בג"ץ הודיע היום (חמישי) שייקבע "בהקדם" דיון בעתירה שדורשת להפסיק את כהונת רה"מ בנימין נתניהו, בשל הפרה חוזרת ונשנית של הסדר ניגוד העניינים שלו. בתגובה, ראשי הקואליציה פרסמו הודעה משותפת ובה כתבו כי הם "מזועזעים".
"קבוצה פוליטית קיצונית בראשות דן חלוץ, מנסה להדיח ראש ממשלה מכהן שנבחר ברוב עצום בבחירות דמוקרטיות באמצעות עתירה חסרת כל בסיס", מסרו ראשי מפלגות הקואליציה בתגובה על החלטת בג"ץ. "אנחנו מזועזעים מהחלטתה של השופטת רות רונן לקיים דיון בעתירה, בפרט לאחר שהכנסת העבירה חוק שמונע הדחה של ראש ממשלה נבחר בטענות סרק מהסוג שנכללות בעתירה. זוהי הליכה במדרון מסוכן של פגיעה אנושה בדמוקרטיה וברצון העם. אנחנו ומיליוני אזרחים לא נקבל זאת ולא נאפשר זאת".
על מה העתירה, מה עומד מאחוריה, מה המשמעות שלה, ומה גרם להודעה החריפה של ראשי מפלגות הקואליציה? N12 עושה סדר.
על מה העתירה?
- העותרים דורשים לקבוע שנתניהו מנוע מלכהן כראש ממשלה.
- הנימוק: הפרות חוזרות ונשנות של הסדר ניגוד עניינים.
- בנוסף, הם מבקשים מבג"ץ לקבוע שעמדת היועמ"שית על ניגוד העניינים של נתניהו בעיסוקו במהפכה המשפטית – היא סופית ומחייבת.
הפרקים הקודמים:
- 21.11.2019 – היועץ המשפטי לשעבר אביחי מנדלבליט הודיע על ההחלטה להגיש כתב אישום נגד נתניהו.
- 6.5.2020 – 11 שופטי בג"ץ דחו פה אחד את העתירות שדרשו למנוע מנתניהו להרכיב ממשלה.
- 2.11.2020 – היועמ"ש לשעבר מנדלבליט פרסם את הסדר ניגוד העניינים של נתניהו.
- הסדר ניגוד העניינים אסר על נתניהו לעסוק בהחלטות הנוגעות למערכת המשפט – כולל מינויים בכירים ובחירת שופטים לעליון.
- 17.1.2023 – היועצת המשפטית לממשלה, עוה"ד גלי בהרב־מיארה הבהירה שהסדר ניגוד העניינים ממשיך לחול גם בממשלה הנוכחית.
- 1.2.2023 – היועמ"שית שלחה מכתב נוסף ובו ציינה שהסדר ניגוד העניינים מונע מנתניהו לעסוק גם במהפכה המשפטית.
- 22.3.2023 – הכנסת העבירה את חוק הנבצרות, שמונע הוצאה של ראש ממשלה לנבצרות מטעמים שאינם רפואיים.
- 23.3.2023 – נתניהו נשא נאום והודיע שהוא "נכנס לאירוע".
- 24.3.2023 – היועצת המשפטית לממשלה הודיעה במכתב לנתניהו שהוא הפר את הסדר ניגוד העניינים ואת פסיקת בג"ץ.
- 11.5.2023 – הוגשה העתירה הנוכחית.
מה קרה היום?
- בג"ץ הודיע שייקבע "בהקדם" דיון בעתירה.
מה משמעות ההחלטה?
- הדרך עוד ארוכה – עצם הדיון בעתירה לא אומר שבג"ץ יקבל את עמדת העותרים.
- למרות זאת, ביהמ"ש יכול היה לדחות את העתירה מבלי לקיים אף דיון.
- לאחר הדיון, השופטים יוכלו לדרוש מנתניהו הסברים על העיסוק שלו בעניינים המשפטים למרות האיסורים.
לקריאה נוספת