קנאביס הוא נושא שנוי במחלוקת, כאשר אחד הטיעונים הבולטים ביותר של מתנגדיו הוא הסיכון לחוות תסמינים פסיכיאטרים בעקבות שימוש יתר בצמח – מהתמכרות, דרך חרדות ועד להתקפים פסיכוטיים. המצודדים בצמח טוענים מנגד שהוא דווקא מפחית תסמיני חרדה, משפר את איכות השינה, מרגיע ומאפשר תפקוד תקין יותר, במיוחד בעבור אנשים הסובלים מהפרעות חרדה כמו PTSD. והתקפים פסיכוטיים? הם נדירים למדי ומספרם זניח.

אז איפה האמת? כמו תמיד, במקום כלשהו באמצע. קנאביס יכול לגרום לחרדה, אבל גם לטפל בה. הוא יכול להיות ממכר, אבל גם לסייע לגמילה. בשורה התחתונה, עניין של מינון וכן התאמת המוצר הנכון לכל משתמש הן התשובה הנכונה ביותר לשאלה הגדולה: האם צריכת קנאביס מעלה את הסיכול לסבול מהפרעה פסיכיאטרית?

זו בדיוק השאלה שעליה ביקש לענות ד"ר אלברטו אורטגה, חוקר בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת אינדיאנה בארצות הברית. ליתר דיוק, שאלת המחקר שהעלה במאמר שפורסם ב-Health Economics הייתה האם במדינות שבהן אושרה לגליזציה של קנאביס חלו שינויים במספר הפניות לקבלת טיפולים נפשיים, ואם כן – באיזה כיוון?

תפרחות קנאביס (צילום: Kym MacKinnon, unsplash)
תפרחות קנאביס | צילום: Kym MacKinnon, unsplash

הנתונים לצורך המחקר נאספו ממאגר המידע של המינהל להתמכרות לסמים ולבריאות הנפש, וכללו את כל מספר המקרים הרשומים של פניית אדם לקבלת טיפול נפשי בארצות הברית בשנים 2007-2019. בעבור כל רשומה, צוין מאיזו מדינה היא מגיעה, וכן באיזו שנה אושרה (אם אושרה) באותה המדינה לגליזציה של קנאביס. שנת הלגליזציה הוגדרה כשנת האפס, והנתון שנבדק הוא מספר הטיפולים הנפשיים הכולל לפני ואחרי שנת האפס בכלל המדינות.

ממצאי המחקר מראים כי ב-5 השנים שקדמו להחלת לגליזציה, לא חל שינוי משמעותי במספר הטיפולים הנפשיים במדינות השונות. המספר הכולל שונה כמובן ממדינה למדינה, בשל גודלה ובשל תנאים מוקדמים של מערכת הבריאות במדינה עוד בטרם הוחלה לגליזציה. עם זאת, נתון שחוזר על עצמו הוא ירידה ממוצעת של 37% במספר הפניות לקבל טיפול נפשי במהלך 4 השנים הראשונות לאחר הלגליזציה (המחקר בחן רק את 4 השנים הראשונות, ולא מובאים בו נתונים על השנים הבאות).

בשל היקף המחקר וכן בשל סודיות רפואית, לא ניתן לדעת בוודאות מה הוא הגורם לירידה החדה במספר הפניות לקבלת טיפול נפשי לאחר הלגליזציה, אך כן ניתן לראות קורלציה ברורה בין חוקי הקנאביס לבין השינוי. הטענה המתבקשת, לכאורה, היא שהלגליזציה הביאה לעלייה משמעותית בשימוש בקנאביס, וזו בתורה הביאה לשיפור מצבם הנפשי של אנשים רבים. אפשרות אחרת היא שהקנאביס מהווה אלטרנטיבה טיפולית חוקית עבור אנשים שלפני הלגליזציה נאלצו לפנות לטיפול ממוסד בעבור הפרעה נפשית זו או אחרת, וכיום מצאו את הדרך לטפל בהפרעה בעצמם באמצעות הצמח. אך מדובר בהסקה קלה, פשוטה ומגמתית מדי.

איש מעשן קנאביס במרפסת (צילום: Aleksandra Belinskaya, shutterstock)
גבר מעשן קנאביס | צילום: Aleksandra Belinskaya, shutterstock

הסבר הגיוני לא פחות, המוצג על ידי החוקר במאמר, הוא שהוצאתו של הקנאביס מפקודת הסמים המסוכנים הביאה לביטול ההכרה בו כחומר שהתמכרות אליו מצריכה טיפול נפשי, לא כל שכן טיפול ממומן, ולכן יתכן שאנשים רבים שלפני הלגליזציה היו עשויים לזכות לטיפול נפשי בהתמכרות, פשוט נפלו בין הכיסאות.

כך או כך, ניזהר מאוד ונימנע כאן מלטעון ששימוש בקנאביס מועיל למצבם הנפשי של הצרכנים ומוריד את הצורך בקבלת טיפול פסיכיאטרי. אבל מה שבטוח הוא שלגליזציה מורידה את מספר הפניות לקליניקות העוסקות ברפואת הנפש. את הסיבה האמתית לכך – אנחנו בינתיים לא באמת יודעים.