בלא מעט מדינות במזרח התיכון חווים ירידה משמעותית בכמות התיירים, בגלל המלחמה בעזה, שמשפיעה על כל האזור. הירידה כמות התיירים היא גם בהווה אך צפויה להיפגעגם לעתיד. סוכני נסיעות בטורקיה למשל ציינו שבחודשים נובמבר עד ינואר יש פעילות גדולה להזמנת נסיעות עתידיות, לקיץ של 2024. בעקבות כך, הפגיעה בתיירות הנכנסת למדינה תהיה ארוכת טווח. גם אם המלחמה תיגמר מחר, אנשים בעולם כבר מזמינים ליעדים אחרים, שכרגע הם בטוחים יותר.
גם התיירים הישראלים לא מזמינים כרגע חופשות לטורקיה בעקבות החשש הביטחוני במדינה, והתמיכה של ארדואן בחמאס, ונראה שלא יחזרו לשם בקרוב, גם אחרי שהמלחמה תיגמר. בהולידיי פיינדר ציינו בפנינו שבארץ עיקר ההזמנות לקיץ נעשות בחודשים ינואר-מרץ, אך כבר עכשיו ניתן לראות פגיעה בהזמנות לחורף למדינות שלא תמכו בנו, ונראה שטורקיה ומרוקו יעלמו מהמפה לגמרי בתקופה הקרובה.
> הרבה זמן נתב"ג לא היה כל כך ריק
> זה התאריך שמזהים בו עלייה בהזמנת הטיסות
בהולידיי פיינדר אומרים כי לגבי איחוד האמירויות ייקח זמן עד שיחזרו ככה שאין צפי ברור, אך היא לא תיעלם מהמפה לגמרי. מצד שני, מי שיככבו בשנה הקרובה הן יוון, קפריסין, סיישל, תאילנד, מקסיקו וערים במזרח אירופה כמו בודפשט, בוקרשט, פראג ואפילו סופיה יכולה להפתיע.
ומה לגבי התיירים שיגיעו לארץ?
האם העובדה שההזמנה לחופשות הקיץ כבר החלה, או צפויה להתחיל בעוד כחודש, אומרת שגם לארץ לא צפויים להגיע תיירים בשנה הקרובה? לדברי ד"ר ערן כתר, יועץ וחוקר במחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת, כרגע יש שיעור נמוך יחסית של מטיילים אירופאים שכבר הזמינו את חופשת הקיץ שלהם.
"הענף רק התחיל להתאושש ממשבר הקורונה והיה אמור להיות בשיאו כרגע. עתה, אחרי שחברות התעופה הקפיאו את טיסותיהן לארץ נראה שהמשבר הנוכחי בעקבות המלחמה הנוראית יעפיל על משבר הקורונה", אומר יוסי פתאל, מנכ"ל מארגני התיירות הנכנסת.
הוא מוסיף: "גם אם המלחמה תיגמר מחר, ייקח לתיירים פרק זמן של לפחות ארבעה חודשים עד שיחזרו לפה. למרות זאת, חברי הלשכה עוד מחזיקים בהזמנות שעמיתנו בחו"ל ביקשו שלא נבטל. מה שבטוח - התיירות המאורגנת היא נדבך מרכזי וחשוב לשיקום תדמיתה של ישראל אחרי המלחמה. לא פרסום ולא שיווק, התיירים שיגיעו לפה הם אלו שיחזירו את מעמדנו בעולם".
"בימים אלה, חלק משמעותי מהזמנות התיירות בעולם ממוקדות בתקופת הכריסמס וחופשת השנה החדשה, עם עניין גובר בביקור בני משפחה לרגל החג, תיירות עירונית (סיטי ברייק), ופעילות ספורט חורף כגון סקי", אומר ד"ר כתר. "יחד עם זאת, בחופשות ליעדים רחוקים - כמו ישראל - תכנון הנסיעה נערך חודשים מראש, אפילו אם טרם נערכו הזמנות בפועל".
ד"ר כתר מרחיב: "התיירות הנכנסת לישראל כוללת שתי קבוצות מפתח תיירותיות בעלי מאפיינים הפוכים של תכנון הנסיעה. מצד אחד עומדים תיירים המגיעים לישראל לביקור קרובים וידידים. תיירות זאת מהווה כ-30 אחוזים מהתיירות הנכנסת לישראל, הם מגיבים במהירות לשינויים בשוק, וצפויים לחזור לבקר בישראל במהירות רבה.
"מהצד השני נמצאת תיירות מאורגנת של תיירי מורשת. עבור חלק ממבקרים אלה, תהליך תכנון הנסיעה, הזמנת החופשה דרך הסוכן וארגון הקבוצה יכולים לקחת חודשים רבים, ולפיכך את שובה של תיירות זאת נראה רק מספר חודשים לאחר סיום המלחמה".
פתאל, מנכ"ל מארגני התיירות הנכנסת, מוסיף: "התיירות האמונית מגיעה לפה בזכות אלוהים ולא בהכרח בזכותנו, והיא הראשונה שתחזור לפה. יחד עם זאת, השיקול של התיירות האמונית להגיע יהיה מורכב יותר להגעה משום שהמצב שלנו דומה היום למצב של אוקראינה. לעומת הקורונה, שבה העולם היה סגור לתיירים בכלל, בעת מלחמה התיירות הולכת ונחלשת והחשש בקרב מבקרים מבחוץ עולה. חשוב לומר שיש מכפיל נזק משמעותי בדמות האנטישמיות שפוגעת בנו. משלחות דתיות ותיירות יהודית יחזרו לפה במהירות רבה יותר, אבל ללא ספק שהראשונים להגיע יהיו הקבוצות המאורגנות".
ד"ר כתר מוסיף כי השפעת המלחמה על התיירות הנכנסת לישראל היא מעבר לאזהרות המסע והמניעה לבקר בישראל בימים אלה, וכוללת השפעות ארוכות טווח על דימוי ישראל, על המותג התיירותי של ישראל ועל יכולת המשיכה התיירותית של ישראל למגוון קהלים ממגוון שווקי מקור. יחד עם זאת, לישראל ישנם נכסי תיירות שלא ניתנים להחלפה, קהל גדול ונאמן של מבקרים חוזרים, ומידה גבוה של חוסן תיירותי. "משאבים חשובים אלה יסייעו לה משמעותית במסע החשוב לשיקום התיירות הנכנסת".