיום ב-3.53 שקלים, לעומת 3.78 שקלים בסוף 2018; הליש"ט ב-4.4 שקלים, לעומת 4.83 שקלים בתחילת השנה; והיורו צנח ל-3.95 שקלים, לעומת 4.32 שקלים בסוף 2018. שקל חזק אמור להוזיל גם את היבוא ואת יוקר המחיה, אך תחומים רבים סובלים מריכוזיות גבוהה, שמשאירה ליבואנים את הרווח ואינה מגלגלת אותו לצרכן.
חוסכים פחות?
כשבוחנים את הסיבות לגידול בצריכה, אין ספק שאחד המרכיבים המרכזיים הוא שיעור התעסוקה, שנמצא במגמת עלייה, במקביל לעליית השכר. בעשירונים התחתונים כמעט כל גידול בהכנסה הפנויה מופנה לצריכה. האבטלה נמצאת בירידה עקבית בשנים האחרונות, ובאפריל 2019 הגיעה לשפל של 3.2% (בגילי העבודה העיקריים, 25–64), לעומת 5.7% באמצע 2013. באותה תקופה עלה שיעור התעסוקה באופן הדרגתי ועקבי, ללא זעזועים, מ-74% ל-77.7%.
ש משמעות גדולה לעקביות הזאת: היא מספקת תחושת ביטחון בשוק העבודה, שבתורה משפיעה על הצריכה. חשוב מכך: זה קורה תוך כדי עלייה בשכר, בעיקר בשנתיים האחרונות. אם מחברים את המגמות העיקריות - ריבית נמוכה ואשראי זול, מחירי דירות גבוהים שמספקים תחושת עושר לבעלי הדירות ותחושת "אין לי סיכוי לקנות דירה אז בוא נבזבז" מצד שני, שיעור גבוה של מועסקים ושכר שנמצא בקו עלייה - מקבלים צריכה פרטית חזקה מאוד, שמובילה את הצמיחה במשק.
בבנק ישראל מוצאים קשר הדוק בין סוגיית השכר לבין הגידול בצריכה, אך בניתוחים שלהם הם מנסים לנטרל את הרעשים הנובעים מהתנודתיות בשוק הרכב. המיקוד שלהם הוא בצריכה ללא מוצרים בני קיימא (כמו מכוניות ומקררים), והם מוצאים שהגידול עקבי עם הגידול בסך תשלומי השכר במשק. זה נשמע הגיוני, אבל מבחינת הבנק המרכזי מדובר במסקנה חשובה שמעידה שאין כאן בועת צריכה - כלומר, הצריכה קשורה להתפתחות השכר ואינה נשענת באופן מהותי על תחושת העושר של בעלי הדירות, או על מינוף יתר של משקי הבית. המסקנה של בנק ישראל היא שאם הקשר הזה יישאר הדוק, הצריכה הפרטית לא תגדל משמעותית - משום ששוק העבודה קרוב למיצוי הפוטנציאל שלו.
חשש אפשרי אחר הוא שהריבית הנמוכה גורמת לנו לחסוך פחות ולהפנות חלק גדול יותר של ההכנסה הפרטית לצריכה. הבנק הרי לא נותן לנו ריבית משמעותית על החיסכון. זה גורם לחלק מהציבור להסיט כספים להשקעה בדירות ובשוק ההון, אבל לחלק מסוים גם להגדיל צריכה. גם במקרה הזה - לא רואים נתונים משמעותיים שמעידים על כך.
עדיין יש תהיות לגבי היכולת לפעול להורדת יוקר המחיה כל עוד הביקוש והצריכה גבוהים. למעשה, ההצבעה של הציבור הישראלי ברגליים - בנסיעות לחו"ל, ברכישת רכב, בתורים במסעדות - היא גורם שמפחית מאוד את הלחץ על הממשלה לפעול להורדת יוקר המחיה. זה מזכיר את הסיפור על הסטודנטים שמחו על שכר הלימוד הגבוה ואיימו לשבות, אך בו זמנית התלוננו על הצפיפות הרבה בחניונים ליד האוניברסיטה. איך אתם יכולים להתלונן על שכר הלימוד כשהחניונים מפוצצים במכוניות שלכם?
יש לכם תלונה צרכנית? כתבו אלינו money@mako.co.il
יודעים מה הסיפור הבא של mako כסף? כתבו אלינו money@mako.co.il
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
מהו מונופול: הכללים החדשים של רשות התחרות
החנות האוטומטית הראשונה בישראל תמדוד דופק לקונים - כדי למנוע גניבות