"אתן גרידיות", מטיח דודו בשלישיית הבנות סיגל, נטע והודיה במהלך ויכוח סוער על סידורי השינה. הסיבה: הבנות סירבו להתמקם בסוויטה המפנקת, למרות ששתיים מהן, הודיה ונטע נמצאות בראש הטבלה אך למרות זאת העדיפו הפעם להתגורר דווקא באכסניה.
"הכי הרבה כסף יש לכן! תבזבזו אותו", הוא צועק ומסתובב סביבן כמו אריה משחר לטרף אחרי שהוא מנסה להצדיק את עצמו: "מי שנמצא במקומות העליונים שיילך לסוויטה. אל תתנו לאלו שאין להם להוציא סתם כסף".
הבעיה עם דודו שהוא לא לבד. "שנאת עשירים" היא מושג שהשתרש כאן בשנים האחרונות והתגבר במיוחד מאז מחאת האוהלים המפורסמת. "שנאת עשירים בהחלט קיימת כיום במדינת ישראל", כתב ד"ר אורי כץ, כלכלן בעל הבלוג 'דעת מיעוט'. "היא פוגעת בכלכלת ישראל, והכחשתה איננה תורמת לדיון הציבורי. משמעותה של שנאת העשירים היא לקנא בעשירים בגלל עושרם (...) לצאת מנקודת הנחה שאם אדם מסוים הוא עשיר, הוא בהכרח גנב משהו".
מנגד עומדת סיגל שלא מבינה באיזו זכות דודו נטפל אליה ואל חברותיה, במיוחד כשבשבוע האחרון הוא גר בסוויטה ואכל ארוחות שף כל היום. דודו מסביר לה שהוא וסמי קנו את הסוויטה בשבוע הראשון כברירת מחדל: "לא בחרתי לחיות בגבוה", אבל סיגל מתעקשת שהיא לא מוכנה לשלם 3,000 שקלים.
"אני לא התערבתי לך, זה הכסף שלך", אומרת סיגל. "לא אמרתי לך על מה לבזבז. אתה לא יכול לחיות מצד אחד איך שבא לך, לבזבז אותו כמה שבא לך, לעשות מה שאתה רוצה ואז לבוא לעקוץ אותי על זה שאני לא בסדר שיש לי כסף", היא אומרת.
"יא חתיכת צבוע מתחסד"
אבל דודו לא מבין למה סיגל ממשיכה להתעקש לא לבזבז את הכסף שלה. ולמה באמת? הרי התרבות שהשתרשה במדינה היא תרבות של "חיים פעם אחת" ואם נמות אז לפחות נהנה.
אנחנו נצא לשלושה טיולים עם המשפחה בשנה בחו"ל, נקנה ג'יפון מפנק 7 מקומות למרות שאנחנו 4 נפשות במשפחה, נמתג את יום ההולדת של בן השלוש תחת קונספט כולל את הפרצופים של האורחים על בקבוקי מים אישיים וכמובן לא נשכח עוגת סוכר 4 קומות - הרי מגיע לנו! אנחנו עובדים כל כך קשה בשביל הכסף אז כשיש על מה בואו נתפנק. אחר כך אלוהים גדול.
"הכסף הזה יבוא להן בעוכריהן", דודו קובע וממהר להסביר: "אם אתה עשיר, תתנהג כמו רוטשילד- תן לעניים". וכאן בנקודה הזו נשברתי. רציתי לתפוס את הטלוויזיה ולצעוק - יא חתיכת צבוע מתחסד! כל השבוע חיית כמו מלך, בזבזת בלי לחשוב, קנית מכל הבא ליד ועכשיו יש לך את החוצפה לבוא ולדרוש מאלו שחסכו והיו מחושבים להוציא את הכסף רק כי זה 'פייר'?!?! איפה היית עד עכשיו??? בג'קוזי במעלה הסוויטה!
מדוע אנחנו מצפים מהאנשים המחושבים, אלו שהתנהלו כלכלית נכון, מנעו מעצמם מותרות כי הייתה להם מטרה לטווח ארוך, לעצור, להסתכל למטה, ולהתחיל לחלק את הכסף שהם הרוויחו בעמל רב כדי לעזור לאלו שלא שפר עליהם גורלם או יותר נכון: אלו שהעדיפו לטמון את הראש בחול, לבזבז כאוות נפשם ולהסתמך על הצופים הנחמדים שיצילו אותם ויתנו להם מענק של 12,000 שקלים אותם הם ימשיכו לבזבז.
מאוחר יותר כנראה שגם דודו מתחיל להבין שמשהו בדרישות שלו לא סביר. "אני לא מבין אם זה בסדר להסתכל להם על הכסף", הוא תוהה, בעוד שסמי מכוון אותו לאט ובעדינות אל מוסר ההשכל של הפרק: "אתה יכול להסתכל להן על הכסף אבל משם להסיק רק איך אתה אמור להתנהל ולא לפתוח על איך שהן מתנהלות".