ההכרזה על הליכה לבחירות תופסת את המשק הישראלי בזמן משבר, ומכניסה את הכלכלה לסחרור עמוק, שלא ברור איך ומתי עתיד להיות לו פתרון. אנו נמצאים, ללא קשר לבחירות, במצב של חוסר ודאות – עליית מחירים ויוקר מחייה הולך וגדל, עליית ריבית בארץ ובכל העולם, אינפלציה גואה, התפתחות משבר בענף ההייטק, משבר בענף החינוך וברמות השכר במגוון מגזרים, ירידה בביקוש לעובדים שתיתכן בעקבות הקפאות גיוסים, ובראש משבר הנדל"ן.

הליכה לבחירות פירושה כי תקציב 2023 לא צפוי לעבור במועד, מה שאומר שמשרדי הממשלה יפעלו בצורה מוגבלת. שר האוצר הבא יצטרך לייצר חוק הסדרים ותקציב חדש, וכל טיוטת חוק ההסדרים הקיימת, על הרפורמות והפתרונות שהיא מציעה, כבר לא רלוונטית. תוסיפו לזה  את העובדה שבמהלך חודשי ההתמודדות ועד שהממשלה והכנסת הבאה נכנסות לתפקוד מלא, תעבור  חצי שנה לפחות, ולכן  אי אפשר יהיה לקבל החלטות כלכליות משמעותיות כמו רפורמות בתחום הדיור, תשתיות, שכר מינימום ועוד.

בנוסף, במערכת הבחירות נוהגים הפוליטיקאים לאמץ "כלכלת בחירות" (רק היום הודיע שר האוצר כי יוריד את המס על הדלק לשקל אחד בלבד), שבאה לרצות את הבוחרים ופחות לראות את טובת המדינה. גם המורים, ואולי גם קבוצות הלחץ האחרות ששובתות בימים אלה, יקבלו כנראה את מה שהם מבקשים, כי מי רוצה לנהל מו"מ קשוח מול בוחרים פוטנציאליים? אם יתקבלו החלטות של כלכלת בחירות כמו הורדת מיסים והטבות אחרות לאזרחים,  בתקופה רגישה של כלכלה עולמית בהתמודדות קשה, זה יכול להסיג את המשק אחורה.

הריבית תעלה בעוד שבועיים בחצי אחוז

באגף הכלכלה והמחקר של חברת הראל ביטוח פיננסים, ניתחו את המצב שנוצר עם הקדמת הבחירות." הקדמת הבחירות מקטינה את האפשרות של הממשלה להשתמש בעודפיה בחודשים הקרובים להקטנת עליות המחירים במשק,  ומחזקת את דעתנו שקיים סיכוי טוב שבנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.5 נקודת אחוז בעוד כשבועיים", טוען עפר קליין, ראש האגף. "בניגוד לארה"ב ואירופה, בישראל מדד המחירים לצרכן במאי הפתיע כלפי מטה ועלה ב-0.6 אחוז (לעומת התחזית שהייתה 0.7), אך במחירי הנפט הנוכחיים וללא הארכה של הפחתת הבלו על הדלק, האינפלציה צפויה להערכתנו לעלות קרוב ל-5 אחוזים עד לסוף הקיץ".

בניינים וגרף  (אילוסטרציה: Pushish Images, shutterstock)
המחירים ימשיכו לטפס או ירדו? | אילוסטרציה: Pushish Images, shutterstock

מה יקרה למחירי בדיור?

בנושא משבר הדיור, סבור קליין, כי יש סיכוי שהמחירים יתחילו לרדת או שלפחות עלייתם תתמתן, ועליית הריבית במשק תתרום לכך. "הירידות החדות בשווקי המניות, ותהליך העלאת הריבית שמתגלגלת לריביות למשכנתאות ימתנו את הביקושים בהמשך השנה. גם ההיצע צפוי לעלות בשנים הבאות לאור שיא בהתחלות ובהיתרי הבנייה".

לעומתו, בחברת המידע העסקי Coface Bdi, סבורים דווקא ההיפך. "דווקא בתקופה הנוכחית נדרשות פעולות שמשפיעות על הצד של ההיצע בשוק הנדל"ן, וכעת בעקבות המצב הפוליטי – הם יוקפאו", טוען אייל ינאי, מנכ"ל משותף בחברה. "אנחנו מפסידים זמן מאוד יקר בטיפול במשבר בשוק הנדל"ן. לאור זאת, לא נראה כנראה בלימה של מחירים אלא המשך עליית מחירים, נמשיך לראות מצוקה של קבלני ביצוע שיביאו רבים לנפילה, ולכן גם להקטנת כושר הביצוע בשוק. אם ההיצע לא יגדל וכושר הביצוע ירד  - המחירים ימשיכו לזנק. אחת הדרכים הקצרות ביותר להגדיל את ההיצע הוא על ידי פרויקטי תמ"א בעיקר באזורי הביקוש".

בתקופת בחירות – אין ריסון תקציבי

היעדר הריסון התקציבי כתוצאה מפיזור הכנסת רק יגביר את חוסר הוודאות וחוסר היציבות במשק וגם את הטלטלות הקיימות. "במהלך חודשי תקופת הבחירות ניכרת פעילות גדולה של הגדלת ההוצאות הנובעת מפעילות המפלגות בתקופת ההכנה לבחירות: תשדירים, קמפיינים, פרסומים, הפקות, כנסים, רשתות חברתיות וכדומה, וכמובן תקציב חוק מימון המפלגות" מסבירה תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת המידע העסקי Coface Bdi. "פעילות זו גוררת עלייה גדולה בביקושים בקרב המגזר הפוליטי, פעילים, ועסקנים של כל האלמנטים שמשתייכים לנושא הבחירות".

הרפורמות החשובות לציבור יחכו ואולי יבוטלו

יש גם רפורמות חשובות שהתקבלו בממשלה לטובת הציבור אך טרם אושרו בכנסת, וכעת לא ברור מה יעלה בגורלן. רפורמות כמו ג"עסקת החבילה" במשק במסגרתה אמור שכר המינימום לעלות עד סוף 2025 ל-6,000 שקלים, עברה רק קריאה ראשונה וטרם אושרה סופית, למשל. גם תיקון חוק נכי צה"ל להגדלת הסיוע לנכי צה"ל בתחומי הדיור והרכב,  הפיצוי המוגדל לעצמאים עקב האומיקרון, טרם אושר סופית בכנסת, תכניות דיור שנועדו לנסות לבלום ההתייקרות, עידוד תעשיית ההייטק שנקלעה למשבר והיא קריטית להכנסות המדינה, הפחתת דמי פיגורים לחייבים שיזם השר גדעון סער ועוד ועוד. הכל ייתקע ויחכה לכנסת הבאה שתתחיל לפעול רק בסוף השנה, ואז הממשלה החדשה גם עלולה לבטל חלק מרפורמות חשובות אלו.