דבר אחד לא השתנה עם השנים: האפיקומן (או ליתר דיוק: פוטנציאל המתנה שהוא נושא) הוא הוא גולת הכותרת של הילדים בחג החירות. הורים מכל רחבי הארץ כבר מכינים את המזומנים לרכוש לילדיהם קונסולות משחקים, אייפד, טיול לחו"ל, גיטרה חשמלית או כל דבר שימצאו בחנות צעצועים זולה יותר. ולמי שטועה לחשוב שמדובר על בני נוער בלבד, סקר של חברת נילסן מצביע על בקשות מוגזמות כבר מגילאים צעירים.
רשימת הבקשות של הילדים שנשאלו, בני 6 ומעלה, הייתה אחידה למדי: מוצרים של אפל. 48% מהילדים ביקשו לקבל אייפד, ו-36% התעניינו במיני אייפד החדש. גם אייפוד ואייפון הם מוצרים מבוקשים בקרב קבוצת הגיל הזו, עם 36% ו-33% ביקוש, בהתאמה. 39% גם היו רוצים לקבל את המשחקים האלקטרוניים הכי עדכניים. לגו וצעצועים זה לא מספיק.
בעידן השפע בו ילדים חשופים לכל כך הרבה גירויים הורים הרבה פעמים קונים לילדים צעצועים שישמשו אותם באופן "חד פעמי" כדי להשקיט את המצפון, חשוב לדעת שקיימת גם אופציה אחרת. זולה יותר. שפויה יותר והכי חשוב - אופציה שתפתח את ילדיכם הרבה יותר מעוד בובת "סמי הכבאי".
שיטת מונטסורי (באיטלקית: Metodo Montessori) היא גישה חינוכית לילדים המבוססת על מחקריה וניסיונה של הרופאה והמחנכת האיטלקית מריה מונטסורי. מונטסורי יצרה על יסוד תצפיות שערכה על ילדים שלהם ניתנה סביבת למידה חופשית הבנויה מחומרים שנועדו לפעילויות למידה עצמאיות, שיטה אשר נועדה לאפשר להם להביא לידי ביטוי את אישיותם ותחומי העניין שלהם.
ויווק יניב, מומחית לעיצוב סביבת חיים וסביבת משחק נגישה לילדים, מלמד את הפרקטיקה המעשית של השיטה המונטסורית אשר שמה דגש על העצמת ילדים ותחומי אישיותם תוך כדי משחק. יניב, מגישה את יסודות המונטסורי גם לבתים של אנשים פרטיים ומלמדת את ההורים או אנשי החינוך איך יוצרים סביבת למידה שתאתגר ותעשיר את עולמם של הילדים- בלי להיכנס להוצאות כספיות מטורפות.
"על ההורים להבין שאין צורך לקנות את משחק המחשב הכי יקר כדי שהילד ילמד חשבון", מדגישה יניב לאורך כל הדרך, "צריך להבין שילדים רוצים ללמוד באופן טבעי ולעשות דברים בעצמם ולכן אין צורך להכריח אותם. הם רוצים לעשות דברים לבד והכי חשוב – ילדים נמשכים למה שמעניין אותם ולא למה שאנחנו רוצים שהם ילמדו ולכן, גם אם תשקיעו סכומים מטורפים על צעצועים יש מצב שהילד יאבד עניין מאוד מהר".
לראות בבית רצפה במקום צעצועים פזורים
למי שרוצה לאמץ את עקרונות השיטה ממליצה יניב לחשוב קודם כל על הילד עבורו המשחקים מיועדים ולבדוק מה תחומי העניין שלו ובאיזו תקופת רגישות הוא נמצא. " תקופת רגישות" היא תקופה מסוימת בחייו של הילד, שבה תשומת הלב שלו מופנית לתחום ספציפי אחד שהוא מתעניין בו והוא מעסיק אותו וחוזר על אותה פעולה שוב ושוב בלי להתעייף, עד שהוא מסיים לפתח את המיומנות עליה הוא מתאמן.
יודעים מה הסיפור הבא של mako כסף? כתבו אלינו money@mako.co.il
עוד דבר מאוד חשוב היא הקפדה על אסתטיקה ונגישות. "כמו שאנו נמשכים לדבר הכי יפה בחלון הראווה בחנות, כך צריכה להראות תצוגת המשחקים של הילד - אסתטית ולא עמוסה", מדגישה יניב.
יניב מאמינה שאין צורך לקנות מוצרים יקרים כדי ליצור משחקים מעניינים המושכים את העין. בשיעורים שלה היא מחזיקה תצוגה מרשימה למדי של קופסאות עמוסות בכל טוב המחולקות לפי נושאים שונים עם אביזרים שניתן לקנות בכל חנות יצירה או רשת "סטוק" הקרובה לביתכם.
בניגוד למשחק יקר בו ההורים משקיעים המון כסף ומוצאים אותו זנוח בצד לאחר מספר שימושים בודדים, בשיטה שיניב דוגלת בה כל שבוע מתחלפת תצוגת הצעצועים שמורכבים מאותם מאותם חומרים המצויים בסביבת הבית בדיוק. כך יוצרת יניב סביבה עשירה, מגוונת בלי להשקיע כספים על צעצועים שזמנם קצוב.
"לילד לא אכפת אם הוא נתקל בחומר שעמו הוא משחק בעבר .אם תשכילו להשתמש באותם חומרים, מהטבע או מחנויות יצירה כדי ליצור כל פעם משחק אחר עם הוראות אחרות- בעיני הילד זהו משחק חדש לחלוטין", היא אומרת.
איך יוצרים משחק מוצלח?
לכו אחריו. הילד הוא זה שמוביל והמבוגר רק עוקב אחריו ומאפשר לו ללכת בדרך בה הוא בוחר ולא עוצר אותו. "כדי להכיר את הילד ולדעת למה הוא זקוק כדי להתפתח, המבוגר צריך רק להסתכל על הילד ולהכיר אותו מתוך הדרך בה הוא פועל בסביבה" אומרת יניב.
על ידי התבוננות תוכלו לזהות מה ההעדפות של הילד, אילו תחומים מעניינים אותו ובאיזו תקופת רגישות הוא נמצא. על המבוגר להכין לילד "מלכודות" (תרגילים שעונים על הפרמטרים שמושכים את הילד מבחינת צבע, צורה, חיה, נושא, דמות) שימשכו אותו, ויגרמו לו להתקרב אליהן, לחקור, להתנסות, להתפתח. אם לדוגמה הילד אוהב קוביות, ניתן ללמד בעזרתן מושגים כמו צבעים, סדר, חשבון ועוד.
גיוון ויצירתיות. תפקיד המבוגר שאחראי על סידור הסביבה עבור הילד הוא לגוון את התרגילים על ידי שינויים חיצוניים קטנים, שישנו את המראה החיצוני של התרגיל ויעוררו עניין וסקרנות אצל הילד, בדומה לגילוי של משהו חדש לגמרי, אבל שהפעולה עצמה שנדרשת מהילד כדי לבצע את התרגיל, תהיה מוכרת לו ומותאמת לידע וליכולת הקיימים שלו.
"לילדים בגילאי אפס עד שש יש יכולת למידה טבעית. הם קולטים ידע מהסביבה בקלות וללא מאמץ, כמו שמיים נספגים בספוג", מסבירה יניב, "לכן ככל שהסביבה של הילד מגוונת יותר , כך היא מאפשרת לו לממש את פוטנציאל הספיגה של ידע חדש ללא הגבלה וללא מאמץ".
בניית רצף תרגילים בתחום מסוים. כשמתאימים תרגיל לילד, צריך לשים לב שרמת הפעולה שנדרשת מהילד כדי לבצע אותו, מותאמת ליכולת המוטורית שלו. יש להקפיד על סידור ברצף מדורג של רמות קושי מימין לשמאל ומלמעלה למטה ועל מגוון נושאים, צבעים וחומרים.
לאתגר ולשמור על חוויית הצלחה. האתגר ומידת המאמץ הדרושים הם אינדיבידואלים לכל ילד. אותו תרגיל, יכול להיות מאתגר לילד אחד, מעכב לילד אחר או מתסכל לילד שלישי.
"כדי להכין תרגיל מאתגר, צריך להתחשב בשלב בו הילד נמצא ולדעת מה השלב הבא מבחינה מוטורית והתפתחותית" מסבירה יניב, "הכלל שיש לפעול לפיו הוא צעדים קטנים. כל שלב מתבסס על השלב הקודם של המיומנות שהילד כבר רכש ומיומן בה. והכי חשוב, שהאתגר יגרום לו לרצות להתאמץ. יסקרן אותו, ימשוך אותו, ויגרום לו להישאר, להתאמץ, לנסות, ליהנות ולהצליח".