התוכנית החדשה שמבקשת לגשר על הפער בין שתי אוכלוסיות עם תרבות ושפה שונה בישראל

השפה היא הבסיס לתקשורת בין בני אדם, ועדיין רוב היהודים והערבים במדינת ישראל לא דוברים זה את שפתו של השני. אי ידיעת השפה גורמת לקשיים רבים בעולם התעסוקה, ופוגעת בתקשורת הבסיסית הנדרשת בין שתי קבוצות אוכלוסייה גדולות אלו. בדיוק בגלל אתגרים אלו, החליט ארגון ג'וינט-תבת לקדם יוזמות ללימוד השפה העברית בקרב ערבים וללימוד השפה הערבית בקרב יהודים. "השפה היא גשר לתרבות. מרחב התעסוקה מאפשר מפגש בין תרבויות וחיים משותפים", מסבירה סוזן חסן, ראש תחום תכנון אסטרטגי ומשנה למנכ"ל גו'ינט-תבת, "כדי שזה יקרה בצורה המיטבית, חשוב שיהיה גשר בין שתי האוכלוסיות".

ידיעת השפה העברית בקרב המגזר הערבי בשוק העבודה יכולה לחולל מפנה משמעותי בחייהם. "זה 'גיים צ'יינג'ר' עבורם. ככל שאתה מכיר את השפה אתה משתלב בצורה משמעותית יותר בשוק העבודה, וזה מאפשר לך להרוויח שכר יותר טוב. האימפקט והצורך גדולים", מסבירה חסן ומפרטת: "הקשר בין תעסוקה וידיעת השפה העברית מגובה בנתונים ומחקרים. זה מעין תנאי לחברה הערבית כדי להיכנס לתעסוקה בכלל, ולתעסוקה איכותית בפרט".

לאור חשיבות רבה זו, ארגון הג'וינט מובילים יוזמה להעלאת כישורי השפה העברית בקרב מחפשי עבודה במגזר הערבי. "כל מי שמחפש עבודה בחברה הערבית יכול ליהנות מקורסים איכותיים שישדרגו את העברית שלו", מסבירה חסן. "התוכנית מייצרת תוכן מקצועי וחומרי לימוד מתאימים בעברית תעסוקתית למבוגרים, ומיועדת לבני החברה הערבית שגרים במדינה, נחשפים לשפה העברית אבל צריכים חיזוק לעברית תעסוקתית שתאפשר שילוב בעבודה. לכך מתווספת הכשרת אנשי מקצוע ומורים, כדי שידעו ללמד את השפה". לאחרונה, הקורסים גם הופכים לדיגיטליים, ובכך לנגישים יותר. "המטרה היא שהתכנים יגיעו לכמה שיותר אנשים באופן נגיש וקל. התוכנית מתקיימת בפריסה ארצית וללא עלות".

מדינת ישראל יצרה הפרדה בין העברית לערבית

יש לא מעט סיבות לכך שערבים רבים לא דוברים את השפה העברית. "יש עדיין אנשים שמתייחסים לעברית כשפת האויב, ופיתחו רתיעה ממנה. יש גם הרבה אנשים שלא למדו מספיק שיעורי עברית בזמן הלימודים בבתי ספר, וכמובן שהתרבות שאליה נחשפים האזרחים הערבים מגיעה לרוב מהעולם הערבי והיא בשפה הערבית, כך שעברית נחשבת לשולית יותר", מסביר מוחמד דראושה, מנהל אסטרטגיה במרכז גבעת חביבה. "מדיניות ההפרדה החינוכית בישראל מייצרת שתי חברות שלא מתחברות מספיק, וכל תרבות חיה בנפרד – הן מבחינה פיזית והן מבחינת השפה. רק אלו שמגיעים לאקדמיה נחשפים להיקפים משמעותיים של השפה העברית".

כאשר עובד ערבי לא יודע את השפה העברית, הוא נתקל בקשיים רבים בשוק העבודה. "קושי ראשון הוא תחושת זרות, שיוצרת מרחק ולפעמים נידוי עצמי משיחות בפינת קפה וכן קושי בהשתלבות חברתית. הבעיה השנייה היא חוסר יכולת לתקשר נכון עם הדרגים הממונים, מה שפוגע ביכולת התפקוד", מתאר דראושה. "זה בעיקר מהווה חסם כניסה למקומות עבודה שמצפים מהמרואיין ליכולת ביטוי עצמי גבוהה בזמן הריאיון. אם העברית שלך לא טובה מספיק, קשה לבטא את עצמך בריאיון ולהיות משכנע. מה גם שאנשים אוהבים את מי שמדבר כמוהם, בשפתם, וזה יוצר הטיה שלילית למי שאיננו שולט באותה השפה".

דראושה רואה חשיבות רבה בעבודה לטווח ארוך. "צריך לעבוד על שיפור השפה העברית בקרב האזרחים הערבים כבר מגיל צעיר מאוד. צריך לייצר עבור צעירים ערבים ביקורים ביישובים יהודים כדי להבין את הצורך בשפה, את השימושיות הטמונה בה ואת ההזדמנויות שהיא פותחת בפניהם. שילוב של מורים יהודים בבתי הספר הערביים, כדי שילמדו עברית מדוברת, יכול גם כן לעשות הבדל עצום עבור הצעירים הערבים. המורה יהיה למעשה שגריר של תרבות, ולא רק מורה לדקדוק".

לאור הצורך ההולך וגדל, גם היוזמות בתחום הולכות ומתפתחות. מיזם Blend.Ar לדוגמה, שצמח באקסלרטור של ג'וינט ישראל וקרנות הביטוח הלאומי, הוא מיזם שמבקש לחבר בין האוכלוסיות דרך לימודי השפה הערבית. "אנחנו מאמינים שלא ניתן ללמוד את השפה בלי להבין את התרבות שלה. לימוד שפה זה תהליך ארוך ומחייב, וכשאין עם מי לתרגל את השפה, אין שום דרך להצליח לפרוץ ולדבר אותה", מסביר חן קופרמן, מייסד ומנכ"ל עמותת בלנדר לקידום לכידות חברתית. "בתוכניות שלנו יש רווח כפול: מצד אחד, מי שלומד אצלנו מקבל קורס איכותי שמכיל גם תרגול בקבוצות קטנות. מצד שני, המתרגלים הערבים זוכים לנטוורקינג משמעותי עם התלמידים שלנו, שלרוב מגיעים מארגונים חזקים, ובכך יכולים לעזור להם בהשתלבות בקריירה ובתעסוקה הישראלית".

המיזם קיים כבר כשנה, ובינתיים למדו בו יותר מ-500 אנשים. "התלמידים שלנו מאוד מגוונים. אנחנו מלמדים עובדים בחברות ההייטק הגדולות במשק הישראלי וגם עמותות גדולות, וארגונים מכל הקשת החברתית והפוליטית בישראל", מתאר קופרמן ומדגיש: "מה שאנחנו עושים בפועל זה לא רק ללמד ערבית, אלא לחבר בין האוכלוסיות דרך לימודי השפה".

גם לאוכלוסייה היהודית כדאי ללמוד ערבית

לא רק למגזר הערבי כדאי ללמוד עברית, אלא גם להפך. חשוב מאוד ללמד ערבית את האוכלוסייה היהודית. "בחברה היהודית הנושא הזה פחות מדובר, אבל כן מתחילים להיות יותר מודעים אליו", אומרת חסן. "כשהצד השני מכיר את השפה הערבית, זה מאפשר לעובדים להיכנס למרחב תעסוקה איכותי. חשוב שמעסיקים, אנשי מקצוע ועובדי משאבי אנוש יכירו את השפה הערבית. השפה היא תרבות, וידיעתה מאפשרת להכיר צדדים נוספים של החברה הערבית. כך יהיה קל יותר לגייס עובדים, לקלוט אותם ולנהל אותם בשוטף. ידיעת השפה מייצרת אימפקט חיובי שמראה שגם המעסיק וגם העובדים בצד השני לומדים את השפה של קבוצת המיעוט. זה מייצר מרחב תעסוקתי יותר נוח ונעים".

המצב האידיאלי הוא ששני הצדדים ינקטו צעדים כדי ללמוד את שפתו ותרבותו של השני. "כמה מילות ברכה בתחילת הריאיון, או יכולת לשאול שאלה בערבית, תעניק למחפש העבודה הערבי הרגשה של חיבוק, פתיחות ונכונות להכלה מצד המראיין. הדינמיקה בין השניים תהיה יותר אנושית וחברית, ותאפשר מיצוי הפוטנציאל התעסוקתי", אומר דראושה ומוסיף: "ברגע שיש מראיין או פקיד שדובר ערבית, הוא יהיה יותר פתוח להכיל את המועמד הערבי, והוא ירגיש כשיר לנהל איתו את השיחה הרב-תרבותית, שתמצה את הפוטנציאל של המפגש".

ההבנה הזו, היא שעומדת במרכז ההחלטה של ארגון הג'וינט לקדם יוזמות ללימוד השפה הערבית בקרב אנשי מקצוע בתחום משאבי אנוש וכן עובדים במגזר העסקי בחברה היהודית. "היוזמה הזו נולדה בעקבות הקונפליקטים והאירועים האחרונים, שם עלה השיח על חיים משותפים. חשבנו לעצמנו: 'בואו לא נדבר על חיים משותפים, אלא ניזום פעולות שמקדמות חיים משותפים', ותעסוקה היא מרחב שמאפשר זאת", מסבירה חסן. "החשיבה היא שכשאנשי מקצוע פועלים כדי להכיר את השפה של האחר, זה יאפשר גשר מסוים לתרבות של הצד השני".

לכתבות נוספות בנושא קריירה, לחצו כאן:

• שוק העבודה מתחזק כל הזמן, הנה כל מה שאתם צריכים לדעת
• פרילנסרים? הנה כל הכלים שאתם חייבים להכיר
• האם העולם שייך לצעירים?
• קריירה מהיום במקצועות המחר

דראושה מסכים שהצורך בלימודי השפה הולך וגדל. "אנחנו רואים שהיכולת של החברה הערבית לייצר מקומות עבודה היא מוגבלת, ויותר מחצי מכוח האדם ביישובים הערבים צריך להגר כל בוקר למשימות עבודה בחברה היהודית", הוא מסביר. "נכון שהאוכלוסייה הערבית צריכה להתחמש עם הכישורים הנכונים בחברה היהודית, אבל גם מקומות התעסוקה צריכים לבנות יכולות הכלה של כוח אדם שונה שפתית ותרבותית. הכשרת הגוף הקולט של היהודים את הערבים תבטיח הצלחה של החיבור בין השניים". גם חסן מסכימה: "ערבית ליהודים ועברית לערבים זהו צעד נוסף שדרכו אפשר להכיר ולהתחבר לצד השני".