סמוך לגבול מצרים, בסוף העולם שמאלה, קורה משהו טוב בניצנה. כפר הנוער החינוכי כבר לא לבד וחווה שינוי צורה התיישבותית ותיירותית וזה בדיוק הזמן לברוח מטרדות השעה לשקט המדברי ובדרך לחשוף את ההתפתחויות ולסמן יעד חדש במפת התיירות.

> טיול משפחתי באזור פתחת ניצנה

מצומת טללים דרומה, לעבר פיתחת ניצנה, מצטמצם מספר המכוניות על הכביש בחדות. ממול בולט ובוהק 'המגדל של סארון', בשדה הסולארי של אשלים, ומרגע שמשאירים את אור הסנוורים מאחור, רואים רק חול וחול, ים של דיונות זהובות, מרחבי מדבר פראיים וביניהם קול דממה דקה. בגוף מתפשטת תחושה שהנה הגענו לסוף העולם שמאלה, ובקטע לגמרי טוב, בעיקר בימים טרופים אלה כאשר הגוף והנפש זקוקים לנחמה.

ניצנה (צילום: אורלי גנוסר)
זמן מעולה לגלות את המדבר בכלל ואת ניצנה בפרט | צילום: אורלי גנוסר

הפיתחה מיושבת בדלילות, ישוב פה מושב שם, זרועה אנשים מיוחדים שמבחינתם הניתוק הגיאוגרפי הוא לא איזה 'אישיו', הריחוק מהציוויליזציה דווקא מבורך והחיבור לאדמה ולארץ עמוק וערכי. ועם זאת, עושה רושם שגם זה עומד להשתנות. הבירה המקומית של הפיתחה היא ניצנה שידועה ככפר חינוכי וותיק, מבודד משהו, ולאחרונה רושמת בסיפוק שינוי מגמה ואולי גם הישג היסטורי עם הפיכתה ליישוב.

ניצנה נוסדה בראשית שנות ה-80, כבית זמני למפוני סיני, ועם המעבר ליישובי הקבע, שינתה פניה. ב-1986, הגיע לובה אליאב, עמד על גבעה חשופה, הביט בנוף הבתולי וראה בחזונו קהילה חינוכית התיישבותית המחנכת לערכי אהבת אדם, טבע ומדבר ועושה ציונות חדשה.

מגוון יוזמות תיירות חדשות שטרם נחשפו לציבור

קפיצה בזמן - בניצנה של 2023 יש קהילה חינוכית עשירה ופורצת דרך ואם תשאלו את אבי כהן, שמנהל אותה כבר שנה וחצי, הוא יאמר שזהו "אחד המקומות המרתקים ואירוע נדיר". בניצנה פועל כפר נוער ראשון ויחיד מסוגו לבדואים עם תכניות מנהיגות. יש פנימייה מגיל 18 לצד תכנית 'מסע' מגיל 21, לעולים חדשים מברה"מ לשעבר, ובשנה האחרונה גם לפליטים מאוקראינה. שתיהן מקלות על טבילת האש בארץ הקודש ומעניקות לימודי שפה, פסיכומטרי, הכנה לצה"ל וסיוע בקליטה בחברה הישראלית. גם בית ספר יסודי מונטסורי לכל דיכפין וכן מכינה קדם צבאית 'דרך ארץ' המחברת בני נוער מכל הארץ, ועל ידי הכנה לצבא ולחיים, מלמדת כיצד לעצב חברה ערכית. "זו קהילה של קהילות", מדגיש כהן, "שחיות ביחד וכל הפרויקטים מתרחשים במקביל. אנחנו חיים ופועלים בתוך עשייה יוצאת דופן ויש חוסר הלימה בינה לבין החשיפה המינימלית וכאנשי עשייה אנחנו פחות מוכרים וחשוב לדעת מה קורה כאן". ניצנה כאמור הופכת ליישוב לכל דבר. בכפר התיישב גרעין ראשון של 17 משפחות, בהמשך יגיעו ל-68 ובעתיד יש צפי ל- 350 משפחות.

הצימוח וההתפתחות של ניצנה, הביאו למגוון יוזמות תיירות חדשות שטרם נחשפו לציבור, ובאזור הכל כך מבודד הן מאפשרות למטיילים להכיר את המרחבים הנפלאים ואת האנשים החיים ופועלים בתוכם. בפאתי הכפר פועל כבר כמה חודשים חאן אירוח ולינה שבמשך השבוע מארח בתי ספר וקבוצות ובסופי שבוע מאפשר למשפחות לחוות את המדבר הקרוב. בחאן שבעה אוהלים בסגנון בדואי בכמה גדלים מקבוצות גדולות ועד משפחות להם שירותים ומקלחות משותפים, מטבחי חוץ פינות ישיבה ומדורות. כמו כן יש גם שש בקתות המכילות 5-7 מיטות, בהתאם להרכב המשפחתי, ומצוידות במקרר, ערכת קפה, מקלחת משגעת ופינת זולה בחזית. הכפר אסתטי להפליא, מבוסס על עקרונות אקולוגיים ומציע אירוח פשוט שמחובר לאדמה ובמחירים הוגנים כי יש חשיבות ראשונית לערכים ושאיפה שכל משפחה תוכל להרשות לעצמה להתארח בחאן. אגב, כהן מסגיר שיש תכנית לחדרי בוטיק אבל בסטייל מקומי של ניצנה וגם לאכסניה, כך שהיצע הלינה יתרחב החל מהקיץ הקרוב אל תוך חגי תשרי.

ניצנה (צילום: אורלי גנוסר)
צילום: אורלי גנוסר

ניצנה (צילום: אורלי גנוסר)
צילום: אורלי גנוסר

משפחות שמתארחות מוזמנות למגוון פעילויות שמכינה מחלקת ההדרכה בניצנה, סוג של בית ספר שדה שיוצק אליהן את כל הערכים החינוכיים, החקלאיים, הסביבתיים וההתיישבותיים של המקום. צוות ההדרכה כולל 16 בני ובנות שנת שירות שאחראים על הדרכת הסיורים, הטיולים, תצפיות הכוכבים ועוד. המטרה היא לחבר את האורחים ולתת לביקור משקל ערכי, וכל הטוב הזה ללא תשלום. מדי סוף שבוע, כולל חג הפסח המתקרב, יש תכניה עם מגוון פעילויות בתחומי חקלאות, בעלי חיים, ארכיאולוגיה וטבע, רק תבואו.

אחת התחנות הפופולריות היא במשק ניצנה, חווה חינוכית חקלאית עם אגף צומח ומשק חי. הסיור במקום, שאורך כשעה, כולל ביקור בחממות הטכנולוגיות עם הסברים, סיור במטע הנשירים שהחל לפרוח ממש בימים אלה וצובע את המרחב, בגן הקקטוסים ובגינת הירק שהיא הבסיס ללימודי החקלאות בכפר, ובה גם טועמים מהגידולים העונתיים. מתוך עקרונות החקלאות מבינים גם איך אפשר להשתמש בהם גם בתכנון גינה ביתית.

משק ניצנה  (צילום: עידו גולומב)
משק ניצנה | צילום: עידו גולומב

ואז מגיעים לבית המחסה לחיות משק, שהוקם לפני שנתיים וחצי. בתחילה קיבלו קבוצת בעלי חיים מפינת חי שהתפרקה אך מאז נקלטו חיות משק שהוזנחו, ננטשו או נפצעו והמקום משמש להם בית לכל החיים. בית המחסה אינו פינת חי או ליטוף אלא מבוסס על הגישה ההדדית לפיה שני הצדדים, האדם והחי בונים מערכת יחסים ועזרה הדדית כדי ליצור מצב של WIN WIN. ים שלמה, שאחראית על המשק, מספרת שמאחורי השיטה יש מהלך פסיכולוגי חינוכי, הילדים ובני הנוער מפתחים רגשות של אמפתיה וחמלה בשאיפה לתרגם אותם למערכות היחסים בחיים. בחווה חיים כמאה בעלי חיים שונים, חמורים עיזים וכבשים, אווזים ברווזים ותרנגולות וכמה ארנבונים ושרקנים מפינת החי שהתפרקה. כל אלה זוכים ליחס אנושי, משל היו בני אדם וזאת כדי להדגיש שמדובר במרחב בטוח. "המסר הלא מילולי מייצר מערכת יחסים ומרחב שמאפשרים תקשורת פתוחה" היא מוסיפה. הסיורים המשפחתיים בבית המחסה כוללים הסבר על מבחן ההסכמה, כיצד ניגשים לבעלי החיים ומציעים מגע ולא כופים אותו וכך במקום סטרס, יוצרים שיתוף פעולה. במשק משקיעים המון וצמאים לאורחים שיגלו את כל הטוב והמיוחד. לאורחי החאן יש סיור במסגרת הפעילות, ומשפחות שאינן מתארחות, מוזמנות בתיאום וכרגע גם ללא תשלום (052-297-8291).

משק ניצנה  (צילום: עידו גולומב)
בית המחסה לחיות משק | צילום: עידו גולומב

אם יש אטרקציה מקומית יחידה ומיוחדת, הרי שזהו חדר הפלאות שהקימה לירון אלעד לזכר אביה, צלם טבע ואספן ידוע. האיש שאסף בחייו אלפי פריטים, הותיר מורשת אדירה וכשאלעד חשבה כיצד תוכל להנציח אותו בדרך יצירתית, בדיוק כפי שהיה, הקימה את חדר הפלאות הראשון בישראל. במקור נולד המושג בימי הביניים בבתי אצילים אשר הציגו את האוספים האקלקטיים שליקטו מרחבי העולם ואלעד השאילה את המונח ואת היישום. כשנכנסנו לחלל המבוא, גדל המסתורין וזאת כדי להתרגש מאפקט ה'וואו' שהמתין בהמשך. כיוון שמדובר באטרקציה שאלמנט ההפתעה הוא לבה הפועם, אז חשוב להסתפק ברמזים ולא להסגיר את כל הסודות. כן מותר לגלות שחוויית הסיור נערכת באמצעות אפליקציה בשני מסלולים, במהלכה מתוודעים לאיש יצחק מובשוביץ, מי היה, מה עשה ועל אף שהוא כבר איננו, עדיין ניתן להתפעל מפועלו. שריינו שעה וחצי, לא תצטערו (054-532-5454).

ניצנה (צילום: אורלי גנוסר)
חדר הפלאות. לא הכל אפשר לגלות | צילום: אורלי גנוסר

ניצנה (צילום: אורלי גנוסר)
חדר הפלאות | צילום: אורלי גנוסר

בכפר הנוער של ניצנה פועל חדר אוכל הפתוח גם למשפחות שמתארחות בחאן, כך שזהו פתרון קולינרי מצוין. דוד רומרו, שעובד במקום, יוצא החל מפסח ביוזמה עצמאית משלו. רומרו וזוגתו עלו ארצה מוונצואלה ובחצר ביתם הם יארחו בסגנון לטיני לחגיגת בשרים מעושנים. מהמעשנה יוצאים נתבי בשר, ועופות, יש נקניקיות, פסטרמות ואפילו ירקות שיצאו מהמעשנת לצד מיני סלטים ואופציה גם לצמחונים. אפשר לאכול במקום, אפשר לקחת הביתה ואם תגיעו אחרי פסח אז האירוע ישחזר עצמו פעם בחודש בימי חמישי החל מ-11:00 עד 19:00 ובעתיד מתכננים להסעיד את האורחים במקום מסודר משלהם (054-615-5026).

ימי הפסח הם תקופה נפלאה לטיול בטבע הסובב את ניצנה, לטפס לתל ניצנה ולצפות אל הנוף ואולי מכאן להבין למה היה האזור ציר נוח שהוביל לכאן את הנבטים ואת הביזנטים ואת הכובש הערבי. כדאי לשוטט לעת ערב במסלול חמוקי ניצנה שיש בו מלא קסם מסתורין. כביש 10 ייפתח במהלך החג בהסתייגות אחת שאין יציאה לכיוון מצפה רמון אז צריך להיכנס ולצאת מניצנה, אבל בדרך ממתינות לכם תצפיות הורסות ובור סבחה אחד שהאמיצים מוזמנים לטבול במימיו הצוננים.

ניצנה (צילום: אורלי גנוסר)
תל ניצן | צילום: אורלי גנוסר

בחול המועד פסח יתקיים בפיתחת ניצנה פסטיבל משקים פתוחים, חגיגה חקלאית עתירת פעילויות מסובסדות – רק 15 שקלים למשתתף, סיורים, סדנאות וטיולים מודרכים - הזדמנות להתוודע לאנשים, ליישובים ולעשייה החקלאית התיירותית. לפרטים: באתר.

> לעוד פרטים על ניצנה