קשה שלא להעריך את אומץ הלב של אדם נוג'ידאת, ערבי ישראלי, שסיפק ביום שני בכנסת עדות ממקור ראשון על הנעשה מאחורי הקלעים בענף האופציות הבינאריות בישראל. תעשייה זו נחשפה בשנה האחרונה בכמה כתבות עיתונאיות, שתיארו כיצד מצליחים משווקי החברות "לעקוץ" ולהוציא במרמה כספים מאנשים תמימים, בעיקר בחו"ל. את הדיון בכנסת יזמה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, והופיעו בו גם יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, שמנסה למגר את התופעה באמצעות החוק.

נוגי'דאת, 27, רווק בעל השכלה תיכונית, מתגורר בחיפה. עד לפני כחודשיים הוא עבד כנציג מכירות בחברת אופציות בינאריות שפעלה ממשרדים ברמת גן. הוא עבד בה כחודש וחצי עד שנשבר ועזב. כיום הוא מועסק כנציג מכירות ושירות בחברת תקשורת.


אף שהדבר עלול לפגוע בו בעתיד, הוא החליט לפתוח את הפה ולספר באופן גלוי איך מתנהלת תעשיית האופציות הבינאריות מבפנים. התעשייה מגלגלת, לפי הערכות, עסקות בטווח של 1 עד 5 מיליארד דולר ביום.

איך התוודעת לתעשיית האופציות הבינאריות?
"שלחתי קורות חיים באינטרנט. חזרו אלי, ואמרו לי שיש עבודה ברמת גן. לא אמרו לי במה החברה עוסקת. אמרו שזה מענה ללקוחות חו"ל, צ'טים וכדומה".

הצגת את עצמך כדובר שפות בקורות החיים?
"הצגתי את עצמי כדובר השפה הערבית. הם חיפשו אנשים דוברי ערבית כדי שיוכלו לדבר עם תושבים עשירים שגרים באיחוד האמירויות, כוויית וסעודיה. עם תושבים במצרים וסוריה הם לא עובדים. ניגשתי לשם, ולא הבנתי מה החברה עושה".

מה זה לשם? לאיזו חברה?
"למשרדים במתחם הבורסה ברמת גן. אני לא רוצה להגיד את השם של החברה. עורך הדין שלי הזהיר אותי לא להסתבך עם תביעות".

אז הגעת למשרדים. מה הסבירו לך בראיון?
"המנהל שאל אותי אם אני מכיר את תחום האופציות הבינאריות. השבתי לו שלא. זו פעם ראשונה שאני מגיע למקום כזה. הוא הסביר לי שהחברה עוסקת בהשקעות. שזה עסק שבו מרוויחים או מפסידים. אחד או אפס.

"שאלתי אותו שאלה תמימה: 'אתם מספרים ללקוחות שהם עומדים להפסיד?' הוא אמר לי: 'לא. אנחנו מוכרים לאנשים חלומות'. הזדעזעתי ממה שאמר. שאלתי אותו: 'מה קהל היעד שלכם?' הוא הסביר לי שהם לא מספרים שהם 'דופקים' חצי מיליארד מוסלמים בעולם. משהו בפנים דחף אותי להיכנס כדי להבין מה הם עושים. הייתי חייב להבין מה הלכלוך שהולך שם. הוא שלח אותי לעשות פוליגרף".





מה שאלו אותך בפוליגרף?
"מי שלח אותך? האם באת לפגוע בחברה? האם גנבת בעבר? האם מישהו שלח אותך לפגוע בחברה? האם בגדת במשהו? לא עניין אותם אם אני מעשן סמים או לא. הם בדקו את האמינות שלי. עברתי את הפוליגרף התקבלתי לעבודה. ביום הראשון בעבודה הכירו לי את הצוות. המנהל הסביר לי שאני צריך לבחור שם. שאלתי אותו 'למה?'. תמיד עבדתי בתפקידי שירות תחת אותו השם. הוא נתן לי שם משפחה חדש 'אקרם'. השם הפרטי היה 'אלדין'".

מוכר החלומות אקרם אלדין?
"היו שמות אחרים של סלבריטאים בעולם הערבי, למשל וואסים ג'באר, שחקן מפורסם בעבר, או מרימה אבדל סלם. הם משתמשים בהרבה שמות של אנשים מפורסמים. הבנתי שזה נוהג שקורה בכל החברות שפועלות בתחום. התחלתי חפיפה".

מה הסבירו לך בחפיפה?
"הסבירו לי שאנחנו משיבים ללקוחות שפונים אלינו בצ'ט או מיילים דרך האינטרנט. נגיד, משהו שרוצה לדבר עם מנהל החשבון שלו, אז אנחנו מעבירים מייל למנהל החשבון שחוזר אליו. הם רצו להראות שהחברה עובדת באופן תקין, ויש לה שירות לקוחות אמין. היו גם מעט שיחות נכנסות. חלק מהעבודה שלי היתה להאזין לשיחות מכירות של הנציגים. למשל, אם ביום הקודם היו חמש הפקדות במגזר הערבי, הייתי צריך לראות שיש אישור קולי לוויזה. הנציג לא ציין בפני הלקוח את הפעולה של "Charge Back" (פנייה לחברת הוויזה לבטל את העסקה בתוך שלושה חודשים, ש"א)".

תאר לנו שיחה סטנדרטית מול לקוח?
"השיחה מתנהלת בערבית. למשל, 'שלום סלוואה, מה שלומך? הכל בסדר? מדבר אקרם אלדין מחברת ביינארי X. אנחנו חברת השקעות בבורסה. אנחנו רוצים שתשקיע אתנו בבורסה העולמית'".

איזו בורסה?
"בבורסה של אפל, של סמסונג (הכוונה היא למניות אפל וסמסונג, ש"א). אנחנו נותנים להם שמות של חברות. אנחנו מסבירים להם שיש להם אופציה לסחור בחברות או דרך חבילה הקשורה לנפט או זהב. יש כמה סוגים של מסחר בבורסה".

אתם מציגים את עצמכם כחברה בורסאית?
"כן. אנחנו אומרים שאנחנו חברה מהבורסה ושהמיקום שלה הוא בלונדון. יש לקוחות שאומרים להם שזה כמו חשבון בנק שבו סוחרים בניירות ערך. נציגי המכירות יכולים להגיד מה שהם רוצים. אני לא ניהלתי את השיחות האלו. רק האזנתי להן, וביצעתי פיקוח".

הלקוחות מתעניינים בדרך שהגעת אליהם?
"הלקוחות מתחלקים לשניים. חלק מגיעים בעקבות פרסומות שמפתות אותם לפתוח חשבון בחינם. הם רושמים פרטי התקשרות וחוזרים אליהם. לאחרים פונים דרך מספרי טלפון שהחברה משיגה".

האם לדעתך הלקוחות שפונים אליהם מבינים משהו במסחר בבורסה?
"הם לא מבינים. הנציג אמר להם: 'אני אעבוד בשבילך. אני המומחה. אני אסדר לכם את הפוזיציה. אני אתן לך הדרכה. אתה תשמע אותי כל יום רבע שעה. אדבר אתך ואנחה אותך מה לעשות'".

כמה שיחות ערכתם ביום?
"ראיתי את כל המידע על שיחות שנערכו ברוסית וספרדית. בכל יום הם היו מבצעים 50–60 הפקדות".

האם החברה ראתה את ההפקדה כרווח?
"בכל פעם שלקוח מפקיד, הוא לעולם לא יראה את הכסף שלו בחזרה. זה כסף שהולך לחברה. הנציגים משכנעים את הלקוחות להפקיד עוד כסף באמצעות בונוסים. למשל, אם תפקיד 250 דולר, אני אתן לך מהחברה עוד 250 דולר. זה לא נגמר כאן. אחרי שהלקוחות מפקידים, מנהל חשבון חוזר אליהם כדי לתת להם הדרכה איך לעבוד. זה בדרך כלל קורה בתוך שעה. אז הוא משכנע אותו להכניס עוד ועוד כסף. זה יכול להגיע להפקדות של 100 אלף דולר".

חדר מסחר (צילום: דן קינן, TheMarker)
חדר מסחר. למצולמים אין קשר לכתבה | צילום: דן קינן, TheMarker

איך מישהי שלקחו ממנה 100 אלף דולר משתכנעת לשים עוד כסף?
"באתר של החברה יש חשבון מסחר. היא רואה את החשבון. היא רואה שהרוויחה, ויש לה הרבה כסף. זאת אשליה. מנהל החשבון מנצל זאת, ואומר לה להכניס עוד כסף. 'תראי איך נרוויח לך, ותהיה מיליונרית'. בשלב מסוים הלקוח ירצה לממש את הרווח ולהוציא את הכסף. אז הם יבצעו פעולה של משיכת כסף באתר. זה מגיע למחלקת 'בק אופיס'. המחלקה מבקשת מנציג החברה לשכנע את הלקוח לא לבצע את המשיכה, ומתחילה מולו מלחמת התשה. הם אומרים לו 'תנסה שוב'. חוזרים אומרים לו שיחזרו אליו מחר. שיחשוב שוב לפני שהוא מושך את הכסף. מראים לו שנותנים לו הטבה של עוד 500 או אלף דולר. אבל זה לא כסף אמיתי. זה רק כסף שכתוב במערכת. הם לעולם לא מעבירים ללקוחות בחזרה את הכסף".