גם הדובר המנוסה ביותר צריך היה לעבור את המצגת הראשונה שלו, וקרוב לוודאי שגם הוא התייסר לא מעט במהלכה. הופעה מול קהל נתפסת כמעמד מלחיץ ומרגש, בוודאי כאשר המעמד הזה הוא שיכריע בין הצלחה לכישלון.
"הרבה אנשים פונים אלי כי הם חווים מצוקה מאוד גדולה", מספרת עדי מאור סיסו, מרצה לניהול זמן אפקטיבי שלאחרונה הרצאה בפני נשים בכנס שקראה לו "להעיר את הבמה", שמיועד ללמד מיומנויות להרצאה אפקטיבית. "יש להם ידע עצום בתחום המומחיות שלהם והם בדיוק האנשים שתרצו לשמוע מהם ולהתייעץ עימם אבל הם לא מצליחים להביא את הידע שלהם לקדמת הבמה ומפספסים פעמיים - גם הגדלת קהל השומעים שלהם וגם כסף.
הקול הוא הכול
"צריך להבין שהקול שלנו משחק תפקיד משמעותי בהרצאה", מדגישה מאור סיסו, "אם נדבר בשקט, הקהל ישתעמם מהר או פשוט לא יוכל לשמוע. אם נדבר בטון אחד כל ההרצאה - הקהל שלנו יתעייף. צריך להבין שמי שבא לשמוע אותך, הרבה פעמים מתעניין במה שיש לך להגיד ובא במיוחד בשבילך. הביאו נוכחות לבמה, התהלכו מצד לצד, דברו תמיד אל השורה האחרונה בקהל בחיוך ופתחו ידיים רחבות ואל תפחדו להיות תיאטרליים. זה עובד ושומר על רמת קשב גבוהה".
כאשר מדברים בפני אנשים חשוב לשים לב לשלושה אלמנטים שונים - קצב דיבור, גובה צליל ומלודיה. הקפידו לדבר ברור. פתחו את הפה ואל תמלמלו מתחת לשפם. שחקו עם גובה הצליל והיו מודעים לקצב הדיבור שלכם.
"אף פעם לא לדבר בצורה מונוטונית או לסיים משפט בלי אוויר או לסיים משפט בצורה מהירה וירידה בטונים. אם נסיים בטונים נמוכים הקהל יחשוב שסיימנו לדבר ויפסיק להקשיב. לעומת זאת אם נמשוך את סופי המשפט למעלה זה יצור ציפייה", מסבירה מאור סיסו.
חברו את הקהל אליכם
"מומלץ לפתוח כל הרצאה עם סיפור", ממליצה מאור סיסו, "כשאני מספרת סיפור אני בעצם מחברת אלי את הקהל. אם אפתח ישר בהרצאה - או שהקהל יתחבר או שלא. אבל כאשר אני מספרת סיפור אישי קיים סיכוי יותר גבוה שהוא יתחבר אלי. אם אני אספר מה קרה לי אתמול, אוטומטית הקהל ינסה להיזכר מה הוא עשה אתמול".
בנוסף, מאור סיסו ממליצה לגבות כל מסר שאנחנו מעבירים בסיפור. "זה יכול להיות סיפור שקרה לי עצמי או של ללקוחות או לקולגות שלי. קהל השומעים מחכה לסיפור שיוכל להתחבר אליו בסופו של דבר, זה מה שיחלחל בסוף כל ההרצאה".
_i.jpg "הרולינג סטונס באוסלו, מיק ג'אגר (צילום: Ragnar Singsaas, GettyImages IL)")
נוכחות על הבמה היא שם המשחק
העלו את הווליום של עצמכם-מומלץ לטייל בכל הבמה, וללוות את ההרצאה שלכם בתנועות ידיים רחבות. כמו כן אתם חייבים לעמוד בשליש הקדמי של הבמה – מיקום שמיצר עוצמה וכוח ויצר עניין. צעדו ממקום למקום בצעדים רחבים או עמדו במקום בפיסוק רגליים קל – זוהי יציבה המשדרת סמכותיות ואמינות.
"צריך להיות פרפורמר, שחקן ולהגזים מצד אחד אבל מנגד גם להיות אותנטי אחרת כל הנוכחות שלכם לא תעבוד", מזהירה מאור סיסו, "אני ממליצה להגיע להרצאה לפני הזמן – תמצאו את הדרך שלכם להכין את הגוף ואת הראש כדי להתכונן להרצאה. עשו תרגילי נשימה, רוצו מסביב לבמה, התרכזו בתוך עצמכם. זכרו - התנועה שלנו מייצרת רגש - כל תנועה על הבמה חייבת להיות מודעת. חייבת להיות בה כוונה ושתתאים לסיפור שאנחנו מספרים. אם סתם נרוץ ממקום למקום וננער סתם את הידיים באוויר קהל השומעים יאבד את הריכוז במהרה".
מבנה מנצח של הרצאה
הקדישו רבע מזמן ההרצאה לסחוף אחריכם את הקהל ולייצר עניין. ספרו סיפור משמעותי שמשרת את המסר שאתם רוצים להעביר. דברו על האתגרים שעמדו בפניכם ועל הרגע בו הגעתם להחלטה לעשות דברים אחרת או הצלחתם לפצח את הבעיה.
"גוף ההרצאה צריך להיות מסודר כך שהוא יהיה מסודר וקליט אחרת אף אחד לא יבין מה רציתם ממנו", מסבירה מאור סיסו. "אם לא תסבירו להם את התוכן בתבנית - כרונולוגית, ממוינות לפי נושא, או תיאור תהליך - גם אתם יכולים לאבד את הפוקוס ולהפליג לדבר על דברים שבכלל לא רציתם להגיע אליהם".
לבסוף צריך לזכור שקרוב לוודאי אנשים לא יזכרו על מה דיברתם איתם לפני שעה. בצעו סקירה מהירה על של כל הדברים אותם תרצו לחדד ולבסוף הדגישו שוב את המסר העיקרי מההרצאה. "מומלץ לסיים את ההרצאה בטונים גבוהים ועם המון אנרגיה - כך תתנו לקהל שלכם מוטיבציה ודלק לצאת איתו לדרך", ממליצה מאור סיסו.