"באחד מן הימים, אורחת המלון הסתובבה בסמטאות ולפתע הריחה ריח בישולים חזק בוקע מאחד הבתים. היא דפקה בדלת ופתחה לה אישה שהייתה בעיצומן של ההכנות לקראת ארוחת הערב. בסופו של דבר הן מצאו את עצמן עומדות ומבשלות יחד במטבח. לאבד את עצמך בסמטאות זה חלק מהחוויה, לאורך השנים נוצרו המון סיפורים אנושיים ואישיים, חיבורים שנבראו בזכות הערבוב", סיפר היזם ואיש הנדל"ן מאיר דוידסון, אשר הקים יחד עם זוגתו את מלון עכותיקה, השוכן מול חומות עכו העתיקה ומשקיף לעבר הים הפתוח.

אם שמים בצד את החדשות, מבינים שזה הסיפור של עכו. מספיק מבט אחד בעיניהם של התושבים, חטוף ככל שיהיה, כדי להבין שהם אוהבים אותה עד כלות, אהבה שערים אחרות בדרך כלל לא זוכות לה. מאיר צודק, עכו זו עיר להיאבד בה. הסמטאות המפותלות והציוריות, הן אלו שמספרות את סיפורה. סיפור צבעוני, חי ומורכב.


בשנים האחרונות, עכו מיצבה את עצמה כיעד תיירותי מוביל בצפון הארץ. עם עבר היסטורי עשיר, מסעדות מופתיות, עיר עתיקה מרתקת, חוף ים ושוק מלא בדוכנים וחנויות תבלינים, ממתקים ובגדים, היא משכה אליה תיירים מרחבי העולם ומפנים הארץ. באותה תקופה שלל מלונות בוטיק וצימרים נפתחו, ונדמה היה שמכאן השמיים הם הגבול.

במאי 2021, פרצו הפרעות בעכו והרקמה העדינה שהייתה שזורה בין תושבי העיר נקרעה בין רגע. היסודות העמוקים של דו קיום בהם העיר כה התגאתה כמעט ונעלמו. שכנים התפצלו למחנות, מפעלי חיים הושחתו, מלונות נשרפו ואיתם גם התקווה של התושבים. האופוריה שכה אפיינה את העיר באותה עת נעלמה כלא הייתה.

שב בשיא תפארתו

בשיאן של אותן מהומות, הפורעים הגיעו לסמטאות העיר העתיקה ופגעו בין היתר בסוויטות של מלון עכותיקה. אך זמן לא רב לאחר מכן, דוידסון וזוגתו, ששנים קודם לכן העתיקו את מגוריהם מירושלים לעכו, החזירו אותו לפעילות בשיא תפארתו. את דרכי בעכו התחלתי בסיור במלון המרהיב, סיור שהפתיע אותי לטובה. הייתי בטוחה שאגיע למלון מנותק, גוש בטון שאינו מתמזג עם הסביבה - כזה שיותיר אותי מנותקת מהתרבות ומהתושבים, אבל ההפך הוא הנכון.

"אנשים נהנים מהמסע של הנכסים עצמם", אמר דוידסון כשסיפר על המלון עם עיניים נוצצות. "לכל דירה יש את האופי שלה ואת הצורה שלה, אף דירה לא נראית כמו שנראתה כשקנינו אותה". בינואר 2017, מלון הבוטיק החל לפעול. בניגוד לבנייה המסורתית של רוב המלונות בארץ, 15 חדריו הפעילים פרוסים בסמטאות העיר ולמעט שלט קטן התלוי מעל דלת הכניסה שלהן, לא ניתן להבחין בכך שמדובר בסוויטה של מלון. אותן סוויטות בעלות אופי עיצובי שונה, אך כזה שנותר נאמן למקור, עברו שחזור מלא ואף בחלק מהן נחשפו בתהליך קשתות וקירות אבן שהיו חבויים.

מהרגע שכף רגלי דרכה במלון, נכנסתי לקצב של עכו, כפי שדוידסון תיאר. "הקצב פה הוא 25 אחוז מהקצב במרכז, שם יש מכוניות, תנועה ואקשן - כאן רגוע". אשקר אם אגיד שלא הזדהתי עם דבריו, יש בעכו משהו אחר, קסם שעוד לא מצאתי באף עיר. היא סוערת אך שקטה, שלווה אך צועקת. הדוגמה הטובה ביותר לכך, היא השוק המרהיב שיש לעיר להציע, אך לכך עוד אגיע בהמשך.

עכותיקה  (צילום: שני הלוי)
עכותיקה | צילום: שני הלוי
הגג של עכותיקה (צילום: יחסי ציבור)
הנוף מהגג במלון | צילום: יחסי ציבור

עכותיקה 3 (צילום: אביטל סבט)
מאפים עבודת יד המוגשים בארוחת הבוקר על רקע הים המרהיב | צילום: אביטל סבט

בדרך לסוויטה שקיבלנו, ניקולה, אחד מעובדי המלון, הסביר לי בהתלהבות את הקונספט המיוחד על פיו הוא פועל. בזמן שהוא מכניס אותי לאווירה העכואית, אנחנו פוסעים דרך החדרים השונים - והמרהיבים יש לומר - עד פתח הדלת. בכנות? נפער לי הפה. מעבר לעובדה שהוא היה עצום בגודלו, פלטת הצבעים והקו העיצובי האחיד שלו גרמו לי לרצות לעבור לגור בו לנצח (מה גם שיש הטבות מס בעכו). במשחק הרמוני בין העתיק למודרני, נוצר חדר נוח, מואר ומרגיע שמשרה שלווה רק מעצם ההימצאות בו. כמו כן, החדר גם כלל מרפסת עם קו ישיר לים - מקום אולטימטיבי לאוהבי המדטציה והיוגה, או כאלו שסתם רוצים להתרווח.

המחירים במלון נעים בין 900-1,500 שקלים לחדר זוגי ללילה. קיימים מבצעים שאפשר לראות ולהזמין ישר מהאתר .

המהות

כשאנחנו כבר במוד העכואי, התחלנו את הערב שלנו ברופטופ הראשון בעיר - "סאמא". מקום היסטרי לכל הדעות, הממוקם במרכז העיר העתיקה, בין סמטאות השוק התוססות לבין כנסיות, מסגדים, גלריות ומוסדות תרבות. מעבר לעובדה ש"סאמא" יכול להתחרות בקלות בכל בר תל אביבי מתיימר הן מבחינה קולינרית והן מבחינה עיצובית, הנוף עוצר הנשימה שהוא מציע אומר את הכל. הרי כמה פעמים בחיים יצא לכם לשתות קוקטייל משובח לנוכח מראה עוצר נשימה של עכו העתיקה?

בעודנו ישובות במקום, טועמות משלל המנות שיש לו להציע, ביניהן קובה נייה מרעננת וקלילה, עלי גפן עם טוויסט מפתיע ומנת קלאמרי מדהימה, המוזיקה הקצבית שהייתה ברקע מעט נחלשה ולפתע נשמעה קריאת מואזין. מבחינתי זה היה הרגע שהדגיש את מהות המקום, את הדור החדש שצמח בעכו ואת הסיפור שהוא מספר. ישנו משחק עדין בין מסורת למודרניות, בין קוקטיילים ומוזיקת טכנו לבין קריאות מואזין. 

סאמא, הרופטופ הראשון בעכו (צילום: זוהר צלח)
צילום: זוהר צלח

סאמא בר (צילום: אושרי כהן)
צילום: אושרי כהן

הקסם

במרחק נגיעה מבר "סאמא", ממקומם מתחם גני המצודה, המכיל בתוכו מגוון אטרקציות שיש לעיר להציע: הגן הקסום, גן הבוסתן ואולמות האבירים. מדובר במקום מרהיב ביופיו, בו מתקיימים בין היתר אירועי מוזיקה ופסטיבלים שונים. אחרי מספר דרינקים ב"סאמא" המשכנו את הערב להופעה של הזמר רותם כהן.

בין הגנים השונים והמטופחים, המזרקות ומבני האבן העתיקים, כ-700 איש מילאו את האמפי וחיכו בקוצר למאלומה הישראלי. לצידי ישבה חבורת נשים, מטופחת למשעי, שבחנה כל תזוזה על הבמה, כדי לחזות ברגע המדויק שכהן יעלה. כיאה למאהב לטיני, רותם עלה מלווה באורות ובעשן, ופתח את המופע בסערה. בביצוע הראשון והעוצמתי, הקהל עוד נותר ישוב, אך ברגע שהוא קרא להם להתקדם לעבר הבמה, חבורת נשים דהרה לכיוונו בטירוף שמאפיין נערות. כנראה שזה מה שרותם כהן עושה, הוא מהפנט אנשים. מדובר באמן מהשורה הראשונה, שיודע להעביר את הקהל רכבת הרים של רגשות. הוא יודע לקרוע את הנשמה בשירים מרגשים והוא יודע לחרוך את הבמה בגרוב היסטרי. 

רותם כהן בגני המצודה  (צילום: עיריית עכו)
שורף את הבמה | צילום: עיריית עכו

רותם כהן בגני המצודה  (צילום: עיריית עכו)
צילום: עיריית עכו

הופעתו ההיסטרית של רותם, פתחה את סדרת האירועי הקיץ באחד המיקומים המיוחדים ביותר בנוף היכלי המוזיקה בישראל - גן הבוסתן במצודה הצלבנית. בחודשים הקרובים, מתחת לכיפת השמיים, אמנים מהשורה הראשונה ביניהם, רביב כנר ורן דנקר יעלו להופיע בלוקיישן המרהיב שמעניק חוויה אותנטית ויוצאת דופן.

בין העבר להווה

בעודה דוהרת קדימה, עכו שומרת היטב על ההיסטוריה המפוארת שלה, שהחלה אי שם בימי האימפריה היוונית, בסך הכל לפני כ-4,000 שנה. במתחם גני המצודה, ממוקמים אולמות האבירים המהווים את אחת האטרקציות המעניינות בעיר. אטרקציה, שכדי שנוכל לחזות בה, ארכיאולוגים חפרו במשך עשרות שנים, חלק אחר חלק וחשפו את אולמות האבירים. במידה ואתם מגיעים בקבוצה, אני ממליצה לקחת מדריך, מהסיבה הפשוטה ששטחם של האולמות הוא עצום, ועדיף איש מקצוע שיכווין את המסע בזמן שתעמדו לעבור. במידה ולא, המקום מציע ציוד קולי המספר את סיפור המקום. 

בנוסף למיצגים ולממצאים הארכיאולוגיים המוצגים במקום, באלומות פרוסות נקודות בהן אפשר לצפות בשיחזורים של רגעים מכוננים בהיסטוריה. מדובר באטרקציה מרהיבה, כזו שתותיר אתכם מרותקים וצמאים לעוד ועוד מידע. אני ממליצה לפנות כמה שעות ולצאת לטיול ברחבי ציר הזמן. אז איך מגיעים וכמה משלמים? המקום ממוקם בויצמן 1, ופעיל בכל ימות השבוע. על כרטיס משולב המכיל בתוכו כניסות לשלל האטרקציות שיש לגני המצודה להציע, תשלמו 49 שקלים בלבד.

אולמות האבירים (צילום: אביטל סבט)
צילום: אביטל סבט

אולמות האבירים (צילום: אביטל סבט)
צילום: אביטל סבט

כמו כן, אחת המסעדות שהתרשמתי ממנה מאוד, היא מסעדת "רוטס" השורשית, עליה מנצחים שלושה שותפים: יהודי, נוצרי ומוסלמי. מדובר במסעדה הבשרית הכשרה היחידה בעכו העתיקה, השוכנת בתוך מצודה מרהיבה ביופייה ומציעה תפריט המחבר בין העולמות והטעמים עליהם בעלי המקום גדלו. אחרי הביקור באולמות האבירים העצומים, קחו רגע מנוחה ותצללו לארוחה בלוקיישן אותנטי ומרהיב.

רוטס (צילום: יחסי ציבור, יח"צ)
רוטס | צילום: יחסי ציבור, יח"צ

השוק

כדי להכיר מקום באמת, את התרבות שלו ואת המכלול האנושי המרכיב אותו, התחנה הראשונה צריכה להיות השוק המקומי. שוק עכו, הוא אחד השווקים העתיקים ביותר בארץ, המכיל בתוכו פיסות היסטוריות לצד דוכנים תוססים וצבעוניים המציעים תבלינים, קפה, דגים טריים ובגדים. בשנים האחרונות, עכו תפסה את הטייטל הנחשק מכל: פנינה קולינרית - ולא סתם. מעבר לעובדה שהיא מציעה אינספור מסעדות מופת, ביניהן המוסד הוותיק והידוע אורי בורי, אל מרסא ודוניאנא, בשוק פזורות מסעדות קטנות ודוכנים שיגרמו לבלוטות הריר שלכם לעבוד שעות נוספות.

לצד חומוס סעיד המיתולוגי, עומדים דוכנים המציעים ממתקים עבודת יד, חלווה מקומית ואינספור מעדנים מקומיים. אך מבחינתי השוס של השוק הוא פלאפל שמסייה. מדובר בביס פלאפל הכי טעים שאי פעם אכלתי, ואני מוכנה לנסוע הלוך חזור בשיא הפקקים רק בשבילו. מעבר לזאת, במידה ונפשכם חשקה במעט אמנות, בסמטאות הציוריות המקיפות את השוק, ממוקמות גלריות של אמנים ויוצרים מקומיים.

טיולים אורבניים, שוק בעכו (צילום: החברה לפיתוח עכו העתיקה בע"מ)
צילום: החברה לפיתוח עכו העתיקה בע"מ
שוק עכו 2 (צילום: אביטל סבט)
צילום: אביטל סבט

שוק עכו  (צילום: אביטל סבט)
הפלאפל הכי טוב שאי פעם תאכלו | צילום: אביטל סבט

עוף חול

כאמור, לפני כשנה פרצו בעכו מהומות שלא רק שרפו מבנים ומפעלי חיים, אלא גם את התקווה למציאות חיים אחרת. העיר שכה התאפיינה בחיות ודו קיום, לפתע התפצלה ונותרה חרוכה. ניתן היה לחשוב שהיא לא תקום מכך, שהצמיחה התיירותית לה זכתה בימים שלפני כן, לא תחזור. אבל מה שעושה את עכו זה האנשים והאוכל שמחבר ביניהם, עליהם אף אחד לא יכול לערער.

נכון, היא מורכבת ולעיתים לא קלה, אבל היא תוססת, היא חיה והיא גם שלווה. זו עיר של צבעים שתסנוור אתכם מהרגע שתגיעו אליה, תנו לעצמכם ללכת לאיבוד בה, ככה אתם תבינו את הסיפור האמיתי והמופלא של העיר שכולה היסטוריה, אבל דוהרת קדימה.

עכו העתיקה (צילום: StockStudio, shutterstock)
צילום: StockStudio, shutterstock

*הכתבת היתה אורחת של מלון עכותיקה ותיירות עכו