נשיאת העליון אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופט יצחק עמית יתכנסו הבוקר (חמישי) בשעה 10:00 לדון בעתירה נגד התיקון ל"חוק יסוד: הממשלה" שחוקקה הכנסת, שעסק בסוגיית הוצאת ראש הממשלה לנבצרות. התיקון לחוק קובע שראש הממשלה ייצא לנבצרות רק מטעמים רפואיים. התיקון גם הגדיר שרק רה"מ עצמו יוכל להכריז על נבצרות, ואם אינו יכול - אז הממשלה צריכה לאשר זאת.

התיקון הועבר בשל חששו של נתניהו שהיועמ"שית גלי בהרב-מיארה תוציא אותו לנבצרות בגלל שהתעסק בחקיקת המהפכה המשפטית - בניגוד להסכם ניגוד העניינים עליו חתם.

היועמ"ש גלי בהרב מיארה לצד שרי הממשלה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
היועמ"ש גלי בהרב מיארה: "שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת" | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

אחת הסוגיות המעניינות שבמרכז עתירה זו היא עמדת היועמ"שית. בהרב-מיארה היא היועצת המשפטית לממשלה הראשונה שמציעה לפסול תיקון לחוק יסוד בחוות דעתה שהגישה לבג"ץ. היועמ"שית השתמשה בתשובתה לעתירה במושג משפטי לא קליט במיוחד. היא טענה שתיקון חוק יסוד בעניין הנבצרות עולה לכדי "שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת".

כלומר, המשמעות היא שלדעתה "חוק הנבצרות" אינו מתאים להיות חלק מחוקי היסוד, כי לא מדובר כאן בתיקון עקרוני, אלא בצורך פרסונלי שנועד לסייע לראש הממשלה נתניהו ספציפית. לכן, היא טוענת שמדובר ב"שימוש לרעה" בסמכות של הכנסת להעביר חוקי יסוד.

בית המשפט העליון בהרכב מלא (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
האם בג"ץ יפסול באופן תקדימי את התיקון לחוק היסוד? | צילום: הדס פרוש, פלאש 90

מדובר בטענה שכבר התקבלה בעבר. בג"ץ כבר הכיר בדוקטרינה הזו שמכונה "שימוש לרעה בסמכות המכוננת" וקיבל שתי עתירות נגד תיקון לחוק יסוד. המקרה האחרון שבו זה קרה היה בעתירות שהוגשו נגד "פשרת האוזר". ההבדל הוא שבאותה הזדמנות היה מדובר בתיקון זמני לחוק יסוד, והוא ממילא פקע לפני פסק הדין, כך שבפועל התיקון לא בוטל.

שגית אפיק (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
יועמ"שית הכנסת שגית אפיק: "לא ניתן להפריז בתקדימיות שבעמדת היועצת המשפטית לממשלה" | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מנגד, יועמ"שית הכנסת, שגית אפיק, שסבורה שעל בג"ץ לדחות את העתירות, פנתה באופן חריג לבג"ץ. אפיק ביקשה מבג"ץ להשלים את חוות הדעת של הכנסת בנוגע לעתירה בעקבות התקדימיות שבחוות הדעת של היועמ"שית בהרב-מיארה.

בבקשה של אפיק נכתב כי "לא ניתן להפריז בתקדימיות שבעמדת היועצת המשפטית לממשלה, וזאת בשני היבטים. הראשון – בית המשפט מעולם לא הכריז על בטלותו של חוק יסוד, והיועצת המשפטית לממשלה מבקשת מבית המשפט לעשות זאת לראשונה. השני – מצב שבו היועצת המשפטית לממשלה מבקשת מבית המשפט הנכבד להכריז על בטלותו של חוק הוא מאורע נדיר, ומצב שבו היועצת המשפטית לממשלה מבקשת מבית המשפט להכריז על בטלותו של חוק יסוד הוא מאורע שמעולם לא אירע".

מכיוונו של רה"מ נתניהו נטען באמצעות באי כוחו בתגובה לעתירה כי "אסור להתערב בחוקי יסוד". נתניהו טען כמובן באמצעות עורכי דינו כי על העתירה להידחות על הסף.

מה זה חוק הנבצרות?

חוק הנבצרות שהגיש יו"ר הקואליציה אופיר כץ (הליכוד), יאפשר להכריז על ראש ממשלה נבצר רק "מסיבה בריאותית או נפשית", ולא על דעתה הבלעדית של היועצת המשפטית לממשלה. זאת, כדי למנוע אפשרות עתידית שבה גלי בהרב-מיארה תכריז על נתניהו כנבצר. עם אישור הצעת החוק - רק ראש ממשלה יוכל להכריז על נבצרות או חברי הממשלה בהרכב של 75%. אם נבצרות תוכרז שלא לדעתו של ראש הממשלה - יו"ר הכנסת יעביר את ההחלטה למליאה, שם יידרש רוב של 90 חברי כנסת.

אופיר כץ (צילום: דוברות הכנסת)
יוזם התיקון לחוק: יו"ר הקואליציה אופיר כץ | צילום: דוברות הכנסת

למה היועמ"שית מתנגדת לחוק הנבצרות?

לאחר שהוגשה הצעת החוק, היועמ"שית בהרב-מיארה הביעה את התנגדותה למהלך של הקואליציה. "ההסדרים הכלולים בהצעה מעוררים קשיים משפטיים ומעשיים המחייבים התייחסות והשלמה", כתבה היועמ"שית. "קיים קושי בצמצום מצבי הנבצרות אך ורק להיעדר מסוגלות פיסית או נפשית, תוך שינוי מהדין הקיים המכיר במצבים נוספים אפשריים, בנסיבות חריגות וקיצוניות ביותר ועל בסיס תשתית ראייתית כבדת משקל".

בדיון סגור שהתקיים לאחרונה, בהרב-מיארה אמרה שלא התקיים דיון על נבצרות לנתניהו, וכי כרגע "זה לא על השולחן". לטענתה, המחשבה שהשימוש בנבצרות הוא "פתרון קסם" שנועד למצב בו ראש הממשלה מפר את הסדר ניגוד העניינים שלו, היא טעות.

עמדתה בעד פסילת התיקון נובעת מכך שלטענתה הוא נועד לתכלית פסולה ופרסונלית - והיא לאפשר לראש הממשלה להפר את הסדר ניגוד העניינים שלו. בדבריה, הבהירה שאם הרפורמה המשפטית תצומצם היא תאפשר לנתניהו לעסוק בה למרות ההסדר עליו חתם. כמו כן, בהרב-מיארה סבורה שאין סנקציה אמיתית שאפשר לנקוט על הפרת הסדר ניגוד עניינים, מלבד העובדה שהציבור יראה וישפוט.

מבחינתה של היועמ"שית, החוק החדש יוצר הגדרה פגומה להוצאה לנבצרות, גם במקרים בהם היא צריכה להיעשות מסיבות רפואיות. קיים חשש, שהתוצאה של חוק הנבצרות היא קיצונית. הוא עלול לגרום לכך שגם אם יהיה ברור לגמרי שראש ממשלה לא יכול לתפקד מבחינה בריאותית, הוא לא יהיה נבצר - דבר שיגרום לוואקום משטרי.

את הקואליציה הדברים לא מספקים. מבחינתם עצם הדיון על האפשרות שהיועצת המשפטית לממשלה תחזיק בסמכות להוציא את ראש הממשלה לנבצרות ותוכל "לשחק בה" הוא לא מתקבל על הדעת. עוד אומרים שם שמשרד המשפטים מוסיף חטא על פשע, שכן עכשיו, מלבד האפשרות של הוצאה לנבצרות, הוא מציע לפסול תיקון שנעשה לחוק יסוד.