בסוף השבוע נחתם הסכם לרפורמה בענף הבקר לבשר, שעיקרו מעבר מהגנת מכס לתמיכה ישירה בבוקרים - מגדלי הבקר הרועים אותו בשדה. ההסכם לשמונה השנים הבאות כולל הסכמה של הבוקרים להגדלה משמעותית של יבוא בשר טרי במכסות ללא מכס, שיספק את מרבית הביקוש הקמעוני, ולהורדת המכס על היבוא שמעבר למכסות, תמורת מענקים בסך של כרבע מיליארד שקל.
ההסכם צפוי לשנות לחלוטין את שוק הבשר לצרכנים ביתיים, לנטרל את השליטה הבלתי־מעורערת של תנובה ודבאח בענף ולהעבירה ליבואנים, שיתחרו ביניהם על מכסות יבוא ללא מכס מול משרד הכלכלה, ועל השיווק לקמעונאים.
עוד ב-mako כסף:
- 12 פעולות שישפרו את מצבכם הכלכלי לפני גיל 30
- למה הישראלים הוציאו כל כך הרבה כסף על מכוני יופי בקיץ?
- התיירת התבלבלה? ניתן לה קנס של 180 שקל
מבחינת הצרכנים, ההשלכות צפויות להיות בעיקר ירידת מחירים, שתושפע מהמרווח שיותירו לעצמם היבואנים והקמעונאים. כמו כן ייהנה הציבור מהגדלת המגוון של זני הבקר, מזן פרימיום כמו האנגוס הארגנטינאי, דרך זן השרולה האירי האיכותי, וכלה בזנים עממיים יותר, כמו הבשר הפולני. בהמשך יתבצע יבוא מאיטליה, ספרד ופורטוגל. במשרד החקלאות מקווים כי היבוא המוגבר יעודד תחרות בין רשתות גם על בשר ממותג, שעשויה להוריד את המחירים עוד יותר.
בנוסף, בעקבות ההסכם הענף יתבסס על יבוא בשר מצונן ארוז בוואקום, במקום על יבוא עגלים חיים בתנאים מזעזעים, ובכך יקטן משמעותית צער בעלי החיים לאורך שרשרת הייצור בענף. עוד סוכם כי הוראת השעה על פטור ממכס ביבוא עגלים תפוג ב–2024, והמכס עליהם יחזור, מה שיהפוך את יבוא העגלים להרבה פחות כדאי גם כלכלית.
ההסכם קובע כי הבוקרים יקבלו בשמונה השנים הבאות (2017–2024) כרבע מיליארד שקל במטרה להסתגל לשינויים בענף. הסכום מבוסס על הסכם קודם מ–2014 לפתיחת מכסת יבוא ללא מכס והורדת המכס על יבוא עגלים. הסכם זה העניק לבוקרים 23 מיליון שקל בשנה עד 2021. ההסכם החדש יוסיף להם 12–16 מיליון שקל בשנה, כך שהתמיכה השנתית בהם תגיע ל–35–39 מיליון שקל. התמיכות עשויות לגדול בעד 5 מיליון שקל נוספים בשנה, אם צוות משותף של הבוקרים והממשלה, שיבחן מ–2018 את הכנסות הבוקרים בעקבות מתן התמיכות, יגיע למסקנה שהכנסתם נפגעה יחסית ל–2016.
בנוסף יקבלו הבוקרים מענק התייעלות של 2 מיליון שקל, שייתוסף למענק ההתייעלות מההסכם הקודם. הקצאת התמיכה להתייעלות תיקבע על ידי צוות ההיגוי. גם ענף הצאן יזכה לתוספת של מיליון שקל בשנה.
בתמורה יגדלו מכסות היבוא ללא מכס, שיסתכמו ב–7,500 טונה ב–2016, ב–5,000 טונה בכל שנה ב–2017–2018 עד 17.5 אלף טונה מתוך צריכה שנתית של 20 אלף טונה. בד בבד יפחת המכס על יבוא שלא במסגרת המכסות. כיום המכס הוא 12% ועוד 13 שקל לק"ג. הסכום השקלי יירד בהדרגה כל שנה ל–8.66 שקל ב–2017, ל–4.33 שקל ב–2018, ויבוטל כליל ב-2019. ב-2020 ימליצו הבוקרים ומשרדי האוצר והחקלאות לשר האוצר להמיר את המכס באחוזים (12%) למכס בשקלים. סכום המכס יחושב לפי 12% מערך היבוא הממוצע ב–2018–2019.
פירוק הריכוזיות בשוק יוריד את המחירים
הורדת המחירים לצרכן ומניעת צער בעלי החיים היו שתי מטרות מרכזיות שהציבו משרדי החקלאות והאוצר בגיבוש המתווה. על ההסכם חתמו מנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן אליהו, מנכ"ל ארגון מגדלי הבקר לבשר, עמרי שרון, וסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אודי אדירי.
ההסכם מבחין בין הבוקרים לבין מגדלי העגלים ברפתות (מפטמים), וממקד את התמיכות בבוקרים. גידול עגלים כולל מרעה פתוח בשלב ראשון, והכנסתם למפטמות לאחר שהגיעו למשקל מסוים, שבהן הם גדלים עד להעברתם לבית המטבחיים. החלטת הממשלה לתמוך בבוקרים מבוססת על ההנחה כי הם החקלאים האמיתיים שרועים את הבקר.
עם זאת, משרדי האוצר והחקלאות מוכנים להעניק תמיכת הסתגלות גם למפטמים העובדים מול הבוקרים. נושא זה נדון בימים אלה עם התאחדות החקלאים, הדורשת תמיכות לכ–460 מפטמים, שרובם מחזיקים עגלים מיבוא, ומשרדי האוצר והחקלאות מסרבים לתמוך בהם. בנוסף, במשרדי הממשלה לא מעוניינים להעניק תמיכה לבעלי רפתות שעשו בשנים האחרונות הסבה מבקר לחלב למפטמות, מכיוון שאלה כבר קיבלו פיצוי ממשלתי בשלב מכירת הבקר לחלב, כחלק ממתווה לוקר.
על פי הנתונים שבידי הממשלה, שוק הבשק הטרי הקמעוני (לא כולל השוק המוסדי, כמו בתי מלון) הוא כ–20 אלף טונה בשנה. ערב פתיחת השוק ליבוא החזיקו תנובה ודבאח ב–77% ממנו, כשתנובה החזיקה 23% ודבאח 54%, ואילו הבוקרים החזיקו 23% מהשוק.
"השוק מוצף כיום בעגלים שמייבאות תנובה ודבאח, ובכל זאת המחירים לא יורדים", אמר מקור ממשלתי. "כל שנה מייבאים 160–170 אלף עגלים. השנה יבאו עד יולי 180 אלף, ועד סוף השנה המספר צפוי לעלות לכ–230 אלף, אז איך קורה שהמחיר לא יורד?". לדבריו, "שתי החברות לא רק שולטות בהיצע, אלא גם בשרשרת הייצור, בשחיטה ובאריזה בוואקום לקמעונאים. פתיחת היבוא תגרום לכך שהשוק לא יישלט יותר בידי שני שחקנים שקובעים את המחירים, את מצב ההיצע בשוק ובנוסף יכולים לאיים על מגדל שאם לא ימכור במחיר שהם רוצים — לא יהיה לו איפה לשחוט את הבקר שלו".
המקור מתח ביקורת קלה על משרד הכלכלה, שפועל לפיזור רישיונות יבוא לשחקנים ללא יכולת יבוא עצמאית. לדבריו, חלוקת המכסות במשרד הכלכלה אינה תחרותית באמת, וקמעונאים שמקבלים מכסות יבוא לא ממש יודעים איך לייבא, ומעבירים את היבוא ליבואנים שמתמחים בכך, שגם הם מקבלים מכסה. "רשתות כמו רמי לוי ויינות ביתן שמקבלות מכסת יבוא, לא באמת יודעות לייבא", אמר המקור. "הן הולכות ליבואן גדול כמו נטו ומבקשות ממנו שייבא בעבורן. אילו חילקו מכסות ליבואנים אמיתיים, אלה היו יכולים לגדול בהדרגה וליצור תחרות. מצב תחרותי יוכל להיות גם אם רשתות כמו רמי לוי ושופרסל יקימו חברות בנות המתמחות ביבוא", הוסיף.
עד פתיחת היבוא של בשר בקר טרי, הסתכמה הצריכה בכ-15 אלף טונה, אך היבוא והפרסום סביבו העלו את הביקוש לבשר טרי על חשבון בשר קפוא. המכסה ללא מכס והבקר הישראלי יכסו את הביקוש של הצרכנים לבשר טרי, מה שהופך את ההסכם שנחתם בסוף השבוע להסכם ליבוא מלא של בשר טרי, שיפרק את מבנה
השוק הנוכחי.
על רקע זה צפויה השבוע תנובה לשגר נציגים לרשות המסים לפרט את עמדתה, כחלק משימוע ציבורי לקראת יישום ההסכם. סביר להניח שתזהיר מפיטורי עובדים בבית המטבחיים של אדום אדום בבית שאן אם המכסות ללא מכס לא יצומצמו. בשבוע שעבר הפגינו עובדי המפעל בגיבוי ההסתדרות נגד פתיחת היבוא ללא מכס.
ההתאחדות מנעה הוזלה כבר בחגים
על פי נתונים שמפרסם משרד הכלכלה, יבוא הבשר הטרי עד כה, בהיקף של כרבע מהצריכה המקומית, הוביל למכירת הבשר המיובא במחירים נמוכים בכ–25% מבשר משחיטה מקומית. הורדת המחירים לא ניכרה בכל השוק, מכיוון שהכמות לא היתה גדולה מספיק.
עם הגדלת הכמויות כבר השנה, צפוי הציבור לחוש יותר בהורדת המחירים, בעיקר בזנים העממיים של הבשר. מחיר בשר הפרימיום אנגוס היה דומה למחיר המותג אדום אדום. לאחר שבמבחני טעימה זכה האנגוס להעדפה ניכרת, ההערכות הן כי מכירת האנגוס במחירים הנוכחיים תאלץ את תנובה להוריד את מחירי המוצרים של אדום אדום, אחרת הציבור הצורך מוצרי פרימיום יעדיף את האנגוס על פניהם.
למרות ההערכות במשרדי הממשלה כי הקמת חברות בנות על ידי רשתות ליבוא בשר צפויה ליצור פוטנציאל להורדת מחירים נוספת, הניסיון בשנים האחרונות מראה שרשתות מעדיפות לשמור אצלן רווחים עודפים, כך שלא בטוח שיהיה זה דווקא הצרכן שימשיך ליהנות מהחיסכון ביבוא. רווחת הצרכן תהיה תלויה בעוצמת התחרות שתתפתח בין היבואנים, שנהפכים לשחקן הדומיננטי בשוק, ובמקביל בין הרשתות.
מעבר ענף הבקר לבשר מתמיכות עקיפות כמכס לתמיכות ישירות הוא חלק ממאמץ של משרדי האוצר והחקלאות להעביר את כל ענפי החקלאות מתמיכות עקיפות לישירות, בהמלצת ארגון המדינות המפותחות (OECD). כיום מממן הציבור את החקלאים ביותר מ–2 מיליארד שקל בשנה, על פי הערכות, באמצעות מחירים גבוהים יחסית על מוצרי חקלאות. במעבר לתמיכות ישירות, מועבר התשלום מהממשלה באמצעות תקציב המדינה השנתי. התמיכות העקיפות כוללות בנוסף למכס גם תכנון ופיקוח מחירים בענפי החלב והביצים.
לשר הכלכלה, משה כחלון, סמכות להוריד מכסים באופן חד־צדדי. עם זאת, כחלון ושר החקלאות, אורי אריאל, התחייבו לבצע את השינויים בהסכמת החקלאים. עד כה התאחדות החקלאים הבהירה כי לא תאפשר את ביטול התכנון בענפי הביצים והחלב. לגישתה, יש לבצע את כל השינוי כמכלול אחד, לא בכל ענף בנפרד, כפי שעושה הממשלה. גישה זו צפויה למעשה לטרפד את המעבר מתמיכות עקיפות לישירות.
ואולם ניסיונה של התאחדות החקלאים למנוע את החתימה על ההסכם עם הבוקרים, בנימוק שיש להמתין להסדר עם שאר הענפים, נכשל. ההתאחדות גם רצתה לנצל את עניינה של הממשלה לפתוח את יבוא הבשר לקראת החגים, ולכרוך את ההסכם עם הבוקרים בהסכם עם המפטמים. המהלך לא צלח, אך ההתאחדות הצליחה נקודתית לסכל את האפשרות ליצור תחרות מיבוא שתוריד מחירים לפני החגים. ההישג הנקודתי הזה מאפשר למפטמים למכור את הבשר למשחטות במחירים גבוהים יחסית, רגע לפני הזעזוע שיפקוד את הענף.
ממשרד הכלכלה נמסר: "ועדת המכסות שואפת להקצות מכסות לשחקנים בעלי ערך מוסף ממשי בתהליך היבוא וההפצה. בתחום הבשר אין שחקן אחד הפעיל לאורך כל הדרך - מהרכישה בחו"ל עד למכירה לצרכן הסופי. כדי לאפשר כמה שיותר שחקנים בשוק, הוועדה איפשרה גם לרשתות להתחרות על היבוא. עם זאת, לדברי יו"ר ועדת המכסות, יאיר שירן, לאחר שהתפתחו לא מעט גופי יבוא, מתכוונת הוועדה לעדכן את שיטת החלוקה מ-2017, ולהעמידה על קריטריונים שיגבירו את התחרות".
יש לכם תלונה צרכנית? כתבו אלינו money@mako.co.il
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
ספייס אקס: זו הסיבה לפיצוץ של עמוס 6
היכן עובדים ילדי שופטים וטייקונים