כאן ב- Mako קנאביס, אנו נוהגים לדון בהרחבה ביתרונות הרבים של הצמח במגוון רחב של תחומים, כאשר ההיבט הרפואי מקבל לרוב התייחסות מיוחדת. נכון הדבר כי בשנים האחרונות הצטברו אינספור מחקרים המעידים על היתרונות המופלאים הגלומים בצמח, ועדות לכך היא למעלה מ-150,000 מטופלי קנאביס רפואי בישראל, ומיליונים בכל העולם.

אף על פי כן, חשוב להתייחס באופן מפוקח גם לצדדים השליליים של צריכת קנאביס. אכן במרבית המקרים, אין לקנאביס תופעות לוואי משמעותיות או השלכות ארוכות טווח, אך במציאות בה הצמח הופך לחוקי במדינות רבות בעולם והחששות ממנו הולכים ומתפוגגים, רבים מאמצים אותו כחלק משגרת החיים. רק בישראל ההערכה היא שיש כמליון צרכנים שרוכשים קנאביס בשוק השחור (אחד מכל ארבעה), עסק שמגלגל עשרות מיליונים.

השפעות הצמח עדיין נחקרות, אך הסכנה עליה מצביעים מומחים רבים היא דווקא במקרה של התקפי חרדה והתפרצות התקפים פסיכוטיים. קיים שוני מולד בין אדם לאדם, וישנם כאלה שאצלם צריכה קבועה של קנאביס במינונים גבוהים לא תגרום לשום השפעה פסיכיאטרית. לעומת זאת, בקרב בעלי נטיה מולדת גבוהה יותר לחוות מצבים פסיכוטיים, או לחלופין בעלי סיכון מוגבר לחרדה ודיכאון - קנאביס עשוי להיות זה שידחוף אותם אל מעבר לקצה.

ג'וינט מריחואנה (צילום: shutterstock |  Mitch M)
ג'וינט מריחואנה | צילום: shutterstock | Mitch M

בחודשים האחרונים חשף הזמר נדב גדג' כי חווה התקפים פסיכוטיים בעקבות שימוש בקנאביס. "מה שגרם לי להיחשף למאניה-דיפרסיה ולהתקפים הפסיכוטיים היה ההתמכרות שלי לגראס", אמר הזמר הצעיר בראיון לאיריס קול ב-103FM. "הייתי מכור לגראס וזה מה שעורר אצלי את הפסיכוזה האמת. ולא ידעתי שזה זה כי, את יודעת, חשבתי שגראס זה עוד איזה משהו רגיל, זה לא עכשיו איזה סם מטורף וכל הדברים האלה, אבל הבנתי שיש לי את מחלת ההתמכרות וזה משפיע עלי לרעה. לקח לי זמן להבין את זה. עברתי כמה אפיזודות פסיכוטיות, אבל עברתי את זה. עברתי את זה לגמרי".

עניין של כמות?

לפני מספר חודשים פרסמנו ראיון עם עמרי פריש, מנהל הכפר השיקומי "כפר איזון", אשר פגש בחייו אלפי מטופלים שחוו התקפי חרדה והתקפים פסיכוטיים בעקבות שימוש בקנאביס. עם ניסיון עשיר מאוד מאחוריו, פריש מסכים עם הטענה כי אין אפשרות לדעת מראש מי יחווה אפקט פסיכיאטרי בעקבות שימוש בקנאביס ומי לא. "אני 27 שנה בתחום, רואה אלפי אנשים, הייתי 25 פעמים בהודו, לא חושב שניתן לאבחן מראש מי יותר בסיכון להיפגע ומי לא. כלומר, לא ניתן לדעת איך זה ישפיע מראש. כמו כן, אין קורלציה בכמויות. יכול להיות שעישנת 20 או 2000 ג'וינטים. הפגיעה אפשרית בשני המצבים."

לגבי הטענה השניה של פריש, הדעות חלוקות. על-פי מאמר סקירה מקיף שפורסם ב-2020 נראה שכן קיים קשר בין רמות הצריכה של קנאביס לבין הסיכון לחוות התקף פסיכוטי: אנשים שמעשנים יותר נמצאים בסיכון גבוה יותר לחוות התקפים פסיכוטיים, כמו גם תחושת אובדנות. באופן מפתיע, בנוגע לדיכאון ולחרדה, עולה מן המאמר תמונה יותר מעורפלת המבוססת על ממצאים סותרים, וקשה להסיק מסקנה ברורה בנוגע לקשר שבין צריכת קנאביס לבין שני המצבים הללו. יתרה מכך, הקשר בין חרדה ודיכאון לבין צריכת קנאביס עשוי בהחלט להיות דו-כיווני: אנשים רבים מעשנים מריחואנה בשביל להקל על התחושות האלה, ולא להפך.

מעשן קנאביס (צילום: Inside Creative House, shutterstock)
צילום: Inside Creative House, shutterstock

ממצא חשוב נוסף העולה מן המאמר הוא בנוגע ליחס THC:CBD בצמח: אחוזי THC גבוהים יותר מעלים את הסיכון לחוות התקפים פסיכוטיים, ואילו אחוזי CBD גבוהים יותר יוצרים אפקט הפוך. במצב הנוכחי בישראל, בו השימוש בקנאביס אינו חוקי, לא קיימת הסברה אפקטיבית אודות המשמעות של אחוזי החומרים הפעילים בצמח והסכנות האפשריות של השימוש בו. יתרה מכך, ספק רב כמה באמת ניתן לדעת מה ההרכב המדויק של הצמח אותו מעשנים, והאם מישהו בכלל עשוי לייחס לזה חשיבות. מעבר לכ, CBD מצוי עדיין בפקדות הסמים המסוכנים בישראל, לעומת מדינות רבות בעולם, כך שהצריכה שלו אינה מותרת על פי חוק (הכוונה היא למוצרים רבים המכילים CBD וניתנים לצריכה שלא רק בתפרחת או בשמן). 

איך זה נראה בפועל?

"בערך 10% מהאוכלוסייה הנורמטיבית של כל מדינה בעולם המערבי צורכת קנאביס" אומר לנו ד"ר איליה רזניק, פסיכיאטר בעל ניסיון רב בטיפול בקנאביס. "יש אוכלוסיות בהן יש חשיפה יותר רחבה ויש אוכלוסיות בהן החשיפה פחות רחבה. אם בודקים לעומק, היינו מצפים ש-10% מהאוכלוסייה יהיו פסיכוטיים. בפועל, ב-50 השנים האחרונות השימוש בקנאביס גדל ביותר מפי 100 למרות האיסור המוחלט להשתמש בו. הסטטיסטיקה של הפסיכוזות, לעומת זאת, לא השתנתה: בערך 1% מהאוכלוסייה, פלוס מינוס 0.1% במאה השנים האחרונות, בלי שינוי. הסטטיסטיקה גם כאן לא שונה בין מדינות בהן אין כמעט קנאביס לבין מדינות שבהן יש המון שימוש".

גם אצל מי שפיתחו פסיכוזה אחרי שימוש בקנאביס, זה ממש לא אומר שהחיים נעצרים שם. "בדרך-כלל מצב פסיכוטי הוא הפיך. כמובן תחת טיפול, אבל הוא הפיך", מתאר ד"ר רזניק. "חלק קטן מאוד מהאנשים האלה מפתחים סכיזופרניה כרונית. סכיזופרניה מגיעה מהרבה גורמים, ולמצבים פסיכוטיים גורמים שונים, כמו שימוש בסטרואידים למשל. אז לא אומרים שסטרואידים פותחים דלת לסכיזופרניה, ועל קנאביס כן. ברוב המקרים לא היה שימוש רק בקנאביס. קנאביס היה חלק ממכלול השימוש בחומרים פסיכואקטיביים לא חוקיים. צריך לקחת את זה בחשבון".

אריזת קנאביס (צילום: Dmytro Tyshchenko, shutterstock)
צילום: Dmytro Tyshchenko, shutterstock

גיבוי מחקרי

"אנחנו רואים שהשימוש (בקנאביס) באוכלוסייה עולה, אבל כמות הפסיכוזות נשארת אותו דבר. הנתונים משתחזרים ממחקר למחקר. בכל העולם - באיטליה בשוודיה, בארצות-הברית...חשוב להדגיש שזה מחקר שמשתחזר. יש מעט מאוד מחקרים ברפואה שמשתחזרים ככה. יש מחקר של חוקרת בשם דה-ליזי, חוקרת סכיזופרניה דגולה, אף אחד לא חושד שהיא מקדמת קנאביס. היא חוקרת מאוד קונבנציונלית ולכן המחקר הזה בעל מוניטין גבוה.

היא הלכה לאנשים שפיתחו פסיכוזה ושאלה האם השתמשו בקנאביס. היא לקחה קבוצה של אנשים שהשתמשו רק בקנאביס, בדקה אותם גנטית וראתה רקע גנטי ותורשה פסיכיאטרית: כמות קטנה של אנשים שהיו בעלי נטייה מוקדמת (לפסיכוזה), וקנאביס היווה טריגר. יתכן גם שהיו מפתחים פסיכוזה יותר מאוחר. אבל מדובר בקבוצה מאוד מוגדרת וקטנה מאוד".

אז מה בכל זאת ניתן לעשות?

"כשאתה מזהיר באופן גורף מקנאביס, אנשים לומדים לא לפחד מכלום", מסביר ד"ר רזניק. "לכן צריך לדעת את ההקשר. צריך להסביר לאוכלוסייה ממה בדיוק יש להיזהר. כמות קטנה של אנשים מפתחים כל מיני מצבים תחת קנאביס. פסיכוזה זה אחד מהם, יחד עם התקפי חרדה, פאניקה, בעיות אחרות של אי שקט, שכולם יותר שכיחים. פסיכוזה זה מצב קיצוני ונדיר, ולא צריך לראות אותו כשחור או לבן. זה ספקטרום, יש כל מיני דרגות חומרה של מצבים פסיכוטיים.

"הסיבות הן חוסר היכרות עם החומר, והמערכת האנדוקנבינואידית היא מאוד אינדיוודואלית, שונה בין אדם לאדם. אנחנו עוד לא מספיק מכירים את המערכת הזאת, היא התגלתה רק לפני 30 שנה, ואנחנו בטח לא מכירים את המערכת אצל כל אדם בנפרד ומה הרגישויות שלו. זו מערכת מיוחדת, לא פעילה כל הזמן כמו המערכות האחרות. המערכת הקנבינואידית היא מערכת מתווכת, ולכל אחד יש רגישיות שונות.

שמן קנאביס (צילום: H_Ko, shutterstock)
צילום: H_Ko, shutterstock

אדם צעיר עם רקע משפחתי מורכב, עם רקע של הפרעות אישיות והפרעות אפקטיביות (דו-קוטבי) הייתי מבקש ממנו לשקול פעמיים-שלוש אם הוא חייב את הקנאביס. אדם כזה עשוי להיות בעל נטייה לפתח השפעות לא צפויות. בניגוד לאלכוהול, לקנאביס עשויה להיות תגובה לא צפויה. נכון שהתופעות הפיכות, אבל אני קורא לכל מי שמשתמש לחשוב פעמיים האם הוא באמת צריך את זה, איך זה משפיע עליו ואיך זה ישנה לו את החיים".

ומה אם מדובר בתוצאה של שימוש בקנאביס רפואי ברישיון?

מה עושים אם במשך טיפול בקנאביס הרופא מגלה שלחולה יש השפעות שליליות? או שהוא מאבד את השליטה בשימוש ומבקש כל הזמן להעלות מינון? "אז כאן יש אחריות רפואית" אומר ד"ר רזניק, "להזמין את האדם ואת קרוביו, ולהסביר שהדבר הולך לכיוון לא טוב. ושהשלב הבא הוא תלות, וזה מקרה שקורה. אני אחד מהמטפלים המנוסים בארץ ובעולם בקנאביס, ויש די הרבה מקרים בהם ראיתי בעייתיות בשימוש, ואני עוצר את זה. אני מבקש מהם לבדוק מה גורם לזה. האם הם מאבדים שליטה. אם אי אפשר לעצור את זה אז צריך לעשות מודיפיקציה, כי המערכת האנדוקנבינואידית נשחקה.

אז אנחנו נקראים לאחריות כי אם אתה מתעלם מזה או לא יודע מה לעשות עם זה, זה גובל ברשלנות רפואית. כל רופא צריך לדעת לזהות את ההשפעות ולדעת מה לעשות ולא לזלזל במעקב ובכללי הבטיחות, בדיוק כמו עם אופיאטים. אם חולה קיבל 2 כדורים ביום ואז מבקש 5 ואז 6 ואז 8 אז ברור שקורה משהו. קל וחומר במקרה של קנאביס. חלק מהעבודה שלנו הוא להזהיר את המטופלים שאנחנו הולכים לכיוון לא נכון, בלי להפחיד אותם. רוב החולים מבינים את זה ומקבלים את זה".