בבוקר 7 באוקטובר התעורר העיתונאי גיא רולניק לאירועי הזוועה שהתרחשו בישראל ממקום מושבו הנוכחי בשיקגו והחל לעקוב אחרי מה שקורה ברשתות החברתיות. בעוד שבישראל שרר כאוס ובלבול, ברשתות החברתיות כבר תוחזק גל של שנאה, דיס-אינפורמציה ורעל שהזרעים שלו נזרעו עוד הרבה קודם לכן. כבר שנים שרולניק, מייסד עיתון TheMarker ונושא דגל המחאה נגד המונופולים בישראל, מזהיר מפני סכנות הרשתות החברתיות והנזק שיוצרות חברות הטכנולוגיה, אבל הפעם החשש התממש.
הנהלות מטא (פייסבוק ואינסטגרם), גוגל, טיקטוק וטוויטר נמצאות במוקד סדרת התחקירים החדשה של רולניק שעלתה לשידור ביום ראשון בכאן 11. הסדרה עוסקת בהשפעה של חברות ענק, מונופולים ומיליארדרים על ישראל והעולם, ובפעם הראשונה לעיני המצלמות, רולניק מביא עדויות של אנשים שעבדו בעבר (וחלקם אף עובדים בהווה) בחברות הללו. המרואיינים, מנהלים בכירים בחלקם, מספרים כיצד המודל העסקי של אותן חברות פוגע בכל אחד ואחת מאיתנו, גם במה שנראה כמו שיטוט תמים ברשתות החברתיות.
שני הפרקים הראשונים בסדרה הותאמו למצב ועוסקים בקשר שבין המלחמה לרשתות החברתיות. בפרקים הללו מראה רולניק איך האנטישמיות הישנה והמוכרת התחזקה באופן משמעותי ברשתות החברתיות, שהוצפו כבר בבוקר של השבת השחורה בתכנים מסיתים ומסוכנים. הפרק השלישי עוסק במערכות היחסים שבין חברות הטכנולוגיה לגורמי השלטון, ומסביר למה אין רגולציה יעילה כלפי אותן חברות.
"במידה רבה, המרואיינים בסדרה אומרים דברים אפילו יותר חמורים ממה שנכתב בכלי התקשורת שמבקרים את הרשתות החברתיות. הם מציגים את התמונה הזאת בצורה מאוד חדה, ואלה אנשים שישבו או יושבים בתוך החברות עצמן ורואים את תהליכי קבלת ההחלטות", אומר רולניק בשיחה עם mako. "הם מבינים איך האלגוריתמים עובדים ואומרים לנו בצורה ברורה: ההנהלה הבכירה, שאחראית לנזקים החמורים שנגרמים בכל העולם מהרשתות החברתיות, ממוקדת רק בהכנסות, ברווחים ובמחיר המנייה".
כך לדוגמה, בכיר באחת מחברות הטכנולוגיה שמתראיין לסדרה, מספר כיצד המבנה הארגוני שלה גורם לכך שלא יתקיימו דיונים משמעותיים על הנזק שהיא מייצרת. "רק בסוף השבוע ראינו עדות לכך בדמות מסמכים פנימיים שהעידו על תופעות כמו פדופיליה שקיימות ברשתות החברתיות של מטא", אומר רולניק בהתייחס לפרשה שפורסמה בסוף השבוע, שחשפה כי מטא לא רק שיווקה בכוונה את פלטפורמות ההודעות שלה לילדים, אלא גם ידעה על הנפח העצום של תוכן מיני ובלתי הולם המשותף בין מבוגרים לקטינים.
"בכל פעם שיש סיפור כזה שמתפרסם הם אומרים 'הסרנו את התוכן המזיק', אבל מה שאומרים לנו המקורות שהתראיינו לסדרה, לראשונה למצלמה, זה שכל התגובות האלה שנמסרות בכל פעם שצץ אירוע כזה או אחר הן בלוף מוחלט. המכונה, האלגוריתם במקרה הזה, בסוף מייצרת את זה", אומר רולניק. "מצד אחד מייצרים שקרים, שנאה, התמכרות, קרעים ונזק, ומצד שני, ברגע שיש תלונות של עיתונאים לדוגמה, מורידים פוסטים מזיקים. הם מתעלמים מהעובדה שיש ארכיטקטורה שלמה שמעודדת את הדברים האלה. היד המתקנת, תפקידה הוא בעיקר ליחסי ציבור".
"טיקטוק - כלי מתוחכם במיוחד"
רולניק מפנה אצבע מאשימה בסדרה לא רק כלפי חברות הטכנולוגיה עצמן, אלא גם נגד הרגולטורים, שלא עושים מספיק בנושא. "למטא לדוגמה יש מיליוני משתמשים בישראל, אבל כשמישהו נפגע ממנה, אין לו למי לפנות. אלה חברות שמרוויחות מיליארדים רק בישראל, אבל לא חלים עליהן שום כללים. גם אחרי 7 באוקטובר, שכולנו נחשפנו באינסטגרם, בטיקטוק ובפייסבוק לכמויות מטורפות של רעל, הסתה ופייק ניוז, שום דבר לא השתנה. כל חברה אחרת שהייתה אחראית לכמות כזאת של הסתה ורעל כבר מזמן הייתה בחקירה. האנשים האלה מוגנים לחלוטין".
הרשת החברתית שמדאיגה את רולניק במיוחד היא טיקטוק, שהפכה כידוע לקרקע פורייה במיוחד להפצת תכני הסתה, פייק ניוז ושנאה. "טיקטוק היא כלי מתוחכם במיוחד, כי ההתמכרות לטיקטוק היא עצומה. ברגע שהאלגוריתם זיהה שנחשפת פעם אחת לתכנים מסיתים ומטורללים, המכונה הזו תדע להזין אותך בזה שוב ושוב. זו רשת שתופסת תאוצה במספרים עצומים, ובנוסף לכל הבעיות שיש לנו עם מטא, טוויטר וגוגל, שהן חמורות ביותר ונמשכות כבר עשור, עם טיקטוק יש לנו עוד בעיה - היא שייכת לחברה סינית, ובסין כמו שאנחנו יודעים, כל החברות הן בשליטה או בהשפעה של השלטון".
עד כמה התנועה נגד ישראל ברשתות החברתיות נולדה מטעם אנשי חמאס, איראן או כל גורם אחר בציר הרשע, ועד כמה היא נולדה באמת מהשטח?
"קמפיינים של השפעה ותודעה הם תמיד שילוב של דברים מהשטח עם ניהול מלמעלה. לנהל קמפיין שלא מנצל דברים שמגיעים מהשטח, זה קשה מאוד. בסדרה אנחנו מראים שחלק מהבוטים, חלק מהחשבונות שתוקפים את ישראל עם תוכן פרו-פלסטיני ופרו-חמאסי, נולדו בחוות בוטים כבר לפני חודשים רבים. יש טענה שאומרת שגל האנטישמיות נולד ממה שישראל עושה בעזה, אבל אנחנו רואים שהעבודה על קמפיין התעמולה מתחילה עוד בבוקר 7 באוקטובר, כשישראל עוד בהלם והרבה לפני שהיא נכנסת לעזה".
"השאלה היא מי ממקסם את הוויראליות של הדברים האלה, וכאן התשובה היא שגם השחקנים וגם האלגוריתם עצמו, כי רעל מקבל אצלו קדימות, זה מה שמייצר אינטראקציה עם הפלטפורמה", מזהיר רולניק. "יש פה אינטרס לקדם תוכל מרעיל, והמרואיינים אומרים את זה בצורה מאוד ברורה בסדרה. הכל נועד להגדיל זמן שימוש, ומכאן שגם הכנסות, בונוסים למנהלים ואת מחיר המנייה. אחד מהמרואיינים שלנו, שהיה מנהל במשך 7 שנים בגוגל, מספר ששמע משפט בנוסח: 'אז ימותו כמה ילדים, העיקר שהמנייה זזה'".
"אנחנו רואים בכל העולם שמדינות רבות קבעו חוקים נגד הרשתות החברתיות, ולא חיכו שתהיה איזו הסכמה עולמית בנושא. ראינו את זה במספר מדינות באירופה, יש שורה של חוקים ורגולציות שישראל הייתה יכולה לאמץ והיא לא עשתה את זה", מותח רולניק ביקורת כנגד הגורמים השלטוניים והרגולטוריים בישראל. "יש דברים אחרים שישראל הייתה יכולה לעשות בעצמה, למשל, לקבוע שכל אזרח יכול לתבוע את החברות האלה. היום לתבוע אותן זה בלתי אפשרי, ואם מישהו כבר תובע אותן - הן מגלגלות אותו הלוך ושוב בין בתי המשפט".
לא די בכך, אלא שרולניק דורש ממה שנדרש כמעט מכל חברה שפועלת בשוק, על אחת כמה וכמה עם כוח והשפעה כמו שיש לחברות שמאחורי הרשתות החברתיות: שקיפות. "מדינת ישראל צריכה להגיד - אתם עושים מיליארדים, ואנחנו דורשים שקיפות מינימלית, לפתוח את הדשבורדים ואת האלגוריתמים. בסדרה מתראיינת רגולטורית לשעבר שאומרת שאחת מהחברות נתנה לגוף שהיא עבדה בו נתונים על ישראל שמעורבבים עם נתונים מארצות הברית. זה לא אומר כלום, נתונים על מדינה של 9 מיליון איש, שמעורבבים עם נתונים של מדינה עם 330 מיליון איש".
לדברי רולניק, הקיטוב וההקצנה שמאפיינים את השיח הציבורי בשנים האחרונות נולדו ברשתות החברתיות, ורוב החברה לא מעוניינת בהם. "יש בשוליים אולי אנשים קיצוניים שאוהבים את הכאוס והרעל, אבל רוב האנשים לא אוהבים את מה שקרה בישראל היום. תפקידנו היום הוא להסביר לאנשים כמה לרשתות החברתיות יש משקל עצום בסוג הפוליטיקה שיש היום בישראל, ובעיקר, בכך שאנחנו מרגישים שלפוליטיקאים אין אחריות כלפינו ושהם לא נותנים דין וחשבון. לאנשים שמחזיקים את הסמארטפון יש אשליה של שליטה, אבל זו רק אשליה. בסוף יושבים אנשים בצד השני של העולם שמחליטים עבורם מה וכמה לראות".