1. למה אריזות גדולות שנחשבות "חסכוניות" יותר, הן בפועל יקרות יותר מאריזות קטנות?
למשל, בשופרסל נמכרת אריזת במבה 80 גרם במחיר יקר יותר ל–100 גרם (4.5 שקלים) לעומת אריזה של 200 גרם (4.2 שקלים) ומארז של 20 חבילות במשקל 15 גרם כבר מגלם מחיר של 7.97 שקלים ל–100 גרם.
אמ;לק (ראשי תיבות של "ארוך מדי; לא קראתי" — ובקיצור, סיכום מזורז של התשובה) זו אשמת המבצעים.
להסבר בהרחבה: רשת שופרסל מסבירה כי "אנחנו משווקים מגוון מוצרים בגדלים ומשקלים שונים, במטרה להעניק לצרכנים מגוון אפשרויות המותאמות לסיטואציות צריכה שונות. מוצרים באריזות חיסכון מוצעים לרוב במחיר נמוך ממחיר מוצר בודד. לעתים נערכים מבצעים המוזילים את המוצרים הבודדים, כך שיוצא שהפער בין מוצר בודד לאריזת חיסכון לא נראה משמעותי. הפער נובע ממחירי הקנייה מהספקים, עלות אריזת המוצר ומאפייני מוצר אחרים".
ועוד מלה: הגודל לא תמיד קובע. תבדקו את המחיר ל–100 גרם.
2. למה קיימים חופים או אתרי טבע בתוך יישובים שלציבור אין אליהם גישה חופשית?
למשל, נחל עמל הידוע גם כנחל האסי בקיבוץ רמת דוד; חוף פלמחים בקיבוץ פלמחים; הצוק בארסוף; חופים מסוימים בכנרת ועוד. זה חוקי?
אמ;לק לא. זה לא חוקי.
להסבר בהרחבה: עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל עמותת אדם טבע ודין, מסביר כי "החוק הישראלי לא מתיר מניעת כניסה כלשהי לשמורת טבע, נחל, גן לאומי, חוף רחצה או כל שטח ציבורי אחר. השטחים הציבוריים בישראל שייכים לציבור וככלל חל איסור מוחלט למנוע את הגישה אליהם.
חריג לכלל מצוי במקרים שבהם ניתן לגבות דמי כניסה לחלק מאתרי הטבע, כשמדובר על שמורות טבע וגנים לאומיים מוכרזים. בנוגע לחופי הרחצה, פרשנות החוק כיום היא שחל איסור לגבות דמי כניסה לחופי הרחצה, למעט מקרים מאוד חריגים בהיתר משרד הפנים. במלים אחרות, גם ההיתרים החריגים לגבות דמי כניסה לחלק מאתרי הטבע בישראל אינם מאפשרים לסגור באופן הרמטי אתר טבע כלשהו ולמנוע מהציבור את הכניסה אליו. קיבוץ או יישוב שבתחומו מצוי אתר טבע ומונע מהציבור את הכניסה אליו, פוגע בחופש התנועה של האזרח ובזכותו היסודית הקבועה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו — ליהנות מהמרחב הציבורי הפתוח. לכן, כל מניעת כניסה כזו תיחשב בלתי־חוקית".
ועוד מלה: לא חוקי, אבל בכל זאת קורה. אין פה מספיק חובבי תביעות ייצוגיות?
3. מדוע אנחנו עדיין משלמים דמי שמירה על ניירות ערך?
פעם היו באמת ניירות מודפסים שצריך היה לשמור עליהם, אבל כיום לא שומרים על כלום (אולי רק על העמלה).
אמ;לק גם אחסון מקוון כרוך בעלויות.
להסבר בהרחבה: בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מסבירים כי אמנם דרך אחסון המסמכים שונתה, וגם שם העמלה השתנה — אבל עדיין יש צורך בגביית עמלה כדי לתפעל את המנגנון. "העמלה נגבית כיום, בין היתר, עבור השירותים הבאים: תפעול מערכות טכנולוגיות ואבטחת מידע, מעקב אחר הודעות בורסה והודעות חברה, דיווח ללקוחות וקבלת תשובותיהם ועוד. כלל השירותים האלה מחייבים את התאגידים הבנקאיים בהקמה, תפעול ופיתוח מערכות טכנולוגיות מתוחכמות, כבדות ועתירות משאבים, לצד קיום מערך כוח אדם מקצועי ומיומן".
ועוד מלה: כתבו על זה שיר, לא? הימים חולפים שנה עוברת, אבל העמלה לעולם נשארת.
- עוד מ-TheMarker
- מעצ ערכה אירוע חגיגי לקראת חג הפסח - עובדי הקבלן המועסקים בה לא הוזמנו
- בקרוב: עשרות נתיבי תחבורה ציבורית בתל אביב וערים נוספות - וגם הקנסות שבדרך
4. מדוע חברות הסלולר גובות "קנס" מלקוח המבקש לעבור למסלול אחר בחברה?
הקנס נגבה בדמות דמי מעבר חד־פעמיים. אך האם זה מותר, הרי לקוח שעוזב את החברה ועובר למתחרה לא נדרש לשלם דבר?
אמ;לק כן. זה מותר.
להסבר בהרחבה: משרד התקשורת מסביר כי ״לחברות מותר לגבות דמי מעבר, מכיוון שלקוח התחייב מול החברה למסלול מסוים והחליט לעזוב אותו. החברה אינה יכולה לחייב אותו להישאר לקוח שלה, ואינה יכולה לגבות ממנו קנס יציאה. כיום, כשלקוח יכול להתנייד מחברה לחברה בתוך חצי שעה — אין חסמי מעבר בין החברות. אם לקוח אינו מעוניין להישאר בחברה, שיחפש מסלול מתאים בחברה אחרת ויעבור. משרד התקשורת ימשיך לשמור על רמת התחרותיות בשוק״.
ועוד מלה: גובים קנס רק כי מותר? אין בעיה — נתראה אצל החברה המתחרה.
5. למה אנחנו משלמים עמלה על כרטיס קולנוע שהזמנו באינטרנט?
אם כבר, יותר הגיוני שנשלם עמלה על רכישה בקופה, הרי חסכנו עבודה.
אמ;לק כי שירותי הכרטוס המקוונים דורשים תפעול יקר ו"ככה כולם עושים".
להסבר בהרחבה: כל הרשתות שאליהן פנינו (גלובוס מקס, יס פלאנט וסינמה סיטי) מסבירות שהשירות המקוון מאפשר ללקוח להבטיח את מקום הישיבה שלו וחוסך לו את העמידה בתור. זהו "עסק מורכב, מסובך ועתיר השקעה, ובכל רחבי העולם גופי הכרטוס גובים על כך תשלום", לדבריהן.
הרשתות טוענות גם שהשירות לא מהווה תחליף להעסקת הקופאים, ולכן אין בו חיסכון מבחינת עלויות כוח האדם. בסינמה סיטי מוסיפים שהעמלה של בתי הקולנוע נמוכה באופן ניכר מהעמלות הנהוגות בהזמנת מופעים והצגות.
ועוד מלה: לפי ההיגיון הזה גם בגדים, נעליים ושאר קניות מקוונות היו צריכים לעלות לנו יותר, לא?
6. מדוע חברת החשמל גובה 8 שקלים מכל מי שעובר דירה ומבקש להעביר את שמו מנכס אחד לאחר?
באמת כל כך יקר להקליד כתובת חדשה במחשב?
אמ;לק התעריף נקבע על ידי רשות החשמל שעתידה לבחון מחדש את התעריפים.
להסבר בהרחבה: בחברת החשמל מבהירים כי הם אינם קובעים את עלויות השירות, אלא רשות החשמל, הגוף המפקח. ומה אומרים ברשות? "עלות החלפת צרכנים נקבעה בלוח תעריפים 'שירותים מורחבים' על בסיס עלות מתן השירות, ועומדת כיום על כ–8 שקלים, בגין זמן טיפול בבקשה (בדיקת מקום הצרכנות שמבקשים לרשום, עריכת גמר חשבון, גביית חובות אם יש וכדומה). בנוסף, נשלח לנרשם אישור על הירשמו כצרכן עם הסבר זכויותיו. יש לציין כי רשות החשמל מתעתדת לבחון מחדש את תעריפי השירותים המורחבים ועלותם, ובכללם תעריף זה".
ועוד מלה: רק לנו "מתעתדת לבחון" נשמעת כמו תוכנית עבודה מעורפלת
7. למה דיירים בדיור מוגן נדרשים לשלם מע"מ בנוסף לדמי השכירות?
אמ;לק כי כך קבע בית המשפט העליון.
להסבר בהרחבה: ברשות המסים מסבירים כי "בית המשפט העליון קיבל לפני כמה שנים את עמדת רשות המסים בעניין, שלפיה בדיור מוגן מי שמשכיר את הדירות היא חברה המעניקה שירותים נוספים כמו רפואה, סיעוד, תרבות תחזוקה ועוד. על כן בית המשפט אישר שלא מדובר בהשכרה רגילה לדיור הפטורה ממע"מ. השופט יצחק עמית ציין לגבי הסכמי דיור מוגן כי 'אלה כורכים יחדיו את הזכות למגורים ואת הזכות לקבלת שירותים נוספים, ואין לומר כי הזכות האחת היא העיקרית והאחרת טפלה לה. יש להתייחס לאגד הזכויות המוענק בהסכמים אלה כאל מכלול שלם. מסקנה זו עולה הן מהמאפיינים הייחודיים של הסכמים אלה, מהוראות החוק ותכליתו'".
ועוד מלה: תמיד עושקים את הקשישים.
8. למה ב-2016 עדיין יש שירותים שמקבלים פניות רק בפקס?
למשל סניפי טיפת חלב בתל אביב ובחברת ויזה כאל.
אמ;לק בקרוב תוכלו גם במייל.
להסבר בהרחבה: מחברת כאל נמסר כי "כחלק מאסטרטגיה של חברתנו, השמה דגש על התבססות על פלטפורמות דיגיטליות וטכנולוגיות מתקדמות, אנחנו פועלים בימים אלה לקדם מגוון שירותים דיגיטליים, ובהם גם אופן ביטול כרטיס האשראי, שיעמדו לרשות לקוחותינו".
ממשרד הבריאות נמסר כי "תחנות טיפות החלב בתל אביב מופעלות על ידי העירייה. ניתן לזמן תורים בתחנות טיפת חלב בתל אביב־יפו באמצעות הטלפון, החל בינואר 2016. אנחנו נמצאים בעיצומה של רפורמה לשיפור השירות, שבמסגרתה מפותחות דרכים וטכנולוגיות נוספות לייעול ושיפור השירות במערכת.
ועוד מלה: בוקר טוב, שמחים שהתעוררתם.
9. למה ממיר של yes ו–HOT מוחלף בחינם במקרה של תקלה, ואילו שלט יש לרכוש בעשרות שקלים?
אמ;לק כי זה ציוד נייד והלקוח יכול למסור אותו בעצמו לתיקון.
להסבר בהרחבה: מחברת yes נמסר: "החברה מעניקה שירות טכנאים ללא תשלום בבית הלקוח לציוד המחובר לקיר. לציוד נייד, כמו שלט, ניתנת אחריות למשך שנה וקיימות אפשרויות החלפה בפרישה רחבה במרכזי השירות של החברה, ביותר מ–700 סניפי דואר, שליחות לבית הלקוח ובקרוב בעשרות נקודות בקניונים ברחבי ישראל".
מ–HOT נמסר בתגובה: "ללקוחות החברה אחריות על השלט לשנה אחת, לאחריה יתאפשר להם להחליפו בכל דוכני החברה ובמרכזי השירות או בשליחות לבית הלקוח. החברה פועלת בעניין על פי הוראות הרישיון שלה".
ועוד מלה: מה, הטכנאי לא יכול להביא גם שלטים בטנדר?
10. החוק מתיר להכניס מזון ושתייה מהבית לקולנוע — אז למה בכניסה למופעים מחרימים בקבוקי שתייה?
אמ;לק אם אפשר לקנות את זה בפנים, מותר לכם להביא את זה אתכם מהבית. גם בקולנוע וגם בהופעות.
ולהסבר בהרחבה: בארגון אמון הציבור מסבירים כי: "חוק הגנת הצרכן לא מתייחס רק לקולנוע, אלא לכל עסק שהוא לא בית אוכל. החוק קובע שלכל קולנוע או הופעה יש לאפשר הכנסת דברי אוכל מהסוג שמאפשרים לקנות בו. ספציפית לגבי בקבוקים באירועים גדולים, המשטרה נוהגת לאסור על הכנסת בקבוקי משקה, כולל בקבוקי פלסטיק, בגלל החשש שיזרקו אותם, ובמקרים כאלה היא מאפשרת קניית כוסות שתייה (למשל, אירועי ספורט). לטעמנו, אם מחרימים בקבוקי שתייה מטעמי ביטחון ולא מוכרים אותם בתוך המתחם או האירוע, הדבר ראוי. הבעיה מתחילה כשמחרימים אותם רק בשביל למכור במחירים מופקעים בתוך האירוע, ועל כך יש לבצע אכיפה".
ועוד מלה: אכיפה, איפה מוכרים את זה? אפשר להזמין מעלי אקספרס?
