"הדרך הכי טובה בה אוכל לתאר את האפקט של מריחואנה וחשיש היא שזה גורם לי להיות רגוע ויצירתי". את המשפט הזה אמר פעם סטיב ג'ובס, מהמהפכנים הגדולים ביותר בטכנולוגיה המודרנית. מי שעוד אמר את המשפט הזה, בשינוי קל ("עשב השדה שמרומם את הרוח, פותח את המוח ועושה אותי רגוע") הוא הזמר והראפר מוקי בן ה-22, בשיר "ילד ירוק" של שב"ק ס' שיצא ב-1997 (מילים: אמיר בסר, גל סיון, דוד מוסקטל, מוקי, פילוני ונמרוד רשף). אכן, קנאביס משפיע על הרבה אנשים – מגדולי התעשיינים ועד גדולי הראפרים הישראלים – ובהחלט אין ספק שליצירתיות היה חלק חשוב בעשייה של ג'ובס, כמו גם בזו של מוקי. אבל האם את היצירתיות הזו באמת אפשר לייחס לקנאביס?
אתם בוודאי כבר מכירים את הטענה לפיה קנאביס הופך אנשים ליצירתיים יותר. אומנים רבים, העוסקים בסוגים שונים של אומנות, טוענים לא אחת ששימוש בקנאביס הוא הגורם שמאפשר להם ליצור את האומנות שלהם באופן המשוחרר, המעניין והמגוון ביותר. למעשה, שדרוג ביצירתיות וביכולות האומנותיות הוא מהתכונות היותר חיוביות שמיוחסות לקנאביס, לצד תחושת הרוגע והצחוק האינסופי שמזוהים עם הצמח הזה יותר מכל. אבל האם יש דברים בגו? האם יש לנו באמת את הידע הדרוש כדי לקבוע שקנאביס אכן מעורר יצירתיות יתר? אחרי הכל, המדד העיקרי שיש לנו הוא דיווחים סובייקטיביים של צרכנים, ובאופן אירוני – כל הדיווחים הללו מגיעים מאנשים שנמצאים תחת השפעת קנאביס.
כמובן שסטיב ג'ובס ומוקי הם ממש לא היחידים שקשרו בין השימוש בקנאביס לבין יצירתיות מתפרצת. רשימת המפורסמים שטענו כי קנאביס מסייע להם ליצור טוב יותר היא ארוכה במיוחד. בוב מארלי, ווילי נלסון, סנופ דוג ודיוויד קרוסבי הם רק חלק קטנטן משורה ארוכה של מוזיקאים שייחסו לקנאביס לפחות חלק מההצלחה שלהם, וזאת לצד אומנים רבים מתחומים אחרים, וגם מנהלים, יזמים ובעלי תפקידים שונים שמרגישים שקנאביס מאפשר להם לגשת לפתרונות יצירתיים שהם לא היו חושבים עליהם בלעדיו. וכאן נשאלת השאלה – מה מהדברים הוא אמת לאמיתה, ומה ניתן לייחס לתחושה סובייקטיבית בלבד? במילים אחרות: האם קנאביס באמת גורם ליצירתיות?
המחקר אומר אחרת
בשנת 2015, חוקרים מאוניברסיטת ליידן שבהולנד החליטו לבחון באופן מדעי את הטענה כי קנאביס הופך את המשתמשים בו ליצירתיים יותר. הם דגמו קבוצה של 54 צרכני קנאביס, וחילקו אותם לשלוש קבוצות בנות 18 משתתפים כל אחת. הקבוצות נבדלו האחת מהשנייה על פי ריכוזי החומר הפעיל העיקרי בצמח, THC. זה הוא החומר שלו מיוחסות מרבית ההשפעות המוכרות של קנאביס כגון תחושת "היי", פרצי צחוק, עייפות, אדמומיות בעיניים, ובמקרים קיצוניים גם חרדה או התקפים פסיכוטיים.
נבדקי קבוצה אחת "טופלו" באידוי קנאביס במינון נמוך של THC (5.5 מ"ג), נבדקי הקבוצה האחרת קיבלו קנאביס במינון THC גבוה (22 מ"ג), ואילו נבדקי הקבוצה השלישית שאפו אידוי פלסבו (ללא חומר פעיל). לאחר אידוי הקנאביס, כל הנבדקים ביצעו מבחן הנהוג במחקר אקדמי להערכת חשיבה מקורית ויצירתיות. כחלק מהמבחן, הוצגו בפני הנבדקים חפצים רנדומליים (כגון עט או נעל, למשל), והם התבקשו להציע כמה שיותר שימושים אפשריים לכל חפץ. החוקרים רשמו את מספר השימושים האפשריים שהציע כל נבדק לכל אחד מהאובייקטים, כמו גם את מנעד קטגוריות השימוש שהציע ואת רמת הפירוט שכתב. כל אלו שימשו כמדדים ליצירתיות, והחוקרים ביקשו לבחון האם יתגלה יחס ישיר בין ריכוז ה-THC שצרכו הנבדקים לבין רמת היצירתיות שיפגינו. למרבה ההפתעה (או שלא?), מצאו החוקרים כי כלל לא קיים קשר חיובי בין צריכת קנאביס לבין יצירתיות. ההפך הוא הנכון: הנבדקים שקיבלו קנאביס בריכוז גבוה של THC, הפגינו את הביצוע הגרוע ביותר במבחן היצירתיות. נבדקים שקיבלו קנאביס בריכוז THC נמוך לא הראו פגיעה ביצירתיות, אבל גם לא שיפור, שכן תוצאות המבחן שלהם לא היו שונות מאלו של נבדקי קבוצת הפלסבו.
מחקר אחר שכדאי להתעכב עליו נערך ב-2021 על ידי ד"ר קארי קטלר מאוניברסיטת וושינגטון בוונקובר. המחקר השווה יזמים שהנם צרכני קנאביס קבועים ליזמים שאינם משתמשים בקנאביס, ונמצא בו כי צרכני הקנאביס מציגים מגוון קצת גדול יותר של רעיונות, אבל כי הפער מתבסס בעיקר על רעיונות שאינם ברי ביצוע. ד"ר קטלר וצוותה קבעו כי קוגניציה, מוטיבציה וניסיון תעסוקתי הם אלו שמשחקים את התפקיד המרכזי ביותר בכל הנוגע ליצירתיות היזמית, ולא היסטוריית צריכת הקנאביס. לקנאביס, כך נטען במאמר, תפקיד שולי למדי בכל הנוגע לרמת היצירתיות של המשתמשים בו.
יותר פתוחים. לא יותר יצירתיים
במחקר נוסף שנערך במעבדתה של ד"ר קטלר, נבדקה רמת היצירתיות של צרכני קנאביס קבועים לעומת אנשים שאינם צורכים קנאביס כלל. כל צרכני הקנאביס שהשתתפו במחקר לא היו תחת השפעת קנאביס בשעת הניסוי. תוצאות הניסוי הראו כי צרכני קנאביס, בעודם פיקחים, מציגים גמישות מחשבתית גבוהה יותר מאנשים שאינם משתמשים בקנאביס, אולם ניתוח סטטיסטי הראה כי את האפקט הזה ניתן לייחס לא ליצירתיות גבוהה יותר, כי אם לפתיחות גדולה יותר להתנסות בדברים חדשים.
ממחקר שנערך באוניברסיטת וירג'יניה ב-2022 עלתה המסקנה כי שימוש בקנאביס לא משפר את היצירתיות, אבל הוא כן גורם לאנשים להרגיש שהם יצירתיים יותר. אולי זו היא הסיבה האמיתית לכך שאנשים רבים טוענים שקנאביס גורם להם ליצירתיות מתפרצת. הם באמת חושבים כך, אבל בכלל לא בטוח שזה נכון.
"קנאביס לא עושה אותך יצירתי. זה שקר וכזב", טוען אבישי, צרכן קנאביס וותיק. "קנאביס משחרר תודעה. הוא מאפשר להתחבר לפן היצירתי ביתר קלות, בלי חסמים הנובעים מחוסר ביטחון". הדבר נשמע הגיוני, כי אם קנאביס באמת הופך אותנו ליצירתיים יותר, הרי שכל אדם שיתחיל לצרוך קנאביס יוכל לפתע לעסוק באומנות שהוא לא היה כשיר לעסוק בה קודם לכן. אם נייחס את המשפט הזה לאותם האומנים שהוזכרו בתחילת הכתבה, ניתן להניח שהם ניחנו בכישרון חריג ובחוש יצירתי מפותח, באופן שאינו תלוי בחומר כלשהו שהם עישנו אי פעם. עם זאת, בהחלט הגיוני שהקנאביס היה עבורם טריגר לביטוי היצירתיות הזו באופן פתוח יותר.