הממלכה בוכה: מלך תאילנד ראמה ה-9 הלך היום (חמישי) לעולמו בארמון המלוכה בבנגקוק, בן 88 היה במותו. הוא מונה למלך ב-1946, ובמשך לא פחות מ-70 שנים הוא הנהיג את האומה התאילנדית - פרק הזמן הארוך ביותר לראש מדינה כלשהו במאה ה-20. במשך העשורים האחרונים הוא היה הגורם המחבר את החלקים של החברה התאילנדית המפולגת, ועם מותו עולה חשש אמיתי לאי סדר בין הפלגים השונים במדינה.
לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
פוהימפון אדוניידט נולד בארה"ב, ומונה למלך תאילנד בגיל 19, לאחר רציחתו של אחיו הבכור, המלך ראמה ה-8. עם הכתרתו הוא קיבל את השם ראמה ה-9- ממשיכה של השושלת ששולטת במדינה זה מאות שנים.
מלבד מעמדו הדתי של המלך כמנהיג הבודהיזם במדינה, במשך שנות שלטונו פעל המלך למען העם, ובתקופות קשות של חוסר יציבות פוליטית ושלטון צבאי הוא היה הגורם המחבר בין החלקים השונים בתאילנד. למרות היותו אחד מהאנשים העשירים בעולם, המלך חי בצניעות יחסית, ולאורך השנים הוא תרם מכספה של משפחת המלוכה למען העניים ובניית תשתיות חיוניות בתאילנד.
מאחורי החופים האקזוטיים: חוסר יציבות עמוק
המלך נחשב בממלכה כגיבור והוא נערץ על ידי העם - העלבת המלך או משפחתו היא פשע פלילי, תמונותיו לצד המלכה נראות לא רק במקומות ציבוריים אלא נתלות גם במסעדות, באוטובוסים ובבתים פרטיים ויום הולדתו הוא חג לאומי. פעמיים ביום ולפני כל הצגה או סרט שרים התאילנדים את ההימנון הלאומי, שמילותיו אושרו על ידי המלך ולכל אורכו מוצגות תמונות מחייו.
מאחורי החופים, השווקים והמאכלים האקזוטיים של תאילנד יש מציאות פוליטית לא פשוטה: במדינה פועלות שתי קבוצות פוליטיות עיקריות: "הצהובים", המורכבים בעיקר מעירוניים, תושבי בנגקוק והחלקים הדרומיים והמערביים של המדינה, מי שמייצג אותם הוא ראש הממשלה לשעבר אבסיט וג'היבה.
הקבוצה השנייה היא "האדומים", המורכבת בעיקר מחקלאים ומתושבי כפרים וערים קטנות שמוקד כוחה הוא בצפון ומזרח המדינה. מנהיגה הבלתי מעורער הוא ראש הממשלה לשעבר טקסין צ'ינוואט, שאחותו יינגלוק היא ראש הממשלה המכהנת.
הבעיה היא ששתי הקבוצות פחות או יותר שוות בגודלן, וכשאחת בשלטון - השנייה מפגינה ושובתת, בצורה שיכולה לעתים לשתק חלקים נרחבים בתאילנד, כמו שיתוק נמל התעופה בבנגקוק על ידי "הצהובים" ב-2009. רק לאחרונה, ובמשך שבועות רבים, הפגינו 'הצהובים' ודרשו מממשלתה של צ'ינאווט להתפטר - הפגנות שדעכו רק לאחר עריכת בחירות חדשות.
הנסיך לא נהנה מהאהדה לה זכה אביו
בעיתות המשבר, מי שלרוב התערב כדי לפתור את המצב היה המלך, שהתאילנדים ביצעו את הוראותיו באופן כמעט מוחלט. כשהמלך ביקש לסיים את השביתות ולחזור לשגרה ב-2009, כך נעשה. כשהמלך עמד מאחורי ההפיכה הצבאית שהדיחה את טקסין ב-2006, מתנגדי ההפיכה חזרו לבתיהם כמעט מיד.
יורש העצר הנסיך מאהה לא נהנה אפילו ממקצת מהפופולאריות ממנה נהנה אביו, והחשש כעת הוא שלא יהיה בתאילנד גורם שיאזן את חוסר היציבות הפוליטית, כשהמכנה המשותף לכל התאילנדים, המלך ראמה ה-9 אינו בנמצא יותר.
עד כה מתאילנד נחסכו הזוועות שפקדו את שכנותיה במחצית השנייה של המאה ה-20- מלחמות אזרחים ופלישה זרה בוייטנאם ובלאוס שהסתיימו בייסוד דיקטטורות קומוניסטיות, רצח עם איום בקמבודיה ושלטון צבאי של ברזל במיאנמר. כעת דרום מזרח אסיה עוצרת את נשימתה: האם מותו של המלך האהוב יסיים גם את תום עידן השקט שאפיין את תאילנד בתקופת שלטונו?