לפני 100 שנה שמעה העיר סרייבו את רעם היריות שפתחו את מלחמת העולם הראשונה, העימות הקטלני ביותר שהעולם ראה עד 28 ביוני 1914. מי שסחט את הדק אקדח הבראונינג הוא בוסני סרבי צעיר, גברילו פרינצ'יפ. גם היום סרייבו לא מסכימה אם מדובר היה במעשה טרור או בירייה של לוחם חופש גיבור, והמתח עדיין מורגש בעיר.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
גברילו פרינצ'יפ היה חבר בארגון בוסני סרבי קטן של מספר אנשים בשם "בוסניה הצעירה" שביקש להתנתק מהקיסרות. למען ההתנתקות והעצמאות, התייצב פרינצ'יפ בקהל שבירך את יורש העצר שחלף ברחובות העיר. הצעיר בעל העיניים החודרות, ירה פעמיים מטווח קרוב מאוד לרכב פתוח שבו ישבו יורש העצר של הקיסרות האוסטרו-הונגרית פרנץ פרדיננד ורעייתו סופי. חודשיים לאחר הירי שביצע, אירופה כולה שקעה במלחמה. אז קראו לה "המלחמה הגדולה", ומאוחר יותר היא קיבלה את התואר "מלחמת העולם הראשונה".
הירי פתח סדרת מגעים דיפולומטיים טעונים ונמרצים שנמשכו 37 ימים. מעצמות אירופה כולן לקחו בהן חלק. אוסטריה דרשה להשתתף בחקירת ההתנקשות, הרשויות הסרביות סירבו לתמיכתה של מוסקבה. בתגובה לסירוב, אוסטריה פלשה לשטח המדינה. הסרבים גייסו את בת בריתם ממוסקבה, מעצמות המרכז התאחדו בתגובה לעימות מול רוסיה, ובתגובה מערכת בריתות נוספת גייסה גם את מה שנקרא מדינות ההסכמה.
מחבל או לוחם חופש?
האוסטרו-הונגרים קיוו שהמלחמה תפתור את בעיית הבדלנות הסלאבית, ולזמן מה זה באמת עבד - אבל במחיר נפילתה של האימפריה. בניגוד לערים אחרות שמפארות את תפקידן באירועים היסטוריים, סרייבו דווקא לא מדגישה את העבר, אבל במקרה של פרינצ'יפ עדיין מורגש הקרע.
במוזיאון קטן בסרייבו, על גדות נהר מילג'קה, במקום שבו ישבה לפני מאה שנה מפקדת החבורה, הקים טיטו בזמן מלחמת העולם השנייה מוזיאון לזכרו של פרינצ'יפ והחבורה הלאומנית. עכשיו, 100 שנה לאחר פרוץ המלחמה, המוזיאון מתעורר לחיים ואיתו הוויכוחים הפוליטיים, הדתיים והלאומניים. חלק מהסרבים המתגוררים בסרייבו, רוב התושבים בעיר - עדיין רואים בפרינצ'יפ גיבור. אולם הבוסנים המוסלמים או הקרואטים הקתוליים רואים בו טרוריסט.
פרינצ'יפ טען שהוא פעל, על פי הכרזתו, בשמם של הסלאבים הדרומיים, כדי לשחרר את בוסניה. הוא פופולרי במיוחד בין הסרבים מיוגוסלביה שהתפוררה. הקרבות באזור הסתיימו ב-1995 בהסכם דייטון, אבל הפצעים בחברה לא החלימו והמדינה נחלקה על פי קווים לאומניים, אידאולוגים ודתיים.
המאבק בשנות התשעים התחיל בין הסלובנים לקרואטים, ואחר כך הפך לקטלני בהרבה כשהגיע לזירה הבוסנית. מילושביץ' ואנשיו ניסו לאחד את בוסניה וסרביה במידה רבה על פי חלומו של פרינצ'יפ. הם לא הצליחו במשימה, אבל רצחו אלפים בדרך.
"הרוחות שלנו יחלפו דרך וינה, ירחפו בין הארמונות ויפחידו את האדונים", אומרת כתובת גרפיטי שעדיין מצוירת על אחד מקירות בית ספר שנשרף במהלך מלחמת האזרחים. אבל אחד התלמידים המתגוררים כיום באזור אמר לסוכנות הידיעות רויטרס: "פרינצ'יפ לא עשה את הדבר החכם. אפשר לראות את זה כשרואים את כל מיליוני האנשים - הסרבים, האוסטרים, הצרפתים, הגרמנים, הבריטים והרוסים שנהרגו במלחמה".