דוד (שם בדוי), חרדי ובעל סופרמרקט שכונתי בדרום הארץ, לא פחד כך מעולם. במשך תקופה ארוכה הוא שילם לעבריינים שסחטו אותו כרבע מיליון שקלים, אחרי שאיימו להפיץ תמונות מפוברקות בהן הוא נוגע בקטינה; קטינה שאותה העסיק לזמן קצר ופיטר בעקבות דיווח של אחד העובדים האחרים.

רק אחרי חודשים ארוכים הוא אזר אומץ והתלונן בתחנת המשטרה המקומית. הוא חשש לחייו, אבל הבין שהסחיטה לא תיפסק אם ימשיך לשתוק. התלונה שהגיש הסתיימה בהגשת כתב אישום נגד הסוחטים, אך גם בתלונה שהוגשה נגדו בגין ביצוע מעשה מגונה בקטינה. הפרקליטות טרם החליטה אם להגיש נגדו כתב אישום והתיק נותר פתוח, אך האירועים הותירו בו צלקת שהוא יתקשה לאחות. עדותו הדרמטית, שמתפרסמת כאן לראשונה, חושפת את ההתרחשויות ששיאן בתקופת הקורונה.

"פחדתי מהם. רעדתי מפחד ולכן שילמתי לו (לעבריין, ש"א) את מה שרצה", אמר לחוקרי המשטרה. "הוא היה מאיים עליי שאם אני לא אתן לו כסף הוא יפרסם תמונות שלי בכל הרובעים החרדים בעיר שאני נוגע בבחורות. אני יודע שזה שטויות ואין דבר כזה, אבל היום יש פוטושופ. הוא אמר לי שאני אהיה אבוד אצל החילונים ואיים עליי שיבואו חברים ויהפכו לי את החנות".

"הם התחילו לצרוח שאני נוגע בבחורות"

דוד, נשוי ואב לילדים, הוא דמות מוכרת בעיר מגוריו כבר שנים הודות לסופרמרקט השכונתי אותו הוא מנהל. לפני כשנה הקופאית עזבה לטובת שירות לאומי, והוא תר אחר מחליפה. הוא החליט לקבל את פנייתה של נערה בת 15 ולקח אותה לתקופת ניסיון, אחרי שדיבר עם אימה וקיבל את האישור להעסיק אותה. "כבר אחרי כמה ימים בודדים הבנתי שאני לא רוצה שתמשיך לעבוד אצלי", אמר לחוקרים בעדותו. "היא עשתה לי המון בעיות. כל מיני חברים מפוקפקים שלה התחילו להגיע לחנות והיא מכרה סיגריות ואלכוהול לקטינים למרות שאני אמרתי שאני לא מסכים לזה. היא הגיעה בלבוש לא צנוע. גם לזה לא הסכמתי כיוון שזה פוגע ברגשות של הלקוחות".

דוד החליט להפסיק את עבודתה אחרי שאחד מעובדיו דיווח שהיא נותנת לחבריה קופסאות סיגריות בחינם. "הפסקתי לי לקרוא לה לעבוד אצלי. היא באה אליי אחרי כמה ימים ושאלה למה אני לא קורא לה. אמרתי לה שבינתיים אני לא צריך אותה יותר", המשיך. "שילמתי לה כל מה שמגיע לה. לא זוכר את הסכום. אחרי שאמרתי לה שאני לא צריך אותה היא התחילה להשתולל מחוץ לחנות. היא הגיעה עם קבוצה של עשרה נערים והם התחילו לקלל. הם התחילו לצרוח שאני נוגע בבחורות. ממש שטויות, יש לי מצלמות בכל החנות ויש לי עוד עובדים בחנות. הם מנצלים את העובדה שאני בחור דתי-חרדי. תוך כדי הצעקות הם לקחו לי מהמקרר והמקפיא המון גלידות ועזבו את המקום".

בשלב זה, חוקרי המשטרה שאלו את דוד האם הוא נגע בנערה שעבדה אצלו; הוא השיב בנחרצות: "ממש לא".  לפי כתב האישום שהוגש נגד אחד המעורבים פרשה, הנערה סיפרה לו שדוד נגע בה. "אל תדאגי, אני אטפל בזה", הבטיח לה. זמן קצר לאחר מכן החלה מסכת הסחיטות.

חוקר: מה קרה אחרי המקרה?

דוד: "כל הבלגן שהם עשו לי היה מתוכנן. שתי דקות אחרי שהנערה והחברים שלה עזבו את החנות, נכנס אליי לחנות בחור בן 30 בערך. הוא פנה אליי ואמר לי 'קוראים לי נ'. ראיתי שיש פה בלגן עם הנערים. אני העפתי אותם מפה בשבילך. אם אתה לא רוצה שהם יחזרו לפה ויעשו לך בלגן, לך תביא לי עכשיו 1,500 שקל'. אני רק רציתי שלא יחזרו לחנות יותר, פשוט חשבתי שזה ייגמר, אז הוצאתי לו מהקופה 1,500 שקל. הוא יודע שיש בחנות מצלמות אז הוא דיבר איתי בחוץ".

למחרת נ' נכנס שוב לחנות ואמר לדוד שהכסף שנתן לו לא מספיק. הוא שב מדי יום והסכומים אותם דרש רק עלו. "הוא אמר לי שהנערים רוצים עוד כסף. הפעם הוא ביקש 2,000 שקל. ככה זה היה כל כיום. אני יודע שבמהלך אותו שבוע שילמתי לו 10,000 שקל. אחר כך הוא סחט ממני כסף באיומים. הוא אמר לי כל פעם שאם לא אתן לו כסף, הנערים יחזרו לעשות לי בלגן בחנות. אני באמת פחדתי שהם יחזרו לחנות. בגלל זה לא התקשרתי למשטרה ולא דיווחתי לאיש. נ' היה מתקשר אליי כל יום לבדוק מתי אני בחנות ומתי הוא מגיע לקחת את הכסף. אני ממש פחדתי ממנו", שחזר דוד בעדותו.

סחיטה באיומים
"זה כסף שהיה לי בחסכונות. חלק מהכסף של החנות שבמקום להפקיד בבנק הייתי נותן להם"

 

לדבריו, הוא סיפר לאשתו על האיומים שקיבל ודמי הסחיטה נאלץ לשלם: "אחרי כמה ימים הייתי אבוד עצות. סיפרתי לאשתי על מה שקרה. היא אמרה שהיא לא יודעת מה לעשות ושאני אעשה מה שאני חושב".

אלא שהסחיטות רק המשיכו והסכומים הגיעו לעשרים ושלושים אלף שקלים. נ' ביקש לפגוש את דוד בדירה בעיר כדי "לסגור" איתו את "עניין הנגיעה בנערה" שהתרחש לכאורה בחנות שלו, אך הוא סירב להגיע. "אחרי השיחה הזו לא הלכתי לחנות כמה ימים. פחדתי שיתפסו אותי ויחסלו אותי", אמר לחוקרים.

"אני מרגיש שעוקבים אחריי כל הזמן"

כמה ימים אחרי ההזמנה של נ', דוד פוגש בחור חרדי שחזר בשאלה. אותו בחור מייעץ לו לפנות לע' – אדם שבדיעבד התברר כי יש לו עבר פלילי – כדי שיעזור לו לפתור את הבעיה עם נ' והנערים. ע' דורש 100 אלף שקלים בעשרה תשלומים.

"שילמתי 117 אלף שקל תוך כמה חודשים. היה איזה חודש שהם אמרו שזה לא מספיק. הם היו קובעים איתי מחוץ לחנות. הם תמיד היו בודקים שאין עליי מצלמות. ע' היה עורך חיפוש על הגוף שלי ואחרי שהיה מוודא שאין מצלמות הוא היה אומר לי: 'בוא ניכנס לרכב'. שם הייתי נותן להם את הכסף ואחר כך היו משחררים אותי".

חוקר: מאיפה כל הכסף שנתת להם?

דוד: "זה כסף שהיה לי בחסכונות. חלק מהכסף של החנות שבמקום להפקיד בבנק הייתי נותן להם".

לדבריו, ע' ונ' שילבו ידיים כדי לחלוב ממנו כמה שאפשר. בשלב מסוים כספו אזל, והסוחטים הציעו לו להנפיק תלושי שכר פיקטיביים בתמורה לשמירה על הסופר.  "ע' הציע שתמורת 5,000 שקל לחודש הם ישמרו לי על החנות וכל מי שיתקרב הם יטפלו בו. אמרתי להם שאין לי כסף יותר, ואז ע' אמר 'מה הבעיה? תוציא תלוש משכורת וככה תקבל החזר מס'. אני לא הסכמתי בשום פנים ואופן", ציין דוד. "הם איימו עליי. הם אמרו לי: 'אתה לא יודע איזה עבריינים גדולים גרים באזור שלך, חבל שאחר כך יבואו לחנות ויעשו לך בלגן'".

דוד, שחשש מאוד לחייו, שילם להם פרוטקשן בגובה 3,500 שקלים בחודש, כולל בתקופת הקורונה. "זה היה יום העצמאות והם רצו להקדים את התשלום ולא הסכמתי. הם איימו עליי שיותר לא ישמרו לי על החנות ושאתמודד לבד עם הבעיות", אמר דוד.

סחיטה באיומים
"אין לך מה לחזור. אגיע לאסוף את מה שסיכמנו"

כמה ימים לאחר מכן נ' הגיע לחנות. הוא איים על דוד שיביא "צבא של ילדים שיעשו בלגן", ודוד נאלץ לשלם לו 2,000 שקלים. כאן נעו אמות הספים: דוד אזר אומץ והחליט להתלונן במשטרה. "הבנתי שכבר אין לי חיים וזה לא נגמר. אני מפוחד מאוד. כבר אין לי חשק ללכת לחנות. אני מרגיש שעוקבים אחריי כל הזמן".

ב-14 במאי החוקרים החליטו לעשות לנ' תרגיל. הם סימנו שטרות של 2,000 שקלים, הכניסו אותם למעטפה וביקש ומדוד להתקשר לנ' ולתאם איתו פגישה במקום שבו יוכלו לארוב לו. אחרי שנ' קיבל את הכסף, הוא הבחין בהם וברח. בתום מרדף קצר הוא נעצר, ובהמשך נעצר גם ע'.

למרות שנסחט, דוד נחקר במשטרה באזהרה בחשד להטרדה מינית וביצוע מעשה מגונה בנערה; מתברר שהיא הגישה נגדו תלונה מיד אחרי מעצרם של הסוחטים. הוא הכחיש בתוקף את כל הטענות, שוחרר לביתו והתיק נמצא כעת בפרקליטות שבוחנת אם להגיש נגדו כתב אישום. "לא הטרדתי אותה מעולם. אולי פה ושם זרקתי מילה, אבל לא עשיתי כלום ולא תכננתי לעשות כלום. יש מצלמות בחנות", טען דוד. "היא מנסה להפליל אותי". כשנשאל מדוע פחד שהחשודים יפיצו את תמונותיו, השיב: "חשבתי שהם יעשו פוטושופ בדרך לא דרך".

לפני כשבועיים הגישה הפרקליטות לבית המשפט המחוזי כתב אישום נגד שלושה צעירים, בהם שני חשודים מרכזיים בפרשה. אחד מהם שוחרר לביתו לאחר שהתברר שאין לו קשר ישיר לפרשה.

עו"ד שי רודה, סנגורו של אחד הנאשמים בפרשה, מסר בתגובה לכתבה: "מדובר במתלונן שנחקר באזהרה בחשד למעשה מגונה בקטינה בת 15 שעבדה אצלו בסופרמרקט. על מנת להפוך את עצמו לקורבן ולהסיר מעצמו את החשדות שמיוחסים לו, הוא מעליל על מרשי שסחט אותו כספית וממציא סכומים דמיוניים. מעדות המתלונן בתיק עולה כי הוא פנה למרשי כדי שיעזור לו, לא ההפך. חפות מרשי תתברר בבית המשפט".
עורך דין שי רודה
עורך דין שי רודה