ב-2003 קיבל היזם הסדרתי נעם לניר הצעה מעניינת: לרכוש 2% מהסטארט־אפ פיינל שהקימו ניר קלקשטיין, אביו אריה ושותפיהם ב–2001, המאפשר מסחר באלגו־טרייד — פקודות מכירה וקנייה באמצעות מחשב לפי אלגוריתם שפותח במיוחד. לניר היסס, והחליט לוותר. "הם עניינו לא רק אותי, אלא מלא אנשים בשוק ההון", הוא נזכר השבוע. "כשהציעו לי בפעם הראשונה זה היה גדול עלי. ב–2008 הם הציעו לי שוב, אבל זה היה שיאו של המשבר הגלובלי וחששתי".
בדיעבד, הוויתור הזה היה פספוס ענק. כבר ב–2009, בזמן שהעולם העסקי כולו ספג מכות ומשברים, פיינל הרוויחה 230 מיליון דולר, ואז התברר שבהרצליה פיתוח יושבת אחת מחברות המסחר האלקטרוני הגדולות והמצליחות בעולם, שגורפת הון עצום. החברה, הסוחרת בהון העצמי שלה בלבד, פועלת בבורסות בחו"ל, מכיוון שמחזורי המסחר שם גבוהים יותר, ובשלב מסוים אף ריכזה כ–20% מחוזי המסחר העתידיים בבורסה בגרמניה.
אבל זה לא נעצר שם. ב–2014 קיבלה פיינל הצעה לאקזיט בסכום של 4 מיליארד דולר משתי קרנות גידור גדולות. לפי הערכות, סכום זה היה גבוה פי חמישה מהסכום שהיתה שווה ב–2009. ואולם בעלי המניות החליטו שלא למכור — ולהמשיך ליהנות מדיווידנדים שנתיים של עשרות מיליוני דולרים. וזה השתלם להם. ב–2018 בלבד הרוויחה פיינל 350 מיליון דולר. הונם של ניר ואריה קלקשטיין, המחזיקים ב–30% מהמניות (20% ו–10% בהתאמה), הוערך במגזין TheMarker האחרון ב–1.25 מיליארד דולר.
סוד ההצלחה של פיינל היה היכולת לאתר הפרשי מחיר קטנים במסחר בשווקים, והאלמנט החשוב הוא מתן אלפי פקודות קנייה ומכירה תוך זמן קצר. "זו פעולה שאפשרית רק במחזורים ענקיים של מניות", אומר בכיר באחד מקרנות ההון סיכון הישראליות. "הם מרוויחים סנט־שניים למניה, על עסקות קנייה ומכירה של מיליוני מניות בעולם. לכן רק השווקים העולמיים הגדולים מעניינים אותם. זה עולם של מחשוב, תקשורת מהירה ומתמטיקאים מוכשרים שצריכים לעקוב כל הזמן אחרי שינויים שמתרחשים".
לאורך השנים נחשבה פיינל לחברה סודית, ואף אחד מהמעורבים בה לא רצה לדבר עליה. השבוע פנינו לכמה מחזיקי מניות בחברה ועובדים לשעבר, וכולם חזרו על אותה תשובה — "לא מדברים על פיינל". החברה גם לא מפרטת את התרומות שהיא מעניקה, על אף שככל הידוע יש לא מעט כאלה. בין היתר, החברה החליטה "לאמץ" את שכונת יוספטל בפתח תקוה, למשל במתן מלגות לצעירי השכונה ושיפוץ המתנ"ס.
את שני המאפיינים המשמעותיים בחברה - הגאונות שבה והסודיות שנשמרה באדיקות - אפשר למצוא בניר קלקשטיין, שהיה הדמות הדומיננטית בה במשך שנים רבות. בשנות ה–90 הוא שירת כקצין ביחידת מודיעין סודית, ששמה אסור בפרסום גם היום, שבה עסק במחקר ופיתוח בנושאים צבאיים מסווגים.
"הוא בן אדם שמגיל 14 מתעסק עם מחשבים ונוסחאות מתמטיות, גאון וגיק של טכנולוגיה ומספרים, אבל בכמה רמות מעל גאוני ההיי־טק המוכרים לנו", אומר אדם שהכיר אותו מקרוב בשנים האחרונות. "בדרך כלל אנשים מסוג זה פותחים חברה ועושים אקזיט גדול. אצלו זה עבד קצת אחרת, והוא מצא עצמו די במקרה מרים אימפריה כלכלית עצומה. זה הכניס אותו לסוג של משבר, ואפשר להבין את זה. מה עושים עם כל כך הרבה כסף, עם הצלחה כבירה כזו שהתחילה במוחו הקודח? תן לו לפתח אלגוריתם חדש, לפצח איזה משהו — והוא מאושר".
עובד לשעבר בחברה אומר כי "בתחילת דרכו היתה לקלקשטיין אמביציה להקים ולבנות חברה מצליחה. מעבר לזה שהוא פיתח את האלגוריתם, כלומר יצר את הנוסחה המתמטית הסודית שהיא הבסיס להצלחת החברה, הוא גם היה מעורב מאוד בהתנהלות העסקית של החברה. הוא היה בהחלט דמות מפתח בפיינל בשנים הראשונות, יותר מאנשים אחרים, גם אם ניהול עסקי הוא לא תחום המומחיות שלו. בשלב מסוים הוא הרגיש שהוא מספיק עשיר כדי להתרכז במה שהוא נהנה ממנו, שזה מחקר. מההיבטים של ניהול וארגון עסק הוא החליט להתרחק, הוא פשוט לא נהנה מזה".
הבייבי החדש: איתור מוקדם של מחלות
קלקשטיין, 46, הוא מיליארדר לא מוכר ולא במקרה — הוא נמנע באופן קנאי מכל חשיפה שהיא ומעולם לא העניק ראיון לעיתון. מכריו מתארים אותו כאדם יצירתי אך מופנם, שלא מצטיין באינטראקציות עם אחרים. "נפש של אמן", אומר אחד מהם. האמנות שלו היא מתמטיקה.
בקיץ 2014, למשל, זכה קלקשטיין בתחרות בינלאומית של אגודת Kaggle (שבבעלות גוגל), לכתיבת אלגוריתם לחיזוי התקף אפילפסיה אצל כלבים ובני אדם, שבה השתתפו 500 קבוצות של אלגוריתמאים מכל העולם. זאת, על אף שנרשם לתחרות באיחור של חודש. תחרויות אלה הן סוג של תחביב עבורו והוא כבר ניצח בכמה מהן, ואף מחזיק בתואר "גרנד מאסטר" מטעם Kaggle. בד בבד, בשוקי ההון בארץ ובעולם הוא זכה במשך השנים לסופרלטיבים רבים כגאון שהמציא מכונת כסף אימתנית.
קלקשטיין גדל במשפחה מהמעמד הבינוני בשכונת נוף ים בהרצליה. אביו, אריה, היה טכנאי אלקטרוניקה, ואמו עקרת בית. הוא התגייס לצבא כעתודאי, ולמד הנדסת חשמל בטכניון. למרות העושר שצבר, קלקשטיין לא שינה הרבה באורחות חייו. הוא אמנם חי ברמת חיים גבוהה, אך לא מנקרת עיניים. בניגוד אליו, שותפו להקמת פיינל, נועם שטרן־פרי, בן כיתתו מתיכון ההנדסאים שליד אוניברסיטת תל אביב, דווקא נהנה מהחיים הטובים בטיולים סביב העולם בשנים שלאחר הקמת פיינל — ולפני כמה שנים אף פורסם ב"ניו יורק אובזרוור" שרכש פנטהאוז במנהטן ב–30 מיליון דולר.
לפני עשר שנים, וכשפיינל רק התחילה להיות מוכרת בשוק ההון הישראלי, קלקשטיין החליט לעזוב את תפקידו כאלגוריתימאי הראשי בחברה כדי לעסוק במיזמים בתחום הרפואה, בעיקר בכל הנוגע לאיתור מוקדם של מחלות. קלקשטיין אמנם חש תחושת מיצוי, ואולם בחברה היו גם חילוקי דעות פנימיים ומתיחויות שנמשכו כמה שנים. בתוך הנהלת החברה היו מי שמתחו ביקורת על קלקשטיין בטענה שהוא מעורב יותר מדי במהלכים עסקיים (כלומר לא של אלגוריתמיקה), דבר שאינו בתחום הבנתו. פחות או יותר באותה תקופה עזב גם המנכ"ל יריב גילת, על רקע חילוקי דעות בנוגע להתנהלות החברה.
קלקשטיין נשאר בעל המניות הגדול ביותר בפיינל, אך בעשור האחרון לא היה מעורב בעשייה עסקית אלא בפיתוח אלגוריתם בתחום הרפואה, במה שמבחינתו הוא עשייה חברתית, גם אם מבחינה רשמית הגופים שהקים היו חברות למטרות רווח. מלבד זאת, באחרונה הוא אף הקים עמותה הפועלת כמכון מחקר חוץ־אוניברסיטאי בתחום המחקר הרפואי. "הוא הבין שיש לו מספיק משאבים כדי להתמקד כמעט אך ורק בעשייה חברתית", אומרים מקורביו. "זה בא יחד עם ההכרה שמבחינה מקצועית הוא אלגוריתמאי ולא איש עסקים. הצלחה מבחינתו היא פתרון הבעיה האלגוריתמית, או כמה אימפקט נוצר מהעשייה, ולא כמה כסף הוא הרוויח".
"יש לו את היצר לשנות ולשפר את העולם"
כיום, אחרי עשור שבו התנתק מהעולם העסקי, נראה כי קלקשטיין חוזר לנסות לעשות כסף באמצעות הדבר שהוא יודע לעשות הכי טוב — פיתוח אלגוריתם. בשבוע שעבר נחשף ב–TheMarker כי חברת מטאו־לוג'יק, שאותה הקים קלקשטיין ב–2011, פיתחה אמצעי מסחר אוטומטי שנועד להפיק רווחים ממסחר על חוזים עתידיים בבורסות המתמחות במסחר בחשמל באירופה. זאת, על סמך אלגוריתם המנסה לנתח תחזיות של מזג אוויר. בחברה שותפים גיסו של קלקשטיין, יגאל צבעוני, בכיר לשעבר ב–ECI; חזאי ערוץ 2 לשעבר, דני דויטש; וד"ר ברוך זיו, מרצה לחיזוי.
מאז הקמתה קלקשטיין לא היה מעורב בחברה וזו היתה רק עוד אחת מההשקעות שלו. מטאו־לוג'יק עסקה במתן תחזיות מזג אוויר ללקוחותיה — חברות וארגונים שונים. צבעוני הוא זה שמנהל את החברה, אך סביר להניח שכעת תפקידו של קלקשטיין — שמייעץ לה מיום הקמתה בכל הנוגע לאלגוריתמים — יהיה משמעותי יותר לאור הפעילות המסחרית החדשה.
המערכת שפיתחה מטאו־לוג'יק אוספת נתוני ביג דאטה של שווקי אנרגיה בעולם לצד תחזיות חיזוי מזג אוויר באירופה ובארה"ב, ועל סמך כך נותנת פקודת מסחר באופן אוטומטי בבורסות למסחר בחשמלבאירופה. בימים אלה החברה, שבה כבר משקיעים גלעד שבתאי ממייסדי וייבר והמיליארדר הסיני לי קאשינג, מנסה לגייס הון נוסף.
הכיוון החדש שאליו פונה מטאו־לוג'יק מעורר ציפיות לשחזור ההצלחה הפנומנלית של פיינל. קלקשטיין, מבחינתו, סבור שגם כאן יהיה סיפור הצלחה. בשבוע שעבר הוא מסר ל–TheMarker באמצעות דובר, כי "במהלך השנה האחרונה הוכיחו המערכות הטכנולוגיות של מטאו־לוג'יק את גישתן הייחודית, והשיגו תוצאות חיזוי יוצאות דופן בשוק האנרגיה, ובעיקר בשוק החשמל. אנו מאמינים שהחברה יכולה להיות שחקנית משמעותית בשווקים אלה, הן באירופה והן בארה"ב".
הצהרה זו מצדו של קלקשטיין היא דבר נדיר יותר. בפעם האחרונה שבה העביר מסר קצר עיתונות, ב–2015, הוא העדיף לדבר על התמורה שהוא מבקש לחולל בתחום הרפואה. המסר הקצר ההוא ביטא את השינוי שעבר לאחר שעזב את פיינל ב–2009, תהליך שנבע, בין היתר, מתוך מודעות לביקורת שהיתה על החברה ככזו שלא מייצרת דבר אלא רק מנצלת יתרון טכנולוגי, דבר שאין בו תרומה לחברה.
מי שסייע לקלקשטיין בחייו החדשים היה אדם בשם עופר אריאלי, שכמו קלקשטיין הוא מהנדס חשמל, אך גם פסיכולוג קליני ויועץ ארגוני לחברות. אריאלי עודד אותו לעזוב את תפקידו כאלגוריתמאי ראשי בפיינל ולפנות לכיוונים אחרים. קלקשטיין, שהיה זקוק לאתגר חדש, החליט בעצתו של אריאלי לפנות למיזמי סטארט־אפ בתחום הרפואה, יחד עם אריאלי. כך נולדה חברת מדיאל, המנסה לשלב בין עולם הביג דאטה והבינה המלאכותית לבין עולם הרפואה. כלומר, לסייע לרופאים בקבלת החלטות באמצעות נוסחאות אלגוריתמיות שבוחנות מספר עצום של נתונים רפואיים.
דרך מדיאל משקיע קלקשטיין בכמה חברות בתחום המחקר הרפואי. ברובן הוא משקיע פסיבי, כמו לימפו, העוסקת בניסיון למצוא טיפול למחלת האלצהיימר, וקליר־קאט, העוסקת בפיתוחים הקשורים לאבחון סרטן השד; ובחברת מדיאל ארלי סיין (early sign), שפועלת מווילה במושב כפר מל"ל. במקרה הזה הוא משקיע מעורב ועובד בה כאלגוריתמאי. עד כה גייסה החברה 80 מיליון דולר, בין היתר, מקרן Amoon של מריוס נכט וקרן הורייזן של לי קאשינג. פריצת דרך ראשונה שלה הגיעה ב–2015, כאשר שיתוף פעולה בין מדיאל ארלי סיין לקופת חולים מכבי הביא ליישום שבו בדיקות דם של בני 50–75 "מורצות" בתוך המערכת של האלגוריתם שנבנה במדיאל, שבוחנת הרבה נתונים קודמים של אותם נבדקים, בין היתר את רמת ההמוגלובין בדם. המערכת יכולה לסמן לרופא, לאור ההיסטוריה של בדיקות הדם של מטופל, אם כדאי לשלוח אותו לבדיקות נוספות הנוגעות לגילוי סרטן המעי הגס.
פרופ' ורדה שלו, ראש מערך המחקר במכבי שסייעה לפתח את הפטנט, אומרת כי מדיאל הציעה לקופת חולים מכבי את המערכת במחירי עלות. עד היום התריעה המערכת על 80 מקרים שבהם אכן התגלה מאוחר יותר סרטן. "ניר הוא באמת בחור נפלא, יש לו את היצר לשנות ולשפר את העולם", אומרת שלו. "אני רואה את הטרנד הזה אצל הרבה אנשים שהתעשרו, שמחפשים ערך אמיתי, להשפיע על העולם ולשפר אותו. קלקשטיין לא מתעסק באופן אישי בעניינים העסקיים של החברה, הוא עוסק באלגוריתמים בתחום הבריאות, ומחשבה על מה יהיה הלאה. המודל העסקי הוא הדבר האחרון שמטריד אותו. יש לו חשיבה יצירתית מאוד, מחוץ לקופסה. כשהתחלנו אף אחד לא דיבר על אלגוריתמיקה בבריאות ושימוש בביג דאטה. הוא תרם מאוד לחשיבה הזאת".
סטארט־אפיסט לכל דבר
חברה אחרת שיש לה קשר עם קופת חולים מכבי היא מדאוור, שבה מוגדר קלקשטיין משקיע פסיבי, ובה משקיעים גם כמה אנשי עסקים ידועים, ובהם שלמה נחמה, חן למדן ואיש הביטוח שוקי מדנס. המערכת שפיתחה החברה מסייעת לזהות טעויות של רופאים במתן התרופות שהם נותנם לחולה, ומתריעה על כך בפני הרופאים, בשלב שבו ניתן המרשם לחולה. עד היום גייסה החברה 17 מיליון דולר ומצפה לגייס 4 מיליון דולר נוספים בסבב שמתקיים בימים אלה.
למדאוור יש חוזה עם מכבי, לצד שלושה בתי חולים אחרים בארץ ועוד כמה בחו"ל. דבר זה מעלה את השאלה מדוע, בעיקר במוצר של איתור סרטן המעי הגס, קופת חולים מכבי בלבד היא זו שמשתמשת במוצר. שתי קופות גדולות אחרות — כללית ומאוחדת — בחנו את המוצר, אך החליטו לא להשתמש בו, על אף שהוא הוצע להן במחיר עלות.
בכיר לשעבר במאוחדת, שהכיר את הניסיונות להחדיר את המערכת לקופה, אמר לנו השבוע כי "אחרי שבמכבי הודיעו על הפיתוח החדש בכתבה בטלוויזיה, עשינו את בדיקות שלנו לראות אם יש כאן בשורה. הגענו למסקנה שזה לא יכול לשנות כלום במסלול הבדיקות שעושים במאוחדת, אז לא הכנסנו את זה". לדבריו, זה לא כל כך משנה אם מדובר במחיר עלות או לא. "אין כאן משהו שהוא ממש חדשני. בשורה התחתונה זה מוצר שהוא nice to have, לא יותר". לדברי פרופ' שלו, מדובר בעניין של תעדוף, וכל קופת חולים פועלת לפי שיקול דעתה.
על אף הונו האדיר, קלקשטיין פועל בחברות הרפואיות שלו כסוג של סטארט־אפיסט לכל דבר. הוא אמנם מביא הון, אבל לא את כל ההון. באופן תיאורטי, הוא היה יכול להיות מושקע הרבה יותר בחברות, ולחלופין — להקים בעצמו קרן הון סיכון משל עצמו כדי להשקיע בחברות רפואיות. "זה באמת עלה בשיחה בינינו", אמר לנו השבוע איש עסקים שמושקע באחת החברות של קלקשטיין. "הוא אמר לי שהוא ישקיע סכום מסוים, אבל הוא לא רוצה להשקיע הכל. מבחינתי זו לא היתה סיבה להפיל את ההשקעה. שמתי לב שקלקשטיין דיסקרטי ורגיש מאוד לחשיפה ולפרסום".
לדברי מקורב לקלקשטיין, "זה לא עניין שהוא לא רוצה להשקיע כסף משלו. לעתים הקרנות פועלות באופן לא יעיל, ומתנהלות כמו עדר, מבחינתו אין סיבה לנהל את ההשקעות בצורה הזו. הוא מאמין בהשקעה שלו — לצד רתימת אנשי עסקים אחרים".
המס המופחת והמאבק על היטל ההשבחה
מי שמכיר את פעילותו של קלקשטיין בתחום הרפואי מתאר אותו כ"צדיק", כלומר אדם שרתם את מיטב זמנו והונו לטובת החברה. ואולם יש כמה סימני שאלה בנוגע להתנהלותו של קלקשטיין בהקשר זה.
ראשית, עניין סוגיית תשלומי המס של פיינל. פיינל ישראל אמנם רשומה בארץ, אך בעליה היא חברה זרה — פיינל אינק, שמקום מושבה בחו"ל, ולפי אחד הפרסומים בעבר התאגדה במקלט מס. יתרה מזו, ב–2010 חשף שי אספריל ב"כלכליסט" פרטים רבים לגבי פעילותה של פיינל במהלך השנים, כולל תכנון מס מיוחד שביצעה החברה. לפי הפרסום, בעלי המניות בחברה הקימו קרן גידור בשם אזוביון, ובה הם נחשבו לשותפים פסיביים — ויצרו מבנה של מתן שירותים בין קרן הגידור לבין פיינל, ובאמצעות כך השיגו עבור החברה תשלום מס מופחת.
לדברי מקורביו של קלקשטיין, רישום החברה בחו"ל נובע מכך שהיא עובדת בשווקים בחו"ל. "כל הסדרי המס נעשו כדין. אם קלקשטיין והאחרים היו רוצים, פיינל היתה יכולה לשלם הרבה פחות מס, והיא משלמת יותר מס מפני שפיינל ישראל רשומה בארץ ולא בחו"ל. לזה שפיינל אינק רשומה בחו"ל אין כל קשר לרצון לשלם פחות מס. החברה בחרה, מטעמי ציונות, להיות חברה ישראלית ולהגיע להסכם עם מס הכנסה לתשלומי מס גבוהים מאוד יחסית לחברות גלובליות ובינלאומיות רבות אחרות".
התנהלות מעוררת תהיות של קלקשטיין היתה גם מול המועצה האזורית שבשטחה הוא מתגורר. קלקשטיין גר ברמות השבים עם זוגתו גלית, בת היישוב. בשלב מסוים החליטו הוריה של גלית לחלק נחלה של שישה דונמים לכמה חלקות (הליך איחוד וחלוקה) בין ארבעת ילדיהם. מהלך זה השביח את הקרקע וכתוצאה מכך נדרש תשלום היטל השבחה, דרישה שהגיעה מהמועצה המקומית דרום השרון. ניר וגלית קלקשטיין קיבלו דרישת תשלום של 372 אלף שקל, אך לא היו שבעי רצון מכך. קלקשטיין אמנם שילם את הסכום, בתשלום אחד באוגוסט 2008, אך אמר למועצה שהדבר נעשה "תחת מחאה". לאחר מכן שכרו בני הזוג שמאי מטעמם שקבע שהתשלום היה צריך להיות 29 אלף שקל בלבד, עבור הוריה של דלית וארבעת הילדים. בעקבות הערעור של בני הזוג מונה שמאי מכריע שקבע כי הם נדרשים לשלם 186 אלף שקל. המועצה האזורית עירערה על כך לבית משפט השלום ולאחר מכן למחוזי, ובסופו של דבר פסיקת השמאי המכריע נשארה על כנה.
ההליך כולו ארך ארבע שנים (2008–2012) ובתיק שדן בנושא ניתן למצוא מאות עמודים של טיעונים משפטיים. "מבחינת המשפחה זה היה משהו עקרוני, הם לא חשבו שהם צריכים לשלם", אומר מקור בתחום המקרקעין שהכיר את הסיפור מקרוב. "היתה כאן מלחמה עיקשת מצד ניר בנושא הזה, אבל אין קשר בין כמות הכסף העצומה שיש לו לבין עצם הוויכוח. להפך, כשלאנשים יש הרבה כסף, אז יש להם אמצעים וזמן להילחם. הרבה פעמים רואים שדווקא אלה שאין להם כסף משלמים במקרים של מחלוקות על היטלי השבחה, כי פשוט אין להם זמן וכסף למאבק ברשויות".
מקורבים לקלקשטיין מאשרים את הדברים, אבל מסתכלים על כך בצורה אחרת. "למועצה לא היתה סיבה לדרוש את הכסף. למה שישלם?".
"הוא ינסה לחזור לעשייה העסקית"
האם קלקשטיין יצליח לשחזר את ההצלחה העצומה של פיינל עם מטאו־לוג'יק, על אף שבורסות למסחר בחשמל שונות משוקי הון רגילים? האם חזרתו לעסקים נובעת מההכרה שתחום המחקר הרפואי הוא ריצה למרחקים ארוכים שבו רואים תוצאות רק כעבור הרבה מאוד זמן, אם בכלל?
מקורביו של קלקשטיין טוענים שהוא לא חוזר לעסקים, אלא ממשיך להתמקד במחקר הרפואי, אבל אנשים שעבדו עמו בעבר סבורים שמסיבות שונות, ייתכן שיש כאן סימן ראשון לחזרתו לזירה העסקית.
"הרף שהציבה פיינל הוא רף גבוה מאוד עבורו, אם קובעים את זה כרף להצלחה", אומר אדם שהיה מעורב בהקמת החברה. "העובדה שהצלחת בדבר אחד לא מבטיחה הצלחה בדבר אחר. נכון שקלקשטיין הוא גיק של מחשבים, אבל כל בן אדם מחפש הצלחה בתחומו. אני מניח שלאט־לאט הוא ינסה לחזור לעשייה העסקית, כי הוא רוצה לראות הצלחה בתחום שהוא מבין בו, שגם אפשר לכמת אותה מבחינה כספית. הרי בסופו של דבר קלקשטיין הוא קודם כל איש של מספרים".
יודעים מה הסיפור הבא של mako כסף? כתבו אלינו money@mako.co.il
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
ילדים חלו בסלמונלה ואושפזו לאחר שהכינו גלידה ביתית מביצים; משרד הבריאות פתח בחקירה
"מצוין שהפסיקו לקנות": מחירי הפירות והירקות זינקו - והישראלים צימצמו את הצריכה