מכירות הפסטה של אסם ירדו בשבוע שעבר באופן דרמטי ונתח השוק של החברה בקטגוריה צנח, כך עולה מדוח של סטורנקסט שמתבסס על נתוני אמת מהקופות בסופרמרקטים, חנויות הנוחות והמרכולים, והגיע הבוקר (שלישי) לידי N12. רק בתחום הפסטות ירדו המכירות של אסם בכ-380 אלף שקלים. עם זאת, לא כל המוצרים של אסם נפגעו ויש כאלה שנתח השוק שלהם אפילו עלה.
בקטגוריית הפסטה כאמור ניתן לראות את הפגיעה המשמעותית ביותר, ככל הנראה משום שהמחאה נגד עליות המחירים שהתפשטה ברשתות החברתיות, התמקדה במותג הפסטה המוכר והפופולרי של החברה. לאחר שבועות רבים שבהם נתח השוק בקטגוריית הפסטה היה יציב על כ-40%, בשבוע האחרון (השבוע הראשון של פברואר) הוא ירד ועומד על כ-32% בלבד. גם על פי נתוני המכר של החברה בתחום הפסטות ניתן לראות את הפגיעה: ממכירות של 2.11 מיליון שקלים בשבוע האחרון של דצמבר ל-1.73 מיליון שקלים בשבוע האחרון.
על אף שהפסטה ספגה את הירידה המשמעותית ביותר, גם קטגוריות נוספות נפגעו מחרם הצרכנים. קטגוריית הקוסקוס למשל ירדה מ-39.9% ל-34.8% בשבוע האחרון, מ-520 אלף שקלים ל-440 אלף שקלים; בייגלה ירד מ-30.1% בשבוע הקודם ל-28.9% בשבוע האחרון, מ-1.14 מיליון ל-1.07 מיליון שקלים; ופירורי לחם ירדו מ-31.7% ל-27.4%, מ-690 אלף שקלים ל-590 אלף. גם הפתיתים ירדו מ-81.2% ל-75.7%, -1.23 מיליון ל-1.10 שקלים.
קטגוריות אחרות לא נפגעו כלל ואפילו הגדילו את נתח השוק של אסם בשבוע האחרון, דבר שמצביע על הכשל המרכזי במלחמה הצרכנית במונופולים: מוצרים רבים לא מסומנים כמשויכים למותג המרכזי (אסם) אלא ממותגים בצורה אחרת שמקשה על הצרכן לדעת שמדובר באותו ספק או יצרן. כך למשל תחליפי חלב אם על סוגיהם השונים הגדילו את המכירות בשבוע האחרון, כמו גם תחליפי בשר כגון קציצות ונקניקיות מן הצומח ועוד. מדובר במוצרים שממותגים באופן שונה כך שהצרכן לא יכול להבחין שמדובר במוצר של אסם.
ובכל זאת בחישוב הכללי מכירות אסם בהחלט חוו פגיעה בשבוע האחרון, ומכירותיהם ירדו בלא פחות מ-2.2 מיליון שקלים. לאחר שבשבוע שקדם למחאה הציבורית הסתכמו המכירות ב-66.7 מיליון שקלים, בשבוע האחרון של ינואר הסתכמו המכירות ב-64.5 מליון שקלים.
הכוח המונופוליסטי של הספקים הגדולים
בסוף חודש דצמבר הודיעה לראשונה אסם על עליות מחירים של מוצריה, כחלק מגל התייקרויות שהגיע למשק מכל הספקיות הגדולות. במהלך חודש ינואר התעוררה מחאה ציבורית ונבחרי הציבור החליטו להתערב. שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי שלחו מכתב לחברות הגדולות, ביניהן גם לאסם, ובה דרשו מהן לעצור את עליות המחירים. תחילה השיבה אסם כי לא תוכל להוריד מחירים מה שעורר את הציבור למעין "חרם צרכני" שבמרכזו עמד מותג הפסטה של החברה. בסופו של אותו שבוע חזרה בה אסם מהודעתה, והסכימה לדחות ואז גם להימנע כליל מהתייקרויות בהמשך.
לא בלי סיבה בחרו השרים לשלוח את ההודעה דווקא לספקים ולא לרשתות השיווק. בדיוק שיזם היום יו"ר ועדת הכספים ח"כ אלכס קושניר הוא הצביע על הכשל המהותי שמוביל ליוקר המחיה בישראל - מונופולים וריכוזיות בקרב היבואניות והיצרניות. "כשבוחנים לעומק את הנתונים, ברור שמדובר בכשל מבני בשוק המזון בישראל, שנשלט על ידי קבוצות כוח עם רווח מונופוליסטי עודף, לכן אי אפשר להסתפק רק בצעדים שנעשו, חייבים לטפל במבנה השוק על ידי יצירת סביב תחרותית אמיתית שתוביל להורדה במחירים, לטווח הארוך", אמר היו"ר קושניר. "ועדת הכספים בראשותי תקדם הצעות חוק בנושא, והראשונה ביניהם היא הגבלת שטח המדף עבור הספקים הגדולים בסופר, וטיפול יסודי בהשוואת תנאי ומועדי התשלום בין הספקים הגדולים והקטנים".
בסיכום הדיון אמר ח"כ קושניר: "אנחנו רואים שליטה של של 5-7 חברות על כל שוק המזון, השליטה הזאת מתבטאת בשליטה על הכיס של הצרכן. אנחנו ככנסת, כמחוקקים מחויבים להיכנס לתוך המאבק הזה, ולהעביר חקיקה שתפתח את השוק לתחרות ותאפשר לצרכן הישראלי להינות מתחרות הוגנת".