הטיול הזה הוא קלאסי לימים חמים במיוחד, ומומלץ במיוחד לעצלנים שרוצים לרבוץ בצל עם רגליים במים. בצדק. קשים הם ימי הקיץ, וכמה פינות כבר יש, שאפשר לתפוס בהן שלווה כשהרגליים טובלות במי מעיין צוננים ומלמעלה רוחשת צמרת של איקליפטוס עבות. עין דיר עזיז, או בשמו המעוברת עין כנף, הוא בדיוק פינה כזו.
כיום נקרא המעיין על-שמו של אשר (אשי) נוביק, חייל מילואים מהיישוב כנף, שנהרג במהלך מלחמת לבנון השנייה ושחבריו שיפצו את הבריכה וטיפחו את המקום לזכרו. מעברה האחר של החניה מטפס שביל קצר אל דיר עזיז - חורבה קדומה ששרידי כתליה ועמודיה משקיפים מרום המדרון מטה, כמו אחד הנשרים שלעתים חג מעל. את האתר גילה לראשונה סר אוליפנט במסגרת מסעותיו בגולן. השם עזיז נגזר מהכתובת "עזיזו" שנמצאה חקוקה על כמה מאבני הגזית שבמתחם. ככל הנראה זהו שמו של סתת.
הבריכה ששווה לחיים
בריכת שכשוך נוספת, הטובלת בצל איקליפטוסים, נמצאת למרגלות תל אורחה (ג'וחדר). כדי להגיע אליה יש לנסוע בכביש 869 מזרחה עד צומת דליות. בצומת דליות פונים ימינה, בכביש מס' 808, ונוסעים בו עד צומת מגשימים. הפנייה שמאלה לעין זיוון ולמג'דל שמס, בכביש מס' 98. כעבור עשרה קילומטרים מגיעים אל אנדרטת חללי גדוד 53. דרך עפר קצרה מובילה ימינה, אל המעיין. במקור שימשה הבריכה קצינים סורים. ברבות השנים נסתמה ויבשה. לפני כמה שנים החליטו חבריו של רזיאל נגר, שנהרג באזור מנפל של פגז, להשיב לחיים את המקום לזכרו. הם חפרו מחדש את הבריכה והשיבו לה חיים.
מכנף ניתן לצאת למסלול רגלי או בג'יפים בדרך הגולשת במורד הגולן, שחלקים ניכרים ממנה צופים אל עבר הכינרת. אורך המסלול כשני קילומטרים, ואם עושים אותו ברגל נדרשת הקפצת רכבים. במקום לפנות מכביש הגישה לכנף שמאלה לעבר דיר עזיז, ממש לפני העיקול פונים ימינה בדרך עפר, שלאורכה סימון שבילים שחור (במקום שילוט צנוע למזרעת כנף).
ועכשיו לקיצור דרך
אפשר להגיע אל המקום גם בדרך קצרה יותר: נוסעים אל מעלה גמלא וממשיכים ברחוב הראשי של המושב עד שמגיעים לדרך עפר רחבה, הפונה ימינה, שבצדה סימון שבילים כחול. נוסעים בדרך קצת יותר משני קילומטרים, וכשמגיעים למפגש שלה עם דרך עפר משובשת (מצד משמאל) חונים בצד הדרך. מכאן מטפסים בדרך המשובשת כמה מאות מטרים, ומגיעים. גולת הכותרת היא חורבת כנף, המוקפת משוכות צבר שפריו מבשיל ובה שרידי כפר ערבי חרב, אולם גם מבנה אחד שלם, הצופה אל הנוף. בית המידות, כיום מאחז ליונים ולדרורים, נבנה על שרידיו של בית כנסת קדום. בתחתית הכותל הדרומי של המבנה ניכרים הנדבכים התחתונים, המסותתים בקפידה, וסביב המבנה פזורות אבני בניין עשירות בתבליטים ואף כמה חלקים של כתובות בעברית. מומלץ לשבת כאן מול הנוף בשעת בין ערביים, לתת לרוח המערבית ללטף את הפנים, ולהתענג על השקיעה מעל הכינרת.
