הדיון בבג"ץ בחוק הנבצרות אתמול (חמישי) הסתיים ללא החלטה, אך ההערכה היא שהשופטים יוציאו בימים הקרובים צו על תנאי שיורה לממשלה לנמק מדוע לא לפסול את החוק ולקבוע את הדיון בעתירה להרכב מורחב יותר. שלושת השופטים בהרכב – הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופט יצחק עמית – הזכירו שוב ושוב את המניע הפרסונלי של החוק, שנועד להגן על ראש הממשלה בנימין נתניהו, וייתכן שהרכב השופטים יקבע שהחוק ייכנס לתוקף בכנסת הבאה.

אם השופטים יחליטו שלא לבטל את החוק ובלבד שתחולתו תהיה מהכנסת הבאה, הם גם יעקרו את הרכיב הפרסונלי מהחוק וגם יעקרו את הביקורת של חברי הכנסת והשרים בקואליציה שטוענים שבית המשפט מנסה לבטל חוקי יסוד. כלומר, השופטים יבהירו שהם לא מבטלים חוק יסוד, אלא מטפלים אך ורק במניע הפרסונלי.

אם בית המשפט יחשוב שיש עילה לביטול החוק, או לשינוי מועד החלתו, יתקיים בפני בג"ץ דיון נוסף, הפעם בהרכב מורחב. אם בית המשפט יוציא צו על תנאי לחוק, הוא יקיים דיון בשאלת הפרסונליזציה שלו – הפעם בהרכב מורחב של כל 15 שופטי העליון. אם יבקשו שהחוק ייכנס לתוקף מאוחר יותר, הם יקיימו דיון בהרכב מורחב יותר, אבל לא בהרכב מלא.

בקואליציה יוצאים מנקודת הנחה שבג"ץ יוציא בקרוב צו על תנאי לחוק. המשמעות היא שהחוק יוקפא ואז נתניהו יימצא שוב בחשש שבעטיו הוא יצא לדרך. החשש בקואליציה הוא שאם ראש הממשלה יתעסק ברפורמה המשפטית או בניסיונות להביא להסדר פשרה, אזי היועצת המשפטית לממשלה תוציא אותו לנבצרות. ההערכה היא שמאמצי נתניהו להגיע לפשרה יימשכו גם אם יינתן צו על תנאי.

דיון בבג"ץ על חוק הנבצרות (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
הדיון בבג"ץ על חוק הנבצרות | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בקואליציה לא מאמינים ליועצת המשפטית לממשלה, שהבהירה שהוצאות נתניהו לנבצרות לא על הפרק. באשר לשאלת הפרסונליות, בית המשפט ומוסד היועץ המשפטי הגנו בשורה של עניינים על חקיקה שהיו בה אלמנטים פרסונליים, אלא שגורמים משפטיים טוענים שבמקרה זה ישנו מדרון חלקלק של פרסונליזציה, שנועדה לפתור בעיות משפטיות, והם קושרים לכך גם את עניין חוק טבריה וגם את עניין דרעי. היועצת המשפטית לממשלה סבורה שאם החוק הזה לא ייפסל, אז יבואו חוקים גרועים מאלה.

התיקון ל"חוק יסוד: הממשלה" – חוק הנבצרות קובע כי ראש הממשלה יוכל לצאת לנבצרות מטעמים רפואיים בלבד. לפי התיקון לחוק, מדובר בהחלטה של ראש הממשלה עצמו, כאשר אם הוא אינו יכול לעשות כן – על הממשלה האחריות להודיע על כך (ברוב של 75%). התיקון הועבר בשל חששו של נתניהו שהיועמ"שית גלי בהרב-מיארה תוציא אותו לנבצרות בגלל שהתעסק בחקיקת המהפכה המשפטית – בניגוד להסכם ניגוד העניינים שעליו חתם.

עוד לפני שהחל הדיון, שרים בממשלה כבר שלחו מסרים מאיימים לשופטים. שר המורשת עמיחי אליהו התייחס לדיון על חוק היסוד והזהיר: "דעתי האישית היא שאם בג"ץ לא יכבד את החוק – אנחנו לא נצטרך לכבד את פסיקתו".

"ברגע שאתה הופך את השופטים לפוליטיקאים, הם פוליטיקאים", אמר השר אליהו בתוכניתם של איתמר פליישמן ועו"ד גיא בוסי ברדיו גלי ישראל. "כשגוף ניכס לעצמו סמכויות לאורך השנים שלא מכוח החוק - זו בעיה. בג"ץ עובר על החוק, אם חס ושלום הוא יפסול חוקי יסוד - הוא עובר על החוק ואנחנו נצטרך לשאול את עצמו איך אנחנו מתנהלים מול פורעי חוק בחליפה".

שרת ההסברה גלית דיסטל-אטבריאן האשימה בחשבון הטוויטר שלה: "קבוצת אנשים מצומצמת שלא נבחרה על ידי אף אחד בקלפי, דנה בשאלה האם כדאי לבטל את תוצאת הבחירות של מיליוני אנשים, מבלי שאף אחד נתן לה את הסמכות לעשות את זה". שרת התחבורה כתבה: "היום נדע אם שלושה שופטים יוציאו לנבצרות את הדמוקרטיה בישראל".

היועמ"שית בהרב-מיארה, הגישה חוות דעת תקדימית לבג"ץ, לפיה עליו לפסול תיקון לחוק יסוד. בתשובתה לעתירה, אמרה בהרב-מיארה כי התיקון שאושר עולה לכדי "שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת". כלומר, לפי עמדת היועמ"שית "חוק הנבצרות" אינו מתאים להיחשב כחוק יסוד, כי לא מדובר בתיקון עקרוני, אלא בצורך פרסונלי שנועד לסייע ספציפית לראש הממשלה נתניהו בשל מצבו המשפטי.