כל מי שטס לאמסטרדם זוכה לרוב לאותה תגובה: חיוך קטן מלווה בקריצה, הרמת גבה ואיזה "אתם בטח הולכים לחגוג שם, אה?". אמסטרדם מזמן התקבעה בתודעה שלנו כמדינת הוויד – הוא חוקי שם כבר מזה ארבעה עשורים (כלומר יש אי-הפללה מאוד מכילה) והוא סייע להפוך את הולנד למדינה שיש בה תיירות קופי שופס משגשגת. אבל בשנים האחרונות כוכבה של אמסטרדם דעך, והתעשייה שגלגלה מיליארדים, מדשדשת. הסיבה: הולנד מנסה להצניע את הקנאביס שלה. אתם בהחלט עדיין יכולים להיכנס לקופי שופ באמסטרדם ולקנות ג'וינט או תפרחת, אבל העישון ברחובות מרכז העיר והחלונות האדומים אסור מזה כמה חודשים, ובין היתר ההולנדים מגבילים גם מכירת אלכוהול, דורשים מברים לסגור מוקדם וצפויים להעניק קנסות בגובה 100 יורו למי שייתפס מעשן במרכז העיר. שנאמר, ביאסתם. ראשת העיר אמסטרדם, פמקה האלסמה, אמרה לתקשורת שתיירות הקנאביס פוגעת בעיר ומשבשת את חייה, מעודדת עבריינות והפרעה לסדר הציבורי. היא אפילו הציעה לא לאפשר לזרים לבקר בקופי שופס, מה שעוד לא קרה בינתיים אבל אם יקרה יחסל סופית את אמסטרדם כיעד תיירותי לחובבי הצמח.
בינתיים, בשאר העולם, הצטרפו בעשור האחרון לתהליך הלגליזציה עוד מדינות רבות שלקחו את תרבות הקנאביס עשרות צעדים קדימה. קופי שופס? זה הכי ניינטיז. ב-2023, ערים שבהן יש לגליזיציה מציעות לא רק הרבה מאוד חנויות לממכר קנאביס, אביזרי קנאביס, מרצ'נדייז, מוצרי קנאביס אכילים, וכל מה שאתם יכולים לחשוב עליו – אלא גם פעילויות, מסעדות, חדרי כושר ושלל אטרקציות שבהן קנאביס הוא הכוכב. לצד קנדה וארצות הברית, שווקים חדשים התעוררו גם באירופה, אסיה ואפריקה. מדינות כמו תאילנד, דרום אפריקה, אורוגוואי, ג'מייקה, מלטה, מקסיקו וכמובן קנדה וארה"ב וכנראה בקרוב גם גרמניה, עומדות לטלטל את תעשיית תיירות הקנאביס, שעל פי פורבס מוערכת ב-17 מיליארד דולר בשנה. המומחים צופים שמדינה שמקלה את החקיקה, בין אם על ידי לגליזציה מלאה או באי הפללה, עשויה למשוך הרבה יותר תיירים חובבי שאכטות, כך על פי כתבה שהתפרסמה לאחרונה במגזין נשיונל ג'יאוגרפיק.
אחת המדינות שרואים בה כמי שעומדת להוביל את תיירות הקנאביס היא תאילנד. אם בעבר שימוש בסמים במדינה עלול היה להכניס את מי שנתפס לזמן ארוך בכלא מזעזע במיוחד, הרי שהתאילנדים הבינו את הלך הרוח והחליטו להרפות מהאחיזה בקנאביס, אירוע שנחשב נדיר באסיה. בשנה שעברה חוקקו שם חוקי לגליזציה במדינה, וכיום תאילנד כבר מאכלסת אלפי דיספנסריז והפכה להיות במהרה יעד נחשק עוד יותר. "בתאילנד יש היום סביבה מאוד מאפשרת, עם מעט מאוד הגבלות, אם בכלל, על צריכת קנאביס על ידי תיירים", אומר מייקל אוריגן, מרצה לתיירות באוניברסיטת סקוטלנד ומומחה בתיירות קנאביס, לנשיונל ג'יאוגרפיק. "המדינה למדה למשוך תיירים מכל רחבי אסיה, והיא מתחילה להיות יותר ויותר אטרקטיבית לתיירים מאירופה".
>> לגליזציה בעולם: באילו מדינות השימוש בקנאביס חוקי? תמונת מצב מעודכנת
עיקר הלקוחות בחנויות הקנאביס של תאילנד הם תיירים, כך אומר מנדל מנחם, בעל אתר High Thailand, המציע מידע מלא על כל מה שרציתם לדעת על קנאביס במדינה כולל רשימת דיספנסריז. למעלה ממיליון תאלינדים כבר הצטרפו לבקשה להיות מגדלים. מה שעלול להיות בעוכריה של תאילנד הן ההגבלות על הצריכה בדמות חקיקה מעט סבוכה ותקרה נמוכה מדי לאחוזי THC המותרים. בעוד שבקליפורניה תמצאו מוצרי קנאביס גם עם 35 אחוז THC, הרי שבתאילנד יש הגבלה של 0.2 אחוז על שמנים ומיצויים, לא על תפרחות.
מי שכבר הוכרזה בתור בירת הקנאביס של העולם היא ניו יורק סיטי, לאור העובדה שמדינת ניו יורק הצטרפה לאחרונה לחגיגה. במה שנראה כמו פיאסקו הלגליזציה הגדול, עם מגדלים וחנויות שנתקעו עם ערימות של סחורה בשל סחבת בירוקרטית, נפתחו בסופו של דבר הדיספנסריז הראשונים בעיר ובמדינה. העיר שהיא בין כה וכה אחד היעדים התיירותיים הגדולים בעולם, היא בעלת פוטנציאל אדיר להפוך לבירת תיירות הקנאביס העולמית. על פי סקר שנערך לאחרונה על ידי מדד המחירים העולמיים של הקנאביס, תרבות הקנאביס הפכה כה מזוהה ומאוחדת עם חיי העיר, עד ש-NYC הפכה לצרכנית הקנאביס הגדולה בעולם. במילים אחרות: היא ככל הנראה כבר בירת הקנאביס. בניו יורק נצרכים 62.3 טון קנאביס מדי שנה, הרבה יותר מבלוס אנג'לס, למשל. עם כאלה מספרים, ועם דיספנסריז שהולכים ונפתחים, ניו יורק היא מובילה בטוחה להיות יעד מרכזי לתיירות קנאביס.
גרמניה עושה צעדים לקראת לגליזציה, אבל עושה רושם שהיא לא מעוניינת להפוך לבירת קנאביס בשום צורה או לעודד תיירות קנאביס. "הפוליטיקאים שהם בעד שחרור הקנאביס בגרמניה, הבהירו שלא תהיה במדינה תיירות קנאביס כתוצאה מהחוק החדש", מסביר ג'ויליוס ארנגר, מהמכון הגרמני לחקר התיירות. "הם הצביעו על הולנד בתור מודל שיש להימנע ממנו. תחת החוק החדש, קנאביס יהיה זמין לרכישה בכמויות מוגבלות ולצריכה עצמית עבור מי שרשומים במה שייקרא מועדון הקנאביס. הגישה לתיירים לקנאביס תהיה מוגבלת", הוסיף. "אף מדינה אירופאית לא תרוץ להיות הולנד", אומר גם מייקל או'ריגן, "אני חושב שהם למדו מהטעויות של הולנד, הם לא מעוניינים שתיירים מחצי עולם יבואו להתמסטל".
האמריקאים, כמו אמריקאים, יודעים את העבודה. במישיגן, למשל, מנסים להגיע למחזור של שלושה מיליארד דולר רק ממכירות של קנאביס, ומציעים שם לקהל מגוון של פעילויות בתמת קנאביס, החל מהמלונות, דרך מסעדות ועד פסטיבלים. גם באורגון, קולורדו ומדינת וושינגטון, בין הראשונות להעביר את חוקי הלגליזציה, נהנים מתיירות קנאביס פעילה למדי עם מסיבות, ארוחות גורמה ופעילויות שכולן מבוססות על קנאביס. בעתיד הלא רחוק, סבורים המומחים, תיירות הקנאביס תשגשג גם בדרום אמריקה. מדינות כמו קוסטה ריקה, ברזיל, ארגנטינה, אקוודור ופרו – כולן שחררו מעט את חוקי הקנאביס בשנים האחרונות, ובעתיד הלא מאוד רחוק יגיעו כנראה ללגליזציה מלאה. כך או כך, יש היום לא מעט מדינות וערים שמאפשרים לתיירים ליהנות מתרבות הקנאביס במלואה, ולנו לא נותר אלא לקנא.