נעים להכיר, אני יעלי, רווקה בת 31 שאף אחד לא מסובב אחריה את הראש ברחוב אבל יש לה אחלה ציצים. עשיתי שני תארים והשלישי בדרך, יש לי עבודה רגילה לחלוטין, אני גרה עם שותפה באחות הזקנה והמכוערת של תל אביב, גבעתיים, ושונאת לעשות ספורט. אני קלישאה שלא רוצה להיות קלישאה ואתם יכולים להוסיף לזה "שמנמנה", "תסביך אב" ו"חתולים" באיזה סדר שתבחרו.

אני אוהבת סקס ובעיקר להזדיין. לא לשכב או לעשות אהבה. להזדיין. היום אני כבר יודעת להגיד שהרצונות והחשקים המיניים שלי לא נוצרו מכלום. אני כותבת לכם כי אני מאמינה שלחברה שאני חיה בה בה יש השפעה מכרעת על מה שאני אוהבת או לא אוהבת לעשות במיטה, או במכונית או במעלית. שהחלומות והפנטזיות המיניות שלי התעצבו בגלל מה שספגתי מהתקשורת, מהמשפחה, מהחברות, מבני הזוג. מהחיים עצמם. ועל זה בא לי לכתוב לכם ולהציב מראה בפנים שלכם - ושלי.

בשנה האחרונה אני חושבת מלא על מין ופשוט חייבת לשחרר את זה. זה מעסיק אותי כמו ששום דבר לא העסיק אותי מעולם. אני תוהה ביני לביני בזמן שאני לא מקבלת תמונות של בולבולים עומדים לחשבון בקיק, למה אני חושבת על סקס כל כך הרבה. למה אני כל כך נהנית לראות גברים גומרים, להרגיש את הפרפרים בבטן כשאני פותחת את הדלת לגבר שהכרתי לפני שעה בטינדר ולמה אני חייבת לחלוק את הזיונים שלי עם כל מי שמוכן לשמוע. כנראה שאני חושבת שהעולם הזה מונע מהרצון של כולם לזיין, ושזה לא הולך להשתנות לעולם.

עשיתי בשנה האחרונה הרבה דברים שלא האמנתי שאעשה. אני חולה על גברים. הפסקתי לספור עם כמה שכבתי ואני לא זוכרת את השמות של חלקם, בטח שלא מקום מגורים או מה הם עושים בחיים. היו ימים בהם שכבתי עם שניים או שלושה גברים שונים אחד אחרי השני - צהריים, ערב ולילה. לפעמים אני גם חולה על נשים, לפעמים על יותר מפרטנר אחד, אבל הכי הכי אני אוהבת גברים צעירים. אבל תעצרו שנייה ותעשו לי טובה - אל תקראו לי קוגרית.

סקס (צילום: Shutterstock)
ההגדרות שלכם לא מעניינות אותי. אני לא עושה משהו חריג, אני עושה מה שבא לי | צילום: Shutterstock

אפילו לא בא לי להתייחס לשם התואר המבזה הזה. כל כך לא סקסי בעיני, כל כך לא שוויוני. להיות קוגרית זה לחשוב על עצמי כעל לביאה מזדקנת שתופסת בציפורניה (האדומות) גבר צעיר ומבולבל, שגם הוא נחשב ל"לא נורמלי". זה להיות אמא של סטיפלר בגיל 31, ולא שיש לי בעיה עם מבוגרות, ההפך, רק שלהתייחס אל המשיכה של נשים מבוגרות בכלל ושלי בפרט לגברים צעירים כאל משהו חריג, פשוט לא נראה לי נכון.

אז יש בינינו הבדל של עשור, עשור וחצי. סו וואט. היו לי חיבורים מדהימים עם בני 21. הצעירים החמודים האלה שיגניבו אותך לבית של ההורים באמצע הלילה ויתנו לך לשתות מיץ פטל כי זה מה שיש, ינעלו אחריכם את הדלת וירעידו את החדר כך שתצטרכי לשמור על הכוס שלא תישפך. הם הכמעט גברים, אלה שהגוף שלהם עוד צומח וגודל, שיאספו אותך ויחזירו אותך ויקראו לך מלכה, ולא יעזו להזמין לך גט טקסי בסוף הסקס, אפילו שזה על חשבונם. הם כל כך טהורים, נקיים, לא מקולקלים. מה קרה לכם בני 30 שהפכתם לכאלה דושים?

האמת מבחינתי היא שאי אפשר להתחרות איתם, עם הצעירים. הם באמת הכי טובים. יש בהם הכל - גם מראה חיצוני משגע וגם אופי שעוד לא שרוט מספיק כדי להעביר את השריטות האלה הלאה, כלומר אליי. הם חטובים ויפים והכל במקום. התחת מושלם, הבטן שטוחה, הגוף מתפקד ועובד נפלא. יש להם כוח למשוך ולמשוך והם חייבים להוכיח שהם מספיק גברים בשבילך.

הם כאן כדי לספק אותך, את סוף סוף המרכז. אם הגברים הוותיקים של תל אביב לימדו אותך שאת צריכה להיאבק על האורגזמה שלך ואם לא גמרת "זו בעיה שלך שלא דאגת לעצמך", הצעירים לא יתנו לך לחזור הביתה לא מסופקת. ההנאה שלך מעל שלהם. לא מקולקלים כבר אמרתי? נכון, חלקם עדיין שבויים בפנטזיית מיסיס רובינסון, אבל כל עוד אני גומרת לפחות פעמיים, ממש לא אכפת לי.

ועוד יתרון, עם הצעירים הדברים יותר ברורים. בגלל התפיסות החברתיות הנוקשות והביקורת כלפי קשרים עם פערי גילאים לטובת הנשים, רוב הסיכויים שלא יתפתח ביניכם רומן ארוך טווח. בגלל זה, שם אני מרשה לעצמי להשתחרר באמת. אני יכולה להתאהב ללילה, לקום בבוקר - ולחייך. הכל בסדר. אין ציפיות אז אין אכזבות. עוד נחמד לגלות שהסקס לא ימנע מחלקם לשלוח לך סמס ביום שאחרי, מנימוס, אכפתיות או הבעת רצון שתהיה פעם הבאה. לא זוכרת מתי זה קרה לי בסטוץ עם בני 30.

החסרונות בגברים צעירים זה שהם לרוב לא מסודרים בחיים, אין להם רכב פרטי, דירה או עבודה בשעות נורמליות. הם חושבים על הטיול הגדול, לא תמיד מעניינים מבחינה אינטלקטואלית ורוב הזמן תדברו על זה שהם אוהבים נשים "בשלות". אבל האמת, שגם לזה אני מתייחסת כאל יתרון. בדרינק שלפני את תשבי איתם ותעשי להם סדר בראש. תתני להם את כל הטיפים לאיך לצלוח את שנות העשרים בלי יותר מידי סבל בגלל תחום הלימודים שבחרו או העבודות המזדמנות, וכמובן תחזקי אצלם את היחס ההוגן והמפנק שכל אישה צריכה לקבל. וזה, בעיני, הכי פמיניסטי שיש.

כותבת סקסית (צילום: EHStockphoto, Shutterstock)
מה אעשה כאן? אכתוב על החיים שלי, שדי דומים לשלכם, חוץ מהאורגיות | צילום: EHStockphoto, Shutterstock

ומלבד העובדה שתהיי המלכה הכי מסופקת, שתתענגי על גוף טרי, רענן ומהמם, באמצעות הקשר עם הצעירים נוכל לחנך את הגברים הבוגרים יותר. דמייני לך שכל בנות ה-30 יסרבו לצאת עם בני 30 שמתקמצנים בדייטים, שמתייחסים בזלזול, שלא מבינים שכבוד זה הדבר הראשון שצריך להיות בכל סוג של קשר. בני ה-30 שאני כבר לא פוגשת בטינדר כי הגבלתי את טווח הגילאים ל-26. הללויה. אז אולי, כשנראה להם שיש להם תחרות קשה עם לביאים צעירים ויפים, הם יתחילו להתייחס אלינו כמו שצריך - ולהעריך. או שבעצם למה להתאמץ. בריג'יט מקרון יודעת הכי טוב.

>> בא לך לנסות מנאז' א טרואה? כך תעשי את זה נכון