הרבה דברים עלולים להפחיד אותנו בטיסה, אבל לא כמו פגעי מזג האוויר. מה יכול להיות מבהיל יותר מטיסה מטלטלת, כשהמטוס חולף דרך ענני סערה? אך מעבר לרוחות הכבדות ולטלטלות, בקרבת ענני סערה ובמזג אוויר סוער בכלל יש גם מי שחוששים שברק תועה יפגע במטוס ויפיל אותו ארצה.
האמת היא שברקים פוגעים במטוסי נוסעים כעניין שבשגרה. לפי הערכות של מומחי תעופה מטוס נוסעים ממוצע נפגע מברק לפחות פעם בשנה.
במשך רוב שעות הטיסה מטוסי הנוסעים המודרניים משייטים בגובה רב, הרבה מעל לענני הסערה, כך שמרבית פגיעות הברקים מתרחשות מיד עם ההמראה או לקראת הנחיתה – או אפילו על המסלול. לכן אפשר לומר שבטיסות קצרות ונמוכות הסיכוי להיפגע מברק יהיה גבוה יותר.
לפני שאתם נשבעים לא לעלות יותר על מטוס, זכרו שבעוד פגיעה של ברק באדם חשוף על פני הקרקע אכן עלולה להיות קטלנית, מטוסים ערוכים היטב לספוג מכות ברק כאלה ובאמת אין מה לדאוג. להזכירכם, המטוס מתמודד בקלות עם דברים הרבה יותר גרועים – הטמפרטורה מחוץ לו היא כ-50 מעלות מתחת לאפס ולחץ האוויר הוא רק 20 אחוז מזה שעל פני הקרקע. עם כל הסכנות האלה המטוס מתמודד בלי כל קושי.
הסיבה לפגיעת הברק במטוס היא השילוב של העובדה שהוא משייט בגובה רב באזור שבו הברקים נוצרים, עם העובדה שהוא עשוי מתכת. הברק, שתנועתו עוקבת אחרי המסלול בעל ההתנגדות הנמוכה ביותר, "מעדיף" בגלל זה לעבור דרך קליפת המטוס.
אך זו גם בדיוק הסיבה שאין ממה לחשוש. הזרם האדיר של הברק (10-25 אלף אמפר) עובר רק בקליפת המטוס. מאחר שהיא עשויה כולה מתכת מוליכה, פנים המטוס (לרבות הנוסעים והציוד האלקטרוני ההכרחי לבטיחות הטיסה, מוגן לגמרי על ידי כלוב פאראדיי שיוצר גוף המטוס המתכתי.
בנוסף, במטוס מותקנות מערכות נוספות שמיועדות להתמודדות עם הצטברות של חשמל סטטי – תופעת לוואי שגרתית כשמטוס טס במהירות גבוהה דרך אבק. אמנם ייעודן אינו להגן מפני ברקים, אך כשברק כבר פוגע במטוס המערכות הללו יכולות לסייע לו להיפטר מהמטען החשמלי העודף שנוצר בגוף המטוס.
הדגמה של כלוב פאראדיי
למרות זאת יש מקרה מפורסם אחד בהיסטוריה הקצרה של התעופה המסחרית, של טיסה 214 של חברת פאן-אם האמריקאית, שהתפוצצה באוויר בעקבות פגיעת ברק. נראה שהסיבה לפיצוץ הייתה ברק שפגע בתא הדלק של המטוס, שבו הייתה תערובת דליקה של אוויר ודלק.
בעקבות זאת מותקנות כיום במטוסים מערכות נוספות להגנה מפני ברקים, שאחת מהן היא מערכת של "תעלות הולכה" – פסים שמורכבים לכל אורכו ורוחבו של המטוס, ובמקרה של פגיעת ברק הם אמורים להוליך את הזרם החשמלי הנוצר בעקבות הפגיעה דווקא דרכם, וכך להסיט את הזרם ממקומות רגישים כמו תא הדלק. בנוסף, שיטת ההצתה של המנוע שונתה כך שתא הדלק מכיל בכל רגע נתון רק כמות מוגבלת של תערובת עשירה.
אז גם אם על פני הקרקע פגיעת ברק היא אירוע נדיר בהחלט, זכרו שבאוויר מדובר אמנם בתופעה הרבה יותר נפוצה – אבל גם פחות מסוכנת. אז אין סיבה לחשוש. בעוד שכשברק פוגע באדם חשוף על הקרקע הזרם האדיר עובר דרך גופו, אותה פגיעה במטוס אינה גורמת בדרך כלל שום נזק – לא למטוס ולא לנוסעים בו.
הכתבה באדיבות מכון דוידסון לחינוך מדעי.