עולם התיירות חזר השנה לשגרה כמעט מלאה לאחר תקופת הקורונה. על פי מדד התיירות העולמי של ארגון התיירות העולמי של האו"ם (UNWTO), נסיעות תיירים בינלאומיות כמעט שולשו בינואר עד יולי 2022 (כ-172 אחוזים) בהשוואה לתקופה המקבילה של 2021. אבל יחד עם חזרתם של התיירים לעולם, חזרו איתם גם ההונאות, בהם נתקלו לא מעט מהישראלים שהחליטו לנסוע לכמה מהיעדים המבוקשים ביותר.

קוסטה ריקה: "נסענו וחטפנו את העוקץ של החיים שלנו"

בתקופה הקורונה ולאחריה, הפכה קוסטה ריקה ליעד פופולרי עבור הישראלים, אפילו יותר הודו, תאילנד או נפאל שהיו סגורות. לאחרונה כמה מטיילות ישראליות בשנות העשרים לחייהן, נחתו בסן חוזה בירת קוסטה ריקה לטיול אחרי צבא. אותן מטיילות חיפשו אוטובוס כדי לנסוע לאחד מיעדי התיירות במדינה, מרחק של לא יותר משעת נסיעה.

"יצאנו לחפש אוטובוסים, ועצר לנו נהג מונית שטען שיש שביתה של אוטובוסים והוא יסיע אותנו במחיר טוב. האמנו לו, פעם ראשונה שלנו בקוסטה", מספרת אחת מהמטיילות למקורביה. "עלינו למונית וכשהגענו הוא ביקש שנשלם 550 דולר (כ-2,000 שקל). שילמנו כי חשבנו שזה המחיר".

מוניות סן חוזה קוסטה ריקה (צילום: Svetlana Bykova, shutterstock)
מחירים מופקעים על נסיעה במונית. סן חוזה | צילום: Svetlana Bykova, shutterstock

הקבוצה גילתה די במהירות שמדובר בגניבה של ממש. לפי התעריפים המקומיים, מחיר הנסיעה במונית לא היה צריך לעלות יותר מ-50 דולר. אך הן לא הן היחידות שנפלו בפח הזה. מטיילים ישראלים נוספים שנחתו בפעם הראשונה בקוסטה ריקה, נעקצו גם הם על ידי הנהגים המקומיים.

"לא ידענו איפה נמצאים האוטובוסים שעולים בסביבות 10 דולר. עצרו לנו נהגי מוניות אמרו שאין כאן אוטובוסים, ובלית ברורה נסענו איתם וחטפנו את העוקץ של החיים שלנו. שילמנו 700 דולר על נסיעה של שעה וחצי", משחזר אריאל. "לא נעים בכלל לפתוח ככה טיול אחרי צבא".

המטיילים ששבים מסבירים שכדי להימנע מתרמיות, מומלץ פשוט לברר היכן ממוקמות התחנות המרכזיות בסן חוזה, לחכות לאוטובוס, ולקחת בעירבון מוגבל את הסבריהם של נהגי המוניות שאורבים לטרף.

תחנה מרכזית סן חוזה קוסטה ריקה (צילום: Matyas Rehak, shutterstock)
בררו היכן בדיוק נמצאת תחנת האוטובוסים המרכזית | צילום: Matyas Rehak, shutterstock

סיני: "הם כל פעם ממציאים שיטות חדשות"

גם בסיני, עוד יעד מבוקש, יש כמה הונאות חדשות שאותם חוו מטיילים ישראלים. כך למשל במסעדות בדהב ובשארם א-שיח', המלצרים מחליפים תפריטים כדי לעקוץ תיירים. 

"דרשו מאיתנו לשלם 1,600 לירות (כ-290 שקל) על שתי חתיכות דג קטנות, צי'פס בצלחת בינונית וסלטים שבעל המסעדה טען שהם על חשבונות ושלוש פחיות קולה. מספר אלי שאכל במסעדה בשארם יחד עם אשתו ושני ילדיו. "זה שוד, פתאום הוא הציג לנו תפריט אחר עם מחירים אחרים. הוא התעקש, רבנו, שילמנו ויותר לא נחזור. שמעתי מעוד ישראלים שעקצו אותם באותה שיטה". 

אחרים נאלצו לשלם במסעדה הזו בשארם או במסעדות אחרות בדהב גם 1,800 ו-2,000 לירות, ובמושגים מצריים - המון כסף. רק כדי להבין עד כמה הגניבה היא קיצונית: משכורת חודשית ממוצעת במצרים נעה סביב 250 דולר לכל היותר (4,900 לירות מצריות).

"הזמנו דגים וסלטים, שתייה וקינוחים. בתפריט שראינו היינו צריכים לשלם גג 800 לירות. פתאום המלצר ניגש אלינו עם החשבון, ודרש שנשלם 2,000 לירות (כ-400 שקל). התווכחנו איתו ואמרתי לו בערבית שזו הונאה. עשינו רעש, לא היינו מוכנים לשלם את זה". משחזר בני. "הגיע מנהל המסעדה, הבין שאנחנו לא פראיירים, טען שמדובר בטעות של חשבון בין שולחנות, והביא לנו חשבון חדש של 1,000 לירות. הם עובדים בשיטת מצליח".

מסעדה סיני (צילום: OlgaSolo, shutterstock)
החוזרים מסיני מספרים שמחליפים להם תפריטים במסעדות | צילום: OlgaSolo, shutterstock

סיני שברה שיאים של נופשים ישראלים בשנים האחרונות, עם תורים ארוכים של מטיילים שרוצים לבלות בחצי האי המצרי. אך לצערם של רבים, לא לכולם היא האירה פנים. כך למשל היו ישראלים שהתלוננו כי עובדים בבתי המלון גנבו להם סנדלי את סנדלי ה"שורש" (נחשבים למוצר מבוקש בסיני ויקר מאוד), וכן כספים וכפכפים מהחדרים. כשהתלוננו בפני פקידי הקבלה, מרביתם קיבלו תשובות מתחמקות לטענתם.

טענות נוספות עלו גם לגבי פקידי מעבר הגבול בצד המצרי בנוגע למטבעות של עשרה שקלים. על פי הדיווחים, הפקידים והשוטרים במעבר דורשים מישראלים להראות להם מטבעות של עשרה שקלים, ובמהירות רבה מחליפים להם למטבע מצרי שערכו לירה אחת בלבד, שדומה למטבע הישראלי. הרווח מכל עשרה שקלים עבור השוטרים ופקידי המכס הוא כ-55 לירות מצריות.

"מיהרנו מאוד לעבור את הגבול לצד הישראלי. הם רצו שנראה להם מטבעות של עשרה שקלים, הראנו להם חמישה מטבעות, הייתי עסוקה בתיקים ואז מהר מאוד 'החזירו' לנו את המטבעות. רק כשיצאנו ממעבר טאבה גיליתי שהם נתנו לנו בחזרה חמש לירות מצריות, שדומות מאוד למטבע עשרה שקלים הישראלי ולא שוות כלום", מציינת אילנה.

מטבע מצרי (צילום: באדיבות הצלם, shutterstock)
המטבע המצרי דומה למטבע עשרה שקלים | צילום: באדיבות הצלם, shutterstock

איסטנבול ובטומי: "אמרנו למלצר שלא אמרו לנו על כך - אמר שזו בעיה שלנו"

מתחילת השנה, איסטנבול הייתה היעד אליו טסו הכי הרבה ישראלים, עם מאות אלפים שהגיעו אליה בחודשי הקיץ ובחגים. אך גם כאן, יחד עם התיירות הגוברת, כך גם שבו הנוכלויות של חלק מהתושבים המקומיים.

בחלק מחנויות הזהב בעיר, המחירים של השרשראות, הטבעות והצמידים זולים יחסית לישראל בכמה עשרות אחוזים. ישראלים רבים שהתפתו לקנות תכשיטי זהב, תוך הבטחה מבעלי החנויות שמדובר בזהב אמיתי, הגיעו ארצה, ולאחר שניגשו לחנויות תכשיטים ,התברר להם שמדובר בהונאה והם רכשו תכשיטים בציפוי זהב.

"קניתי שרשרת וטבעת שבארץ ביקשו ממני בחנות כ-5,400 שקל. בחנות באיסטנבול ביקשו חצי מחיר והתפתיתי כי זה היה זול. הגעתי לארץ וראיתי שהטבעת השחירה מעט וחששתי כי זה נראה לי מוזר. ניגשתי לחנות תכשיטים, בעל החנות בדק ואמר שזה מזויף וזה לא זהב אמיתי. עקצו אותי", משחזרת ענת.

חנות תכשיטים באיסטנבול (צילום: John Wreford, shutterstock)
התכשיטים התגלו כמזויפים. איסטנבול | צילום: John Wreford, shutterstock

שיטה נוספת שחוזרת על עצמה במספר פנים, היא עוקץ המסעדות בעיר הטורקית. בין אם מדובר בהחלפת התפריטים או מחירים שמשתנים בהתאם לשעה, לא מעט ישראלים כבר נכוו במסעדות של איסטנבול. 

"ישבנו בתשע בערב, הזמנו כמה צ'ייסרים של וודקה, סלט וסטייקים. בשעה 23:30 ביקשנו חשבון, ואז המלצר דרש מאיתנו במקום 700 לירות קרוב ל-2,500 לירות, בטענה שהחל משעה עשר בלילה המקום הופך למועדון ובר ומחיר התפריט מתייקר. אמרנו למלצר שלא אמרו לנו על כך לפני שישבנו, אז הוא אמר שזו בעיה שלנו", מספר חיים.

על פי דיווחי מטיילים, תרמית דומה מתרחש גם במסעדות והמועדונים בבטומי. בעיר הנופש הגאורגית, התפריטים מוחלפים על ידי המלצרים, והתיירים נאלצים לשלם מאות ואלפי לארי (המטבע המקומי) יותר מהמחירים המקוריים שהוצגו בתפריט הראשון. לפי עדויות של מספר תיירים ישראלים שהזמינו שוטרים למקומות אלה בעקבות ההונאה, הם מצאו את עצמם בחלק מהמקרים כחשודים באי תשלום עבור הארוחות והשתייה.

מניסיונם המר של המטיילים, הפתרון היעיל ביותר הוא לברר את העניין לפני כניסה לכל מסעדה או בר ומועדון. כלומר, לחפש באינטרנט את התפריט של המקום אליו מתכוונים להגיע, ולבדוק את המחירים. אם אין תפריט מקוון, או שמגיעים למקום באופן ספונטני, כדאי לצלם את התפריט, או לפחות את מחירי המנות שהזמנתם.

בטומי גיאורגיה (צילום: OMfotovideocontent, shutterstock)
כדאי לברר את המחירים מראש או לצלם את התפריט. בטומי | צילום: OMfotovideocontent, shutterstock

כרתים: "דרשו מאיתנו 800 אירו רק עבור הפרחים"

בטברנות ובמסעדות ברחבי כרתים מניחים על שולחנות הסועדים פרחים שנועדו לזריקה לעבר הזמרים כאות הערכה. זאת במקום המסורת היוונית העתיקה והיקרה של שבירת צלחות על הרצפה. רק מה שהמלצרים לא טורחים להסביר לתיירים, הוא שהפרחים שהונחו על שולחנם, אינם בחינם.

"דרשו מאיתנו 800 אירו רק עבור הפרחים שלא השתמשנו בהם, ולא הבנו מה הם עושים על השולחן שלנו. כל הארוחה עלתה פחות מ-200 אירו. זה אבסורד. המלצרים לא הסבירו לנו שהם כלולים במחיר של הסעודה, ובכלל לא ביקשנו אותם", אומרת רחל. "בסופו של דבר ולאחר וויכוחים, שילמנו חלק מהחשבון על הפרחים. זה עוקץ ממש וזה הרס לנו את הטיול כי נתקלנו בזה בעוד מסעדות וטברנות אחר כך".

טברנה יוון (צילום: Bestravelvideo, shutterstock)
הפרחים הם חלק מהסעודה. טברנה ביוון | צילום: Bestravelvideo, shutterstock