סירת הדיג הקטנה מגבירה מהירות, חומקת בין הגלים, לוחכת את קו החוף ומנסה לחמוק ממערכות המכ"ם והתצפית של צה"ל: היא מגייסת את הערפל הכבד שנפרס בשכבה עבה בלילות החורף האלה כדי לברוח מה"מורנה", סירת הקומנדו של השייטת שהחלה לדלוק בעקבותיה.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
כמה דקות קודם הספיקו ארבעת "הדייגים" לנחות עם הסירה בחוף המצרי: מבריחים מסיני העבירו להם שש חבילות, הן הועמסו בזהירות ועכשיו הם בדרכם חזרה לעזה. כשכוח הקומנדו התקרב לעברם והם הבינו שנתפסו, עוד ניסו לזרוק את החבילות למים השחורים. לוחמי השייטת ביצעו ירי לעבר חרטום סירת הדיג, היא נעצרה ואנשיה הרימו ידיים ונכנעו. אחר כך יועברו לחקירה בשב"כ.
החבילות האלה הכילו שישה טילי נ"ט מדגם קורנט, שהיו אמורים לשמש את חמאס. הארגון ממשיך לפתח ולשפר את היכולות שלו בים – מקומנדו ימי (בכמות ובאיכות) ועד איום על האסדות עם כשב"ם – כלי שיט בלתי מאויש – סירות מהירות, רקטות וצוללים.
ההגדרה החדשה של איראן: "אויב ימי"
מאחורי ההברחה הזו עומדת הרפובליקה האיסלאמית, שמנסה לדחוף כסף ונשק לרצועה. חמאס ניסה בתקופה האחרונה להגביר את ניסיונות ההברחה לעזה: הוא מתקשה בכך מאוד, גם בשל מאמץ מצרי וישראלי מוגבר. חיל הים יצא למערכה מול הציר הימי בניסיון לבלום את הניסיונות שהתחדשו. מבחינת חיל הים הפכה באחרונה איראן לאיום והיא מוגדרת עכשיו "אויב ימי" – נוסף על המאבק בשאר הגזרות.
המתיחות מול איראן – סיקור נרחב:
- באיראן טוענים: הגורמים שהכניסו למדינה את הרחפנים ששימשו לתקיפה
- נתניהו רומז למעורבות בתקיפה באיראן: "פועלים נגד פיתוח מערכות נשק"
- תקיפה כירורגית ומדויקת: מרכז הפיתוח החשוב של משמרות המהפכה שנפגע
- גורמי מודיעין בכירים: ישראל תקפה באיספהאן – וזו הסיבה
- תקיפה אחר תקיפה: המעבר בגבול סוריה–עיראק שהפך לבטן הרכה של איראן
- בכיר איראני במסר מאיים: "ישראל יודעת היטב שתהיה תגובה על התקיפה"
- שרידי הרחפנים שתקפו את מפעל המל"טים באיראן – ושאלת הנזק שנגרם
- התחבולה האיראנית שהתבררה כמוטעית: תקיפת שיירות המשאיות בגבול סוריה-עיראק
הזירה הימית מול איראן הולכת ומתפתחת, ולכן חיל הים ביצע שורה של שינויים והיערכויות בים התיכון והאדום ולאחרונה אף ערך תרגיל במפרץ הפרסי, כדי לתת מענה לאיום החדש. צה"ל מגביר את פעילותו בימים מול ההתעצמות של הצי האיראני גם באזורנו. והאיראנים בהחלט מגדילים את הצי שלהם: הם הכניסו לשירות אוניות מלחמה ותספוקת גדולות, שיש יכולת להציב עליהן הרבה חימוש – טילי שיוט, טילי ים–ים ומל"טים – ובמקביל הם גם מנסים לפתח גם יכולות תת-מימיות.
מסלול ההברחות המסועף דרך הים
איראן משנה אסטרטגיה בים, מתוך הבנה שזו דרך מרכזית להבטיח את כלכלתה הדועכת. כך היא מייצאת נשק ודלק ומנסה לאיים בספינות מלחמה וירי מל"טים מתאבדים על נתיבי הסחר הבין-לאומי במפרץ הפרסי ובים האדום בואכה תעלת סואץ. כלי שיט גדולים כאלה מאפשרים לצי האיראני שהייה ארוכה בים ויכולת להגיע רחוק. כמה רחוק? עד דרום אמריקה.
לוונצואלה למשל העבירה הרפובליקה האיסלאמית מל"טים מתאבדים בדרך הזו, ועכשיו עוגנת אוניית האספקה האיראנית "מקראן" (Makran) בריו דה ז'ניירו שבברזיל. הרבה מדינות בדרך לא אפשרו לה לעגון אצלן, הברזילאים כן. יש קואליציות של מדינות שתופסות את איראן כלא לגיטימית וסירבו לאפשר את העגינה, וישראל פועלת כל העת להרחיב את הקואליציות האלה.
ארצות הברית כבר שמה את ה"מקראן" על הכוונת, ובסבב הסנקציות האחרון שפורסם בסוף השבוע הכריזה עליה כ"רכוש שיש לממשל איראן אינטרס בו". כמו כן בארה"ב הגדירו את מעבר ספינות המלחמה לברזיל ולתעלת פנמה כ"סימנים מדאיגים", המעידים על כוונה ליצור נוכחות צבאית באזור.
The US Treasury's OFAC is also identifying two Islamic Republic of Iran Navy (IRIN) vessels, the IRIS MAKRAN and the frigate IRIS DENA, as property in which the Government of Iran has an interest.
— Iran International English (@IranIntl_En) February 3, 2023
בכירים אף סיפרו השבוע כי כוחות צרפתיים מיוחדים, בסיוע צבא ארה"ב, תפסו כלי נשק רבים שיועדו להגיע לח'ותים בתימן, הנתמכים בידי איראן, דרך הים: מדובר בכ-3,000 רובי סער, 20 טילים נגד טנקים ו-500 אלף כדורי תחמושת שהועמסו על "כלי שיט מעורר חשד".
In coordination with US military, French special forces have intercepted over 3,000 assault rifles, 20 anti-tank missiles, and 500,000 rounds of ammo loaded onto a suspicious vessel destined for Iran-backed Houthi militia in Yemen, @WSJ reported on Wednesday, citing officials.
— Iran International English (@IranIntl_En) February 1, 2023
ספינת המלחמה הגדולה ביותר של איראן, ה"מקראן", ואחת מהפריגטות שלה, מפליגות על פני האוקיינוס השקט במסע ראשון מסוגו – שנועד כנראה להראות את הכוח הימי ההולך וגדל של טהראן לפני חברים ואויבים כאחד. הן נצפו על ידי הצי הצרפתי והאוסטרלי בתחילת ינואר, מפליגות דרך דרום האוקיינוס השקט.
"מקראן" היא ספינת הבסיס הקדמי היחידה של איראן: היא הוסבה ממכלית נפט ב-2020, והסיפון שלה יכול להכיל עד שבעה מסוקים, מנחת להמראת מל"טים ומקום לשיגור טילים בליסטיים ורקטות. מלבד פעולתה כספינת תמיכה, איראן טוענת כי ניתן להשתמש בספינה ללוחמה אלקטרונית ומשימות מבצעיות מיוחדות.
המשוואה החדשה שאיראן מנסה ליצור בים
היכולות הללו מאפשרות לאיראנים לעקוף את הסנקציות הכלכליות הבין-לאומית עליהם – יצוא בדרך הים של נשק, אמל"ח ודלק לשורה של מדינות. איראן מפעילה "צי צללים" של למעלה ממאה אוניות סוחר הפועלות תחת דגלי מדינות שונות ומבריחות נשק. במשמרות המהפכה מנסים כל העת להבריח אמל"ח לבני הברית ברחבי העולם ובעיקר במזרח התיכון.
עיקר תשומת הלב הולכת בימים אלה לסוריה. אחרי תקופה ארוכה שציר העברת הנשק הימי היה סגור, לפני שנה וחצי דווח שישראל תקפה משלוח אמל"ח שהגיע במכולות לנמל לטקייה. כאשר האיראנים חוזרים לנסות שוב להבריח, בחיל הים מנהלים קרב שחמט מול טהראן. בשבוע שעבר עגנה ספינת מכולות איראנית בסוריה, וישראל עוקבת אחרי האוניות האלה ומוודאת שאינן נושאות נשק. גם מכליות נפט איראניות הגיעו בשבועות האחרונים לסוריה כדי להעביר דלק שמגיע גם ללבנון, חלק מסיוע הומניטרי שהיא מעניקה. בלבנון לא היה בשבוע האחרון דלק וכמעט לא היה חשמל לתושבים.
כדי להרתיע את ישראל מלפעול נגד האוניות שלה, איראן מנסה ליצור משוואה בים: אם ישראל תפגע באוניות של הרפובליקה או במשלוחי נשק, האחרונה תפגע באוניות שהיא רואה בהן קשר לישראל. הם פועלים במצרי באב אל-מנדב – מעבר מרכזי מאסיה ומהמפרץ לים התיכון ואירופה – ומנסים לאיים על נתיבי הסחר הבין-לאומיים.
"שהאיראנים לא ירגישו בנוח"
חיל הים בנה סל של כלים להתמודדות עם האיום הזה בדרום הים האדום, והוא הגביר באופן ניכר את הנוכחות של ספינות טילים וצוללות ישראליות באזור. לפני כשנה "טופלה" כך, על פי פרסומים זרים, ה"סאביז" – ספינה של משמרות המהפכה מול חופי תימן. מוקשים שהוצמדו לירכתי הספינה, במדורי המנועים, התפוצצו וגרמו להשבתת המנועים כרמז לאיראנים לעצור את פעילותם במקום. הספינה סיפקה דלק ואמצעי לחימה ושימשה בסיס פעולה ימי למבצעים עבור כוח קודס האיראני.
הפעולות המשויכות לישראל נועדו לגרום לכך ש"הם לא ירגישו שם בנוח", כפי שמסבירים בצבא. במקביל ממשיכים האיראנים לפתח אמל"ח ימי: טילי ים–ים, טילי חוף–ים, מל"טים מתאבדים וכלי שיט לא מאוישים. הם ניסו גם לחטוף כלי שיט לא מאויש אמריקני שפעל במפרץ הפרסי, כדי להפיק ממנו ידע טכנולוגי.
בצפון, בסיוע איראן, חיזבאללה בונה מערך גילוי ימי לאורך החוף של לבנון: הארגון הציב מכ"מים ומשגרים של טילי חוף–ים כדי למנוע עליונות ימית של ישראל במימי לבנון, וגם הקים (וממשיך לשכלל) כוח קומנדו ימי עם יכולות צלילה וכלי שיט תת-ימיים כדי לאיים על האסדות.
כשטורקיה נכנסת למשוואה המורכבת בים התיכון
מזרח הים התיכון הפך לזירה שמעניינת מאוד שורה של מדינות, והרבה ציים ימיים פועלים כאן: נאט"ו, טורקיה, רוסיה, ארה"ב ואיראן. טורקיה מגלה עניין רב באזור כחלק מאסטרטגיית "מאבי גאטן" שמוביל ארדואן, בעיקר מול קפריסין ויוון – נוכחות גבוהה בכל מקום, גם במחיר חיכוך עם ציים זרים, בעיקר במאבק על השליטה במים הכלכליים מול יוון וקפריסין. מול ישראל יש התחממות ביחסים, אך עדיין אין שיתוף פעולה ימי.
הרוסים נמצאים בנמל טרטוס, שהוחכר להם על ידי הסורים ל-50 שנה, בבסיס ימי שממנו הם פועלים בים התיכון. הם לא דיללו את הכוח הימי שלהם באזור לטובת אוקראינה, בניגוד לכוח האווירי שלהם בסוריה. ישראלים שמכירים את ההתנהלות הרוסית בים אומרים שהם "נוהגים ג'נטלמניות בים מול ספינות חיל הים של ישראל".
השינויים המתפתחים סביב ישראל מכתיבים לחיל הים להיערך ולהשתנות גם כן. מקליטת ספינות הטילים "סער 6", שעליהן מערכות נשק מתקדמות לתקיפה, כמו טילי "גבריאל 5" וכיפת ברזל ימית, דרך יכולות לוחמה אלקטרונית ומכ"מים הבונים תמונת זירה ימית ואווירית ומשמשים את יכולות ההגנה האווירית והיירוט שעל הספינות – ועד "הזרקת" מטרות למטוסי חיל האוויר.
הלקחים מהכישלונות של חיל הים הרוסי
אחד הצוותים שהוקם בצה"ל לחקור את לקחי המלחמה באוקראינה, שהחלה לפני קרוב לשנה, לומד את המערכה הימית. בחיל מנתחים את המהלכים שמבצעות רוסיה ואוקראינה ומתאימים אותם למערכה שינהל חיל הים במזרח התיכון, וכבר יש מה ללמוד: מצור ימי הוא בעל אפקט עצום – לקח למערכה הבאה בלבנון – ומשפיע באופן דרמטי על הכלכלה, כפי שניתן לראות ממצב אספקת החיטה העולמית מאוקראינה שנפסקה ועד עליית מחירי המעבר בבוספורוס בטורקיה. יש לך חשיבות מכרעת, מכיוון ש-99% מכלכלת ישראל והיבוא והיצוא שלה עוברים דרך הים.
נושא נוסף הוא הפגיעות של הנמלים – הם חשופים למתקפות טילים וכשב"מים, וגם מיקוש ימי הוא זול ואפקטיבי. אספקט נוסף של המלחמה הוא הטבעת כלי שיט באמצעות מל"טים מתאבדים, טילים וכלי שיט מתאבדים לא מאוישים – לרוסים טובעו לפחות 13 אוניות מלחמה, ובהן ספינת הדגל "מוסקווה". נוסף על הפקת הלקחים הללו, בצה"ל מפתחים מאוד את שיתוף הפעולה הימי העולמי – עם הצי השישי של ארה"ב בים התיכון, שם תרגלו לחימה עם נושאת המטוסים גורג' וו' בוש, וגם עם מפקדת הצי החמישי היושבת בבחרין מול איראן.
איראן בונה מחדש את צי הספינות שלה, שנועד להגן על המפרץ הפרסי. הכוח הזה לא עבר מודרניזציה כבר עשרות שנים, אבל בשנים האחרונות פיתחה הרפובליקה האיסלאמית עשרות כלי שיט, כולל ארבע פריגטות, ספינות המלחמה המתקדמות ביותר של הצי האיראני.
ממבט על תוכניות הטילים והמל"טים של איראן ניתן לראות כי רק לפני 10–15 שנים הן היו לא מפותחות, הרחק מאחורי המערב, ועכשיו היכולות שלהן כבר במקום אחר, ואיראן אפילו מוכרת לרוסיה. כך גם היא מנסה לעשות עם הצי שלה – לשלוט במרחבי המפרץ הפרסי, מפרץ עומאן והאוקיינוס ההודי. איראן רוצה להעמיד פנים שהיא כוח עולמי, אבל, לדעת מומחים, זה עדיין רחוק מהמציאות.
הפרטים המופיעים בכתבה אושרו לפרסום בידי הצנזורה.