דמיינו את החזיון הבא: למעלה מתשעים דונם של שדות עיבוד, חממות, מפעל ייצור, חדרי גידול ומעבדות של קנאביס. מדובר בלא פחות ממפעל השוקולד של וילי וונקה, עם כל הנלווה לכך. חברת "שאיפה לחיים" (Breath of Life Pharma), שמתחדשת בשלהי ספטמבר עם מתקן הפיתוח, מחקר וייצור מריחואנה רפואית הגדול בעולם, יכולה לייצר כמות מאסיבית של תרופות בקונסטלציות שונות, מכמוסות, שמנים ועד משאפים, המותאמים לטפל בשלל מחלות. על פי הערכת המנכ"ל, ד"ר תמיר גדו, החברה תייצר 80 טון קנאביס בשנה. "נוכל לייצר יותר קנאביס כאן מאשר בכל מדינת קולורדו", מספר ד"ר גדו בראיון שהתפרסם במגזין הרולינג סטון.
המתקן לא יושב בקולורדו, קליפורניה או מדבר בלב נבאדה. ארץ פלאות הוויד יושבת בלב אדמת הקודש. ותאמינו או לא, כי זה באמת נשמע מופרך, אבל האמריקאים מקנאים בנו, עד כדי כך שחברות הקנאביס הרפואי האמריקאיות בארה"ב מחפשות לתקוע יתד באדמת הארץ ולפתח את מוצריהם אצלנו.
ישראלים רבים אולי לא יודעים זאת, אבל בחמישים השנים האחרונות הפכה המדינה למוקד הקנאביס הרפואי, ולא בכדי – מכאן יצא חלוץ מחקר המריחואנה, פרופ' רפאל משולם, שגילה לעולם בשנות השישים את ה-THC ואת המערכת האנדוקנבינואידית – הרכיבים הפעילים בצמח, ובאמצעות ניסויים בחן את יתרונות הקנאביס הרפואי.
מאז ועד היום, ישראל נחשבת למדינה החשובה ביותר בתחום המחקר והפיתוח של קנאביס רפואי. ייתכן שגם נתוני "הרשות למלחמה בסמים" מהתקופה האחרונה יכולים להוסיף לסיפור, הממצבים את ישראל כאחת המדינות בעלות היחס הגבוה ביותר של משתמשי מריחואנה - 27% מהאוכלוסייה בגילאי 18-65 השתמשו במריחואנה בשנה האחרונה. אחרינו נמצאות איסלנד עם 18% וארה"ב עם 16%.
ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שהכריזו על הקנאביס לשימוש רפואי, והיא אחת משלוש מדינות בלבד עם תוכנית קנאביס רפואי הנתמכת על ידי הממשלה. עד כה, תפקידה של ישראל בתחום זה, המגלגל מיליארדי דולרים, הוגבל למחקר ופיתוח. אך כעת, לאחר שממשלת ישראל אישרה את הייצוא של מוצרי הקנביס הרפואיים, החברות מתכוונות להגיע לשאר העולם. אף שייבוא הקנאביס לארה"ב הוא בלתי חוקי על פי החוק הפדרלי, חברות יכולות לעקוף את האיסור על ידי קבלת אישור סמים מה- FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) - וזה בדיוק מה שהחברות בארץ מקוות לעשות. לדברי ה- FDA, דבר לא מפריע להם, כל עוד הם עומדים בדרישות המפרכות של הסוכנות לאישור תרופות.
ישראל מקצרת תהליכים
קשר הקנאביס הישראלי-אמריקאי לא נרקם אתמול. השפעת ישראל על תעשיית הקנאביס האמריקאית התחילה כבר מזמן - עצם העובדה שמריחואנה רפואית חוקית כיום ב-29 מדינות בארה"ב היא תוצאה ישירה של המחקר הישראלי, שעיקרה מתן לגיטימציה לחקר הקנאביס בקהילה המדעית הבינלאומית. "המחקר באמת פתח את הדלת והפך את תחום החקירה של קנאביס והקנבינואידים ללגיטימי עבור מדענים וחוקרים קונבנציונליים", מסביר פול ארמנטאנו, סגן מנהל הארגון הארצי לרפורמה בחוקי הקנאביס (NORML).
מתברר שעבור חברינו בארה"ב לא כל כך פשוט לצאת למחקר בתחום. עבור החוקרים האמריקאים קיימת מסכת ארוכה של הליכים עד שיורשה להם לקבל אישור למחקר על קנאביס. החוקרים חייבים לעבור את ה-DEA, ה-FDA והמכון הלאומי לשימוש בסמים (NIDA) בכדי לקבל אישורים. אם זה לא מספיק מתיש – גם כאשר מקבלים אישור, יש להם רק מקור אחד לחומר: חוות קנאביס באוניברסיטת מיסיסיפי, המופעלת על ידי NIDA. התהליך, אם יצליח, יכול לקחת שנים.
"יש תהליך רגולציה ארוך ומפרך לקבלת אישור לביצוע מחקרים, ומשאבים מוגבלים לצורך עיבוד הבקשות הללו", מגלה צ'רלס פולאק, מנהל "מרכז למברט" לחקר הקנאביס הרפואי באוניברסיטת תומס ג'פרסון בפילדלפיה. "זה עושה לנו חיים קשים מאוד".
הפתרון, כאמור, טמון בארצנו הקטנטונת, כך גילו חוקרים מאוניברסיטאות וחברות פרטיות שהחליטו ליצור בישראל מרכז מחקר רחוק מהבית. פולק מ"מרכז למברט", למשל, יבצע ניסויים במתקן החדש של "שאיפה לחיים". עוד 15 אוניברסיטאות בינלאומיות כבר חתמו על ניהול מחקר ופיתוח במתקן החדש, לפחות שש מהן אמריקניות, ולדברי ה"רולינג סטון", הרשימה עשויה להתארך.
"שאיפה לחיים" היא לא חברת הקנאביס הישראלית היחידה שנהנית מהאינטרס הבינלאומי. מספר גדל והולך של משקיעים אמריקנים מתרשמים מתעשיית הקנאביס הישראלית. עד כה, לפחות 50 חברות קנאביס אמריקאיות הקימו פעילות מחקר ופיתוח בישראל.
אפילו המכון הלאומי לבריאות (NIH) - חלק ממחלקת הבריאות של ארה"ב והסוכנות הלאומית למחקר רפואי - לקח חלק במימון מחקר הקנאביס בישראל. משמע, חלק ניכר ממחקריו פורצי הדרך של פרופסור משולם מומנו על ידי הממשל האמריקאי. ה-NIH סיפק לו מענקים בהיקף של 100 אלף דולר לשנה במשך יותר מארבע עשורים, כך על פי הרולינג סטון.
לדברי שאול קיי, מייסד חברת iCAN, חברת הקנאביס הישראלית למחקר ופיתוח, בשנת 2016, השקיעו יותר מ -250 מיליון דולר בחברות קנאביס ישראליות וסטארט-אפים, כאשר מחצית מההשקעה הגיעה מצפון אמריקה. קיי צופה כי ההשקעה תגדל פי עשרה במהלך השנתיים הקרובות, ותגיע לכמיליארד דולר.