מיליוני טורקים החלו היום (ראשון) להגיע לקלפיות כחלק ממשאל עם בו מבקש הנשיא רג'יפ טאיפ ארדואן להרחיב משמעותית את סמכויותיו. על פי הערכות מוקדמות וסקרי דעת קהל, צפוי הנשיא הטורקי לניצחון דחוק על מתנגדיו.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
55 מיליון בעלי זכות הבחירה בטורקיה צפויים לקבוע עד שעות הערב האם יוכל הנשיא ארדואן להיות השליט בעל הסמכויות הנרחבות ביותר במדינה מאז מייסד טורקיה המודרנית אטאטורק. תוצאות הבחירות, כך על פי ההערכות, ישפיעו משמעותית על יחסי טורקיה והעולם המערבי - במיוחד לאור תפקידה הייחודי של טורקיה בברית נאט"ו ובקליטת מהגרים מסוריה בדרכם לאירופה.
משאל העם פילג את אזרחי טורקיה בחודשים האחרונים, כשתומכיו של ארדואן טוענים כי המהלך חיוני לתיקון החוקה הנוכחית, שלטענתם אינה נותנת מענה לאתגרים הפוליטיים והביטחוניים איתם טורקיה מתמודדת בימים אלו. המתנגדים טוענים כי הצעדים יקדמו את טורקיה לעבר משטר אוטוריטרי ומציינים את מספר המעצרים הפוליטיים הגבוה לטענתם בתקופה מאז ניסיון ההפיכה הכושל ביולי האחרון.
החודשים שקדמו למשאל העם הובילו למתיחות בין טורקיה למספר מדינות בגוש האירופי. בחודש מרס תוכננה להתקיים עצרת תמיכה בנשיא ארדואן, בעיר רוטרדם שבהולנד. שר החוץ הטורקי מבלוט צ'בושאולו הודיע כי בכוונתו להשתתף בעצרת ואף לנאום בה. ההודעה עוררה התנגדות בממשל ההולנדי שהבהיר כי יאסור על השר לנאום בעצרת. בתגובה אמר השר הטורקי כי "הולנד מתייחסת לאזרחים טורקים כמו בני ערובה".
המשבר החריף כשהשרה הטורקית לענייני משפחה, פאטמה בטול סאיין קאיה, שהודיעה כי תגיע להולנד ברכב מגרמניה בשל האיסור שהוטל על שר החוץ הטורקי לנחות במדינה - עוכבה על-ידי המשטרה כשהייתה בדרכה לקונסוליה הטורקית ברוטרדם. בעקבות הצעד, הגדירו הרשויות בהולנד את השרה כ"זרה בלתי רצויה" וגרשו אותה בחזרה לגרמניה לפנות בוקר.
במהלך הקמפיין האגרסיבי של ארדואן לאישור דרישותיו הצליח להסתכסך גם עם גרמניה. במהלך החודש הקודם התבטא ארדואן בתקיפות נגד הגרמנים וטען כי הקנצלרית מרקל מסייעת לטרור האסלאמי הקיצוני ואף השווה אותה לנאצים - זאת לאחר שגם בגרמניה תוכננה ובוטלה עצרת תמיכה בארדואן.