כשהמדינה חגגה עצמאות המגזר היהודי היחיד שעבורו מדובר ביום רגיל בלי חגיגה כלשהי הוא המגזר החרדי, שלא ציין את היום בשום דרך אפשרית, כחלק מכל מערכת היחסים השברירית שבין המגזר החרדי למדינה וגופי השלטון.
עובדה זו מפתיעה לאור יותר ויותר חרדים שמשרתים בצבא, לומדים באוניברסיטאות ארציות מרכזיות ועובדים בהייטק לצד עובדים מהמגזר החילוני. בעוד המדינה מפעילה תוכניות רבות לשילוב המגזר החרדי ברמה הפונקציונלית במסגרות השונות על מנת להעלות את רמת חייהם כדאי כעת שתפעל ליישם את השלב הבא של שילוב רגשי והזדהות עם המדינה.
היחס המורכב של המגזר החרדי למדינת ישראל ומוסדותיה חוזר הרבה שנים לאחור לימי ראשית הציונות וההתנגדות אליה ולמנהיגיה החילונים בשל החשש מחילון והתבוללות ועברה מנגד לקביעתו של בן גוריון "תורתם אומנותם" שאפשרה לחרדים ללמוד בישיבות במימון מדינה ועוררה תרעומת היסטורית של הציבור החילוני שממשיכה עד ימינו אנו והיוותה את הקרקע הפוריה למהלכים שהתפרשו במגזר החרדי כמהלך מכוון של המדינה נגד אורח חייהם כמו גיוס בחורי ישיבות ועד הרפורמות החדשות השנה של החד"פ והסלולר. ועם זאת, נדמה כי במקביל להתנגדות העזה שורשי ההתקרבות היו קיימים כבר אז, כשהרב יצחק מאיר לוין, נציג מאגודת ישראל, חתם על מגילת העצמאות ומקום המדינה המפלגות החרדיות היו שותפות בכנסת ובבניין הארץ, בהקמת ישובים וקיבוצים ואפילו בשירות לצה"ל.
בסקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה ובחן את אורח החיים של המגזר, נמצא כי הזיקה של המגזר החרדי למדינה הולכת ועולה עם גדילתו של מעמד ביניים חרדי. מעמד הביניים החרדי הוא זה שיש בו עד 4 אחים, המשפחה גרה במקום מגורים מעורב עם המגזר החילוני, הם משרתים בצבא, דוגלים בשוויון רב יותר בין גברים ונשים, צורכים תרבות מערבית ועובדים במקצועות חופשיים. חרדים מודרניים אלה, משתמשים באינטרנט חוששים מההשפעה של הרשתות החברתיות ומאמצים אורח חיים שאינו מתנגד למודרניות ומקבל את הכל בכפיפה אחת, כחלק מכך, 40% מהם מרגישים חלק ממדינת ישראל. קבוצה זו היא קבוצה פחות מוכרת בקרב הציבור הישראלי שנתמך על תפיסה מיושנת של חרדים ש"מתפרנסים על הגב שלנו".
לכן שינוי השיח הקבוע של חשדנות מצד אחד ותרעומת מצד שני יעשה על ידי מעמד הביניים החרדי. הוא זה שמתווך כיום את הישראליות לחרדיות ולהיפך. אחרי פיתוח המסגרות לשילוב חרדים בצבא באקדמיה ובעבודה יש לטפח את השילוב הרגשי של החרדים לחברה הישראלית. ומעמד הביניים החרדי הוא המפתח. הוא זה שיסייע ליצור את האקלים הממתן של שיח, אינטגרציה וסולידריות בחברה החרדית. וניצני השינוי הבא קיימים כבר היום כש70% מהמגזר, לפי סקר המכון לדמוקרטיה, מאמינים כי החברה הופכת להיות פתוחה יותר.
חשוב להבין שתמיד ישארו הקיצוניים, אלה שלא יחדלו מהשמרנות ויראו בפתיחות ובהזדהות עם מדינת ישראל איום אמיתי על אורח חייהם מול כאלה שייקחו אותה צעד אחד רחוק מדי לתפיסת החברה החרדית ויהפכו למעין "חרדים ציונים". אולם אנו כבר רואים תהליך של "ישראליזציה" בקרב אותם חרדים חדשים שיודעים לשלב את תפיסת עולמם ולהנות משני העולמות – יהדות וישראליות והמרוויחים הגדולים יהיו כולנו, החברה הישראלית, שתהפוך להיות סובלנית יותר ותשאיר את המחלוקות והפלגנות בצד לטובת שיח מכבד, אמיתי ואיכותי. אולי זו "הפנים ארגונית" האמיתית של ישראל עד לחגיגות שנות ה80 להקמתה.
הכותב הוא מנכל אסקריא חברת המחקר למגזר החרדי