בשבועות האחרונים, גבול ישראל-סוריה הופך להיות אחד המוקדים המדאיגים ביותר בהשוואה לשאר גבולות ישראל. אולי זה קשור לשקט ששרר שם במשך ארבעים שנה, אולי לנשק הכימי שממתין נצור מעבר לגבול, ואולי לזיכרון הלאומי הצורב מהפעם האחרונה שבה התותחים רעמו ברמת הגולן. בליל אמש, בפעם השנייה בתוך שבועיים בלבד, פגז שנורה מכיוון סוריה נפל בשטחי רמת הגולן וכוחות צה"ל הגיבו חזרה באש פגזים.
שני האירועים האלו מזכירים את הרוטינה הקיימת בגבול רצועת עזה כבר שנים – ירי מהצד השני של הגבול, צה"ל משיב למקורות הירי באש, אלא שברצועת עזה יש גם פעולות יזומות ואחת לכמה שנים נערך שם מבצע נרחב יותר כדוגמת מבצע עופרת יצוקה ומבצע עמוד ענן. האם אנחנו צפויים להיכנס לרוטינה שכזו גם בגבול עם סוריה? מה יגרום לצעד דרסטי ומרתיע מצד ישראל? האם יש סיכוי שכוחותינו יפלשו לסוריה ויתחילו לכבוש מוצבים?
בביקור ששר הביטחון ערך אתמול בגבול, הוא אמר כי "מעבר לגבול מתנהלת מלחמת אזרחים עקובה מדם מזה שנתיים עם עשרות אלפי הרוגים בחודש, אבל אנחנו לא מתערבים כל עוד זה לא פוגע באינטרסים שלנו. כשזה פוגע באינטרסים שלנו, בין אם זה ירי ספורדי מעבר לגבול, אם הוא מכוון או לא מכוון לעבר שטחנו, אנו מגיבים כדי לשתק את מקורות הירי כפי שקרה בשבוע שעבר". כמה שעות לאחר מכן, הירי חודש.
מחכים לממשל חדש לפני שמגיעים להחלטות קיצוניות
כדי לברר מה יהיה הקו האדום שיביא את ישראל לתגובה חריפה, אנחנו משוחחים עם עוזי עילם ויפתח שפיר – חוקרים בכירים במרכז למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב (INSS). "אני לא אוהב להגדיר קווים אדומים. קו אדום זו הגדרה מדינית. אם אתה מצהיר על קו אדום, אתה בבעיה אם אתה לא פועל כשאתה מגיע אליו. אתה רוצה לשמור על חופש פעולה, אתה מביט על מצב ומחליט לגופו", אומר שפיר. עילם מחזק את דבריו כשהוא טובע את הביטוי "אזור סכנה" – תחום תרחישים שמסכן את הביטחון באזור הגבול. "אנחנו לא יודעים איזה מין ממשל או שלטון מתרכז, האם זה שלטון סוני או האם זה שלטון שמיוצגים בו גורמים שמקושרים לאל-קעידה. באזור של התפוררות סוריה זה מהווה סכנה לעולם כולו, ודאי שלשכנותיה של סוריה", הוא אומר. מדבריהם משתמע כי אופי התגובה לא יושפע מאירועים מקומיים לאורך הגבול, אלא מאירועים מכוננים בעתיד המדינה ורק כאשר תהיה כתובת ברורה לפנות אליה.
כשמדברים על סוריה, ניצבים על השולחן שני איומים מרכזיים: נשק כימי, התבססות שלטון עוין או אלים וכנגזרת מכאן – איום על ביטחון רמת הגולן הישראלית. עד שזה לא יקרה, המומחים מציירים סיטואציה שמולה לישראל יהיה מאוד קשה להגיב, בטח כשאין לה כתובת לפנות אליה. "כל עוד אנחנו נלחמים עם כוחות לא סדירים שנמצאים במאבקים מול המשטר וירי עובר מצד לצד אז מצבנו לא נעים, אבל אנחנו במצב שהתערבות עלולה לא להועיל מעבר ללתת להם להבין את המסר שאם תירו תחטפו בחזרה. מכיוון ששני הצדדים נמצאים בבעיה זה עם זה ואף אחד לא רוצה לפתוח עוד חזית מולנו. יכול להיות שזה יספיק", מסביר שפיר.
אירוע של פגיעה בחיי אדם על הגבול לא יביא לראייתך להחמרה בתגובה הישראלית?
"לא בהכרח. יכול להיות אירוע של פגיעה בחיי אדם וניתוח האירועים בשטח יעלה שהיה מדובר בכלל בפגז טועה. אם הניתוח המודיעיני יביא למסקנה שיש פה גורם שמנסה להרוג ישראלים, ודאי שתרצה לפעול מולו. לפחות במידה כזו שתעביר את המסר שזה לא קביל ושפעולה כזו לא תעבור בלי תגובת נגד", אומר שפיר. את דבריו מחזק עילם: "הייתי מייעץ לבוגי לא להגיב לכל שגעון או שיגיון של חייל סורי. מה שלדעתי קובע זה האינטרס הכללי. לאסד לא יכול להיות אינטרס לגייס את כוחותיו הנאמנים לו דווקא כדי לחמם את הגבול איתנו". הוא מוסיף ואומר, "הייתי ממליץ להיזהר מתגובה אוטומטית ולהבין מה גרם למעשה ולהחליט על עוצמת התגובה וכיוונה בהתאם, לקחת אוויר ולשקול את זה בקור רוח".
באשר לאופן החרפת התגובה עומדות מספר אופציות – האחת, בדומה למה שקורה בגבול עם מצרים ובגבול עם לבנון והיא כוללת הקמת מארבים לאורך הגבול, קיום תצפיות וקיום פעולות עומק, כמו שישראל קיימה לאורך הגבול עם לבנון לאחר מלחמת לבנון השנייה. אופציה נוספת היא קינון רצועת ביטחון לאורך הגבול עם סוריה – כזו שתיצור חיץ אפקטיבי יותר בין העורף ברמת הגולן לבין המהומות המתחוללות בשטחי סוריה.