כולם עושים החלטות שגויות או מפוקפקות – החל מהממשלה ועד האדם הפרטי. חלק ניכר מההחלטות המפוקפקות הן כספיות, וכשמדובר בהחלטות פיננסיות שגויות, המחיר הכלכלי יכול להשפיע על רמת חיים וגם על הבריאות הנפשית והגופנית שלנו.
לסיום שנת 2018 סקרנו כמה מהתופעות של זריקת כסף לפח שראינו השנה בישראל, הן ברמה האינדבידואלית והן ברמה הציבורית, שגם היא בסופו של דבר משפיעה על הפרט.
בזבוז מזון – 19.2 מיליארד שקל בשנה
על פי דו"חות האו"ם, שליש מהאוכל בעולם הולך לבזבוז מדי שנה. האמריקאים לבדם זורקים אוכל בהיקף מוערך של יותר מ-161 מיליארד דולר בשנה. בסכום זה אפשר להאכיל כמעט 800 מיליון אנשים רעבים ברחבי העולם.
ומה בישראל? מבין מדינות ה-OECD, ישראל נמצאת במקום השני בכמויות המזון המושלך מדי שנה לפח. על פי אומדני דו”ח אובדן המזון הלאומי 2017 שנערך על ידי לקט ישראל ו-BDO, היקף אובדן המזון בישראל עומד על 2.3 מיליון טון, בשווי של 19.5 מיליארד שקלים, שהם כ-33% מהיקף ייצור המזון בישראל. מתוכו, ישנו אובדן של מזון בר-הצלה, כלומר מזון הראוי למאכל, בהיקף של כ-1.1 מיליון טון ובשווי של 7 מיליארד שקלים.
על פי אותו דו"ח, רוב המזון המבוזבז הוא באולמות אירועים, מסעדות ובתי מלון, בצה"ל ובבתי הספר. גם ברשתות ובהפצה מושלך מזון בהיקף של מיליארדי שקלים בשנה בשל 3 סיבות – פג תוקף, פגם מקורי במוצר או מוצר שנפל מהמדף וניזוק. החלק האחר הוא בידינו שלנו – תחשבו, למשל, כמה מזון אתם זורקים מהמקרר בכול כמה ימים.
הגרלות – כ-11 מיליארד שקל
מי לא אמר לעצמו, אם הייתי שומר בצד את כול הכסף שהשקעתי עשרות שנים בטוטו, בלוטו, בחיש גד ובשאר הגרלות מפעל הפיס (ואנחנו לא מדברים על מהמרים ברשת), הייתי חוסך עשרות ואפילו מאות אלפי שקלים? ובכול זאת, למרות הסיכוי של אחד למיליונים לזכייה, הוצאת כסף על הגרלות ממשיכה לגדול מדי שנה.
מפעל הפיס דיווח כי בשנת 2017 הסתכמו הכנסותיו מהגרלות ב- 7.37 מיליארד שקל, מתוכם 4.8 מיליארד שקל זכיות.
המועצה להימורים בספורט (הטוטו) דיווחה על הכנסות מהגרלות בכ-2.9 מיליארד שקל ב-2017. ההערכה היא שבשנת 2018 ההיקפים גדלו בכ-10%.
השקעה בביטקוין - הפסד של יותר מ-70%
לאחר ההיסטריה סביב העליות בשוק המטבעות הדיגיטליים ובראשן הביטקוין במהלך 2017, הגיע המטבע הדיגיטלי בינואר 2018 למחיר של כ-14 אלף דולר והיה בעל שווי השוק הגדול ביותר בתחום זה.
ואולם, במהלך 2018 קרו מספר אירועים כמו שוד סייבר של מטבעות דיגיטליים בשווי 500 מיליון דולר בינואר, שהביאו לירידה של כ-73% בערך הביטקוין. בימים האחרונים נע מחיר הביטקוין סביב ה-3,800 דולר. כלומר, מי שהצטרף בתחילת השנה לאשליה שירוויח מהביטקוין את מאות האחוזים ואפילו עשרות, כפי שהיה בשנה קודמת, הפסיד למעלה מ-73% מכספו. ובכסף - מי שהשקיע 10,000 דולר בביטקוין בתחילת 2018 נותר כעת עם כ-2,700 דולר. המצב דומה בשאר המטבעות הווירטואליים.
בזבוז תרופות
מבדיקה שערך ארגון "חברים לרפואה" נמצא כי מדי שנה נזרקות תרופות בשווי 300 מיליון שקלים.
חלק ניכר מהתרופות הנזרקות לפח הן בבתי החולים, משום שמדובר בתרופות הניתנות לווריד ולאחר פתיחתן אפשר לשמור אותן בקירור רק חודש מקסימום. אלו גם היקרות ביותר. מחקר ישראלי שנערך בבית־החולים בילינסון על ידי האונקולוג ד"ר דניאל גולדשטיין, רופא בכיר במרכז דוידוף לסרטן, וד"ר אורי לירן, בדקו את כל התרופות נגד סרטן שניתנות דרך הווריד - סך הכל 74 סוגים שונים הניתנים ל־150 חולים מדי יום. מהן נזרקו לפח שאריות של תרופות בהיקף של 5% - מדובר בבזבוז שנתיעו לסכום של 1.7 מיליון דולר, בבילינסון בלבד. לדבריהם, כדי לדעת כמה תרופות מבוזבזות בכל המדינה צריך להכפיל את המספרים שלנו פי חמישה או שבעה, ואז נגיע להיקף שנתי של כ-40 מיליון שקל תרופות שמבוזבזות בישראל בבתי חולים בלבד.
שאר התרופות שנזרקות, או שלא השתמשו בהן, הן בבתי מרקחת של קופות החולים, בתי מרקחת פרטיים ואזרחים שלא השתמשו במלוא המינון או בכלל לא השתמשו בתרופות שקיבלו.
אחת התופעות הפסולות של תופעה זאת של אזרחים שלא משתמשים בתרופות שקיבלו במרשם מהרופא, היא שוק שחור בתרופות שיעדן הסופי הוא בדרך כלל - נרקומנים. יש ארגונים שקונים את התרופות האלו ומחלקים לנצרכים חולים.
חדרי ניתוחים לא מנוצלים
על פי דו"ח מבקר המדינה לשנת 2017, בישראל קיימים 41 בתי חולים ו-433 חדרי ניתוח. שיעור חדרי הניתוח בבתי החולים הפרטיים הוא 11% בלבד מכלל חדרי הניתוח בארץ, אבל מתבצעים בהם כמעט רבע מהניתוחים בישראל. מבקר המדינה מצא כשלים חמורים בניהול חדרי הניתוח בישראל, שמתבטאים בזמני ההמתנה ארוכים לקביעת תורים, חוסר יעילות בניצול עמדות הניתוח, ציוד מיושן ובלוי ומחסור חמור בכוח אדם.
ממצאי המבקר - על אף שיום הניתוחים אמור להתחיל ב-7:30 בבוקר, בפועל הוא מתחיל בממוצע באיחור של יותר מ-40 דקות.
זמן המעבר בין הניתוחים (פרק הזמן בין סיום ניתוח אחד לתחילתו של ניתוח נוסף) עמד בממוצע על כ-40 דקות ויותר, פי שניים מהזמן הנדרש על פי הנחיות משרד הבריאות.
על אף שיום הניתוחים אמור להסתיים ב-15:00, בכמעט מחצית מהניתוחים מתבצעים במשמרת הבוקר בחלק מבתיה"ח סיימו צוותי הניתוח את העבודה עוד לפני השעה 14:00. הדבר גורם לבזבוז משאבים של בית החולים, פגיעה בשירות שמקבל הציבור והתארכות זמני ההמתנה לקבלת תורים.
בתי החולים הממשלתיים ובתי החולים של קופת חולים כללית מפעילים מעט חדרי ניתוח לאחר השעה 15:00, כלומר, חדרי הניתוח פועלים באופן מלא רק בשליש משעות היממה.
שורה תחתונה - המבקר מדבר על בזבוז משאבים עצום, אך אינו נוקב במספרים. ההערכה היא שמדובר בהפסד כספי לבתי החולים הציבוריים של מאות רבות של מיליוני שקלים בשנה. עוד השלכה לחוסר הניצול היעיל של חברי הניתוחים – תורים ארוכים באופן בלתי נסבל לניתוחים, תופעה שרבים מכירים אותה, לצערם.
מתקן חולות – 1.3 מיליארד שקל
מתקן חולות הוקם בידי הממשלה בסוף 2013 בהשקעה של כ-50 מיליון שקל. בתחזוקתו הושקעו 300 מיליוני שקלים בשנה. מטרתו הייתה לכלוא מסתננים במתקן (שהוגדר כמתקן שהייה ולא כלא) עד לגירושם מישראל.
השנה, ארבע שנים לאחר הקמתו, החליטה הממשלה על סגירת מתקן חולות. זאת לאחר שבית המשפט העליון פסק בסוף אוגוסט כי המדינה לא תוכל לכלוא מסתננים במתקן למשך יותר מחודשיים. אך לא רק פסיקת העליון חרצה את גורל המתקן, גם ראש הממשלה בנימין נתניהו הודה שהגדר שהוקמה והחקיקה נגד המסתננים, ייתרה את מתקן חולון.