נדמה לי שהמפלגות הודיעו בקול תרועה רמה על השהיית הקמפיינים לקראת הבחירות, נוכח הלחימה במהלך השבועות האחרונים. אז למה נראה לי שכל יום שעבר במלחמה הזאת רק הגביר את המינון שלהם?
אם הודיעו על השהיית הקמפיינים מדוע עשרות פוליטיקאים המשיכו להציק לי ברשתות חברתיות בהן אני חבר? מציעים לי לסייע להביא לשינוי. קודם שיתחילו הם, אחר כך אשקול אני לסייע... אולי בגלגול הבא.
ניצול ציני של הלחימה
מכל אמירה במהלך הלחימה נדף ריח פולטי חריף. בעיקר מהמפלגות הקטנות, שניסו לנצל את המצב הרגיש כדי לדרוש את דחיית הבחירות, ובכך לנסות לעלות לכותרות. מעשה שפל בעיני.
הקמפיינים רק הלכו והתעצמו במהלך הלחימה. כולם שידרו ביטחון מזויף ושוב ניצלו ועודם מנצלים ניצול ציני ואינטרסנטי את המצב לטובת קידום פוליטי ואישי. דוגמה מובהקת לניצול אינטרסנטי של הלחימה ניתן היה לראות כאשר ראש הממשלה אהוד אולמרט רצה שהמלחמה תימשך ותימשך, כדי שיוכל להביא לדחיית הבחירות, וכך אולי יוכל לנצל את דקות התהילה האחרונות בתפקיד.
הציבור לא ישכח לאולמרט
לדעתי אולמרט רוצה לזקוף לזכותו את "ההישגים" (אילו בדיוק?) שהמבצע הביא. הוא מקווה שישכחו לו את חרפת מלחמת לבנון השנייה. אבל הוא טועה. שום דבר לא ישכיח מהציבור את הטעויות שעשה בתפקיד. אפילו אם הוא יצליח להחזיר את גלעד שליט, זה עדיין לא יעזור לו. גם ככה הוא לא ממש התאמץ להחזיר אותו, ולו רק בגלל החשדות הפלילים בהם הוא מעורב.
זה לא שהמועמדים שרצים היום לראשות הממשלה טובים יותר. ציפי לבני אמרה בפני סטודנטים שאם חמאס רוצה משהו, שיחזירו את גלעד. במשך שלושה שבועות היית את, לבני, חלק מקבלת ההחלטות הקשורות למבצע בעזה. האם לא חשבת שאנחנו צריכים להחזיר את שליט מבלי לחכות שחמאס יועילו בטובם לעשות זאת? את ועמיתייך נכשלתם בקבלת ההחלטות במבצע כשהחיילים יצאו מעזה בלי גלעד.
בנוסף, אמרה לבני בראיון כי היא מתאימה לקבל החלטות, לנווט ולהנהיג. ספק אם אני רוצה לראות אותה מנהלת את המלחמה הבאה. למרות שיש בי מעט סקרנות לראות איך היא תתמודד עם אתגר כזה בתור ראש ממשלה. אבל זה לא מה שיגרום לי ללכת להצביע לה, או למתמודד אחר.
החלטתי סופית
ככל שחולפים הימים והבחירות קרבות, אני מבין שאין אף מעומד ראוי לראשות הממשלה ולכן החלטתי סופית לא להצביע. אשמח עם עוד אנשים יעשו כמוני.
אני מרשה לעצמי לנחש שלפחות חצי מדינה איבדה את האמון בהנהגה. מה עשו נבחרי הציבור עם המנדטים שהם קיבלו מאיתנו בבחירות שהיו בעשור האחרון? כלום. בזכות המנדטים הם קיבלו לגיטימציה לעסוק בפלילים, והמעטים שלא הסתבכו בפלילים פשוט לא מילאו את תפקידם נאמנה.
יש לי סוג של תקווה. אני מאמין שעוד רבים איבדו את האמון בהנהגה, אבל הם בכל זאת ילכו להצביע ביום הבחירות. אולי מתוך ניצוץ של תקווה שנותר בהם שהכנסת והממשלה הבאה יתפקדו בצורה קצת יותר טובה.
לנפץ את התקווה
אז לכל אותם מקווים, אני רוצה לנפץ את התקווה ולומר שאין סיכוי שהכנסת והממשלה הבאה יהיו יותר טובות - להיפך. לכן, אם באמת אנחנו רוצים להעביר ביקורת ולנסות להביא לשינוי ולעורר שם מישהו, כדי שזה יקרה חייבים שיהיו אחוזי הצבעה נמוכים. נכון, המיעוט יקבע לרוב, אבל זו הדרך היחידה לעורר את הנהגה.
אולי ה"אוכלי חינם" האלה שיושבים בלשכות שלהם יעזבו את הקפה והרוגלך, יצאו ויבינו שככה אי אפשר להמשיך. אבל הם לא מודאגים, הם הרי יודעים על סמך ניסיון העבר שלא משנה מה יקרה, רוב האנשים ילכו כמו עדר שוטים אל הקלפי.
כמה זמן לוקח להצביע - מקסימום שעה, נכון? שעה זה משך הזמן של מושב הכנסת האחרון. שעה זה משך הזמן שבו גיבשו פיתרון למשבר הכלכלי ולמצב הביטחוני. שעה זה משך הזמן שבו כל ח"כ נמצא בכנסת בכל חודש במהלך הקדנציה.
כל עוד הם ממשיכים להקדיש שעה בחודש, אני לא אבחר בהם. אני לא יודע מה איתכם, אבל את השעה הזאת, שרוב האנשים מקדישים להצבעה, אני מתכוון להקדיש לדברים יעילים יותר. מקווה שגם אתם.