פרילנסרים? מצאנו עבורכם כלים שייקחו אתכם כמה צעדים קדימה!

אם עד לפני כמה שנים המילה "פרילנס" הייתה נחשבת לברירת מחדל או לנחלתם של מעטים, הרי שהיום מדובר בטרנד הכי חם בשוק העבודה הגלובלי. לאורך השנים יותר ויותר בעלי מקצוע בוחרים לעבור לעצמאות, מלאה (פרילנסרים) או חלקית (סלשרים), להעניק שירותים חיצוניים לגופים וחברות גדולות ולהעלות את רף ההשתכרות שלהם. גם החברות עצמן בוחרות לעבור ולעבוד יותר ויותר עם פרילנסרים ונותני שירות חיצוניים, ובכך ליהנות משירותים מקצועיים ללא צורך בהתקשרות מחייבת מול העובדים. ואין ספק שמגפת הקורונה שטלטלה את חיינו מקצה לקצה היוותה גורם מאיץ למגמה הרווחת.

המעבר לעצמאות נובע ממגוון סיבות, ביניהן רצון למימוש מקצועי אישי באמצעות עבודה כפרילנס, השלמת הכנסה בנוסף לעבודה שכירה, גיוון מקורות פרנסה וכן רצון בגיוון בתחומי הפעילות המקצועית וחוסר השתלבות בשוק העבודה. כמו כן, ישנם מקצועות שעיקר ההעסקה בהם עברה להעסקת פרילנסרים (גרפיקה, צילום, שיווק דיגיטלי ועוד). עבודה כפרילנס באמצעות האינטרנט אינה תלוית מיקום, ובכך היא מאפשרת גמישות בשעות ובהיקף. כמו כן, באמצעות עבודה שכזו ניתן להתגבר על אתגרי שפה, תרבות, נגישות ומחסומים נוספים שבאופן מסורתי מקשים על אוכלוסיות שונות להשתלב בשוק העבודה.

אז איפה הבעיה? שבניגוד להיותה מובילה בתחומים רבים בשוק העבודה, התעשייה וההייטק, בישראל תעשיית הפרילנס עדיין מזדחלת מאחור, עם מספר נמוך של פרילנסרים ביחס לאוכלוסייה, לעומת שאר העולם.

"פרילנסרים בחברה הערבית רואים בזה ברירת מחדל"

הסיבות לדשדוש של תעשיית הפרילנס יכולות להיות מגוונות. הרי לא חסרים אתגרים ביציאה לעצמאות (והשנה וחצי האחרונות רק הדגישו לנו אותם והעלו אותם לסדר היום). ניהול לקוחות, טופסולוגיה, פיתוח אישי ומקצועי, שמירה על רווחיות ועוד. אבל לא רק זה, ישנן אוכלוסיות מסוימות בישראל שנאלצות להתמודד עם אתגרים נוספים, מעבר לאתגרים הרגילים שאיתם מתמודדים פרילנסרים.

"בחברה הערבית, עיקר הבעיה היא להגיע לקהל היעד", מספר ד"ר מחמוד כיאל, יזם ומשקיע בתחום ההייטק וחבר דירקטוריון בחברת nadsoft. "בסופו של דבר כשאתה לא עובד בחברה, אתה אמור להביא את הלקוחות אליך, ובתחילת הדרך זה קשה במיוחד. הרבה פעמים אתה פונה לאנשים והם מבקשים ממך סיפורי הצלחה והמלצות, וצריך לזכור שלא לכולם יש. באוכלוסייה הערבית, השוק הקרוב והביתי הוא שוק מצומצם יחסית, וכדי שיהיה משתלם לעסוק באופן עצמאי ברוב המקצועות – יש צורך לפנות החוצה אל השוק הרחב, שעבורם הוא לא שוק טבעי".

ד"ר כיאל מתאר אתגרים רבים של האוכלוסייה הערבית בפריצה לשוק הרחב כמו בעיית השיווק וניהול השיווק במצב של חוסר אוריינטציה דיגיטלית וטכנולוגית, תחרות מול ספקים גדולים וטבעיים יותר עבור השוק, אתגרי שפה כששפת הלקוחות שלך היא לא השפה שלך וגם פערי מנטליות ותרבות, כי לא לכולם נוח לעבוד מול נותן שירות שונה מהם. "אני חושב שבחברה היהודית השוק יותר בוגר", הוא מסביר, "יש בו ספקים יותר מנוסים ומיומנים ומודעות לשיתוף פעולה בין פרילנסרים. בחברה הערבית הרבה עובדים כיחידים, וזה קצת בעייתי. אין את התשתית שעושה את החיבורים האלה, וגם לא משקיעים בהתפתחות ועשייה מעבר כמו שיווק, תנופה והתמקצעות. פרילנסרים בחברה הערבית לא רואים בזה פתרון לטווח ארוך, אולי רק בזמן האחרון, במיוחד לאור הקורונה והשלכותיה, אבל רוב הזמן פרילנסרים בחברה הערבית הם כאלה כברירת מחדל, ולא מתוך בחירה. אם הייתה להם אפשרות לעבוד בחברה גדולה כמו גוגל או מייקרוסופט - הם היו מעדיפים את זה מאשר להתפתח בעצמם".

שלושה שלבים בדרך להצלחה

"מחקרים מצביעים על שינויים בעולם העבודה ובצורות ההעסקה, ולפיהם נושא הפרילנסרים (העסקה עצמית) הפך ליותר נפוץ", מסבירה אפרת כהנא-בקלר, מנהלת פרויקטים בג'וינט-תבת, שאחראית גם על תכנית הפרילנסרים. "כיוון שאנחנו עובדים עם אוכלוסיות מורחקות משוק העבודה, חשבנו איך להביא להצלחה של עובדים עצמאיים גם בפורמט של פרילנסרים. החלטנו להעלות את המודעות לאפשרות הזאת, ולפתוח תכנית לפיתוח כישורים ומיומנויות עסקיות שיסייעו לאותן אוכלוסיות להצליח ולמנף את העסק שלהם ואת פוטנציאל ההשתכרות".

התכנית מתבצעת בשיתוף מלא של זרוע עבודה במשרד הכלכלה וכן גופים מהמגזר השלישי וגופים עסקיים מעולמות התוכן הרלוונטיים. התכנית עצמה, שנמשכת כחצי שנה, בנויה לפי שלבים, כאשר ההתחלה עוסקת בהתפתחות אישית, לאחר מכן יש מיקוד בהתפתחות עסקית. תוך כדי הקורס, יש בנייה של קהילה עסקית ולמידה של התנהלות בתוכה.  

"ההתפתחות האישית כוללת פיתוח זהות אישית כעצמאי, עם דגש על גישה יזמית, התנהלות ומשמעת עצמית, ניהול זמן, יחסים בין-אישיים והקניית מיומנויות לעשייה", מסבירה כהנא-בקלר, "הרובד של הידע העסקי והפיתוח העסקי נוגע למיומנויות וכישורים הקשורים לעסק: איך פותחים עסק? איך מגישים הצעת מחיר? איך משתמשים בכלים דיגיטליים וממשיכים ללמוד ולהתמקצע לצד העבודה? מדובר על מיומנויות עסקיות רלוונטיות עבור בעלי עסקים שנדרשים כל העת לנהל את ההכנסות וההוצאות, לעבוד מול ספקים ולקוחות ולשווק את עצמם".

הממד השלישי שבו עוסקת התוכנית הוא ההשתייכות לקהילה עסקית. "בחלק הזה אנחנו מקנים פיתוח מיומנויות להשתתפות בקהילה, ניצול משאבים וכוח של קבוצה, מינוף קשרים בקבוצה ויצירת הזדמנויות עסקיות ונטוורקינג", היא מוסיפה. "אנחנו מלווים את המשתתפים בקורס מהצעדים הראשונים וגם אחריו, מתוך הבנה כמה חשובה הקהילה הזו, ההשתייכות, הידיעה שיש גב ומקום שאפשר להתייעץ ולקבל תמיכה והעשרה גם בהמשך. בסופו של דבר, מדובר בלמידה לכל החיים".

לכתבות נוספות בנושא קריירה, לחצו כאן:

• התוכנית החדשה שתגשר על הפער בין שתי אוכלוסיות בישראל
• שוק העבודה מתחזק כל הזמן, הנה כל מה שאתם צריכים לדעת
• האם העולם שייך לצעירים?
• קריירה מהיום במקצועות המחר

"בשביל להצליח כפרילנסרים, יש תהליך הכשרה שצריך לעבור. כל המיומנויות הנדרשות האלו – הן משהו שצריך ללמוד", מחזק ד"א כיאל. "אם אתה מתכנת אתר מצוין או יודע לפתח אפליקציות טובות, זה לא בהכרח אומר שאתה יכול לעבוד כפרילנסר. יש חשיבות גדולה לכישורים הנלווים מסביב, אחרת זה לא מחזיק לאורך זמן. יש כאלו בתחילת הדרך שחושבים שהידע הטכנולוגי שלהם מספיק, אבל הם לא מבינים שבהמשך הם יהיו חייבים את הידע הנלווה כדי להתקדם".

המגזר שמרוויח פחות, מעסיק פחות ושורד פחות

כחלק ממגמות השינוי בשוק העבודה, צמחו בשנים האחרונות שלוש זירות פעילות רלוונטיות חדשות לפרילנסרים: פלטפורמות ושווקים דיגיטליים, קהילות נטוורקינג ומרחבי עבודה משותפים על מנת ליצר קהילה תומכת ומרחב לשיתופי פעולה.

מי שאחראי לאחד ממרחבי העבודה האלו הוא איציק קרומבי, שמנהל את מרכז היזמות והחדשנות BIZMAX, המיועד לאברכים וגברים מהמגזר החרדי שרוצים לצאת לעבוד בסביבה עסקית מקצועית, מבחינה טכנולוגית ודיגיטלית, ועדיין להישאר במסגרת שתתאים לדרך החיים שלהם והשקפת עולמם. "לא תמצאי אצלנו ברז בירה ולא חוג יוגה או פילאטיס", מסביר קרומבי, "אצלנו מתעסקים רק בביזנס. יש במקום קהילה עסקית תוססת ופעילה, קבוצות וואטסאפ והרבה מאוד פעילויות גיבוש בין החברות והיזמים במקום, כדי לייצר שיתופי פעולה ביניהם".

המקום, שהוקם כבר ב-2017 בשותפות של קרן קמ"ח, קרן אחים והרשות לפיתוח ירושלים, מבקש לספק מענה, לתמוך ולעודד תעסוקה של גברים חרדים בירושלים באמצעות יזמות וחדשנות. לדבריו של קרומבי, מחקר שנערך בשנה האחרונה על עסקים עצמאיים בחברה החרדית מצא אתגרים רבים. "קודם כל בהיבטים הטכניים, עסקים חרדיים מרוויחים הרבה פחות מאשר בשוק הכללי, מעסיקים פחות עובדים וגם שורדים פחות", הוא מסביר. "הסיבות המרכזיות שאנחנו רואים לכך הן שהרבה פעמים המוטיבציה והמודעות של בעלי עסקים חרדים נמוכה יותר. כשגבר חרדי בגיל 24-25 רוצה לעבוד ולומד קורס בתחום מסוים, היכולת למצוא עבודה כשכיר במשרה רלוונטית ולהתפרנס בכבוד נמוכה כי הוא מתמודד מול סטודנטים ממוסדות נחשבים, והוא מראש מגיע מעמדת נחיתות, למרות שיכול להיות שהוא מאוד מוכשר". התסריט השכיח הזה, מוביל חרדים רבים לפתוח עסק עצמאי בגיל צעיר משמעותית מכלל האוכלוסייה. הגיל הצעיר הזה מביא איתו חוסר ניסיון, פחות מיומנויות וכישורים רלוונטיים להצלחה בעולם העסקים, ומכאן גם רווח נמוך יותר. "כשבעל עסק כזה רואה שהוא לא מצליח לגדול ולא מצליח להעסיק עוד עובדים, סביר להניח שהוא יקרוס".

מרחבי העבודה המשותפים הייעודיים, כדוגמת BIZMAX, באים לענות בדיוק על הצורך הזה. אותם פרילנסרים שהתחילו את דרכם ומחפשים את המקפצה העסקית שתאפשר להם להתפתח ולהצליח. מלבד ההזדמנות לייצר שותפויות עסקיות בין בעלי המקצוע במקום, נערכים גם "מיטאפים", הרצאות ומפגשי העשרה במגוון תחומים, החל מקורסים בתוכנות אופיס, ניהול זמן, אנגלית עסקית, ניהול תקציב ומיתוג ועד לתוכניות מתקדמות יותר - כולן ברמה הגבוהה ביותר.

בנוסף לכך, מתקיימת במקום גם תוכנית BIZUP, בשיתוף הג'וינט, שמלווה פרילנסרים שעובדים כבר שנה, ומעניקה להם ליווי עסקי, מקצועי ואישי עם מאמנים עסקיים שמובילים ליציאה מאזור הנוחות, הגדרת יעדים ועוד. "יש לנו מחקר מלווה על התוכנית שבודק את ההתפתחות והצמיחה של המשתתפים והנתונים מראים באופן מובהק שהם צומחים בכל פרמטר", מסכם קרומבי. "הם גדלים בהיקף לקוחות, בהכנסות, בהבנת העולם העסקי וברווחיות. רואים קפיצה משמעותית בכל החזיתות. זה מרגש לראות איך הם מצליחים להפוך מפרילנסרים קטנים לבעלי עסקים של ממש".

"החשיבות של רשתיות וחיבור מעגלים חברתיים עולה משמעותית בקרב פרילנסרים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית", מסכמת כהנא-בקלר. "מכאן החשיבות של מרחבי עבודה משותפים כמו גם של שילוב אלמנטים קהילתיים, חברתיים וכישורים רכים בכל תכנית תמיכה לפרילנסרים".

מוגש מטעם תוכנית סקאלה- שותפות של זרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשיה ותבת-גוינט ישראל