אתם מכירים את הסיפור על הכלה שעמדה מתחת לחופה, ובדיוק כשהרב התחיל לברך היא הפסיקה אותו, ואמרה, "תעצרו את החתונה, אני לא מתחתנת, כי בעלי בגד בי עם אחותי?". אז זהו - זו אגדה.
הרשת מלאה בחודשים האחרונים בסיפורים כאלה, שבדרך כלל נוחתים במייל שלנו עם הכותרת: "לא להאמין, סיפור שקרה במציאות"!, ואז מופיעים השקרים על הבמבה המורעלת, או על הישראלי ששמו לו חומר מרדים בכוס והוא התעורר למחרת בבוקר בלי כליה.
"בעצם האגדות האורבניות הקלאסיות, שפעם היו מופצות מפה לאוזן ובכלי תקשורת לא מקוונים, עברו לאינטרנט", מסביר עידו קינן, מומחה לתרבות דיגיטלית. "הן עוברות את הגלגולים, את האבולוציה שלהן, שעברו אותה גם אוף-ליין, עכשיו און-ליין. פשוט יותר מהיר, לכמות יותר גדולה של אנשים, אבל מדובר באותן אגדות".
"הכל מסתדר יותר מדי טוב"
גם ד"ר אסתר שלי נוימן, מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית מנסה להבין את התופעה המרתקת. "אגדה אורבנית היא סיפור שכל הפרטים בו עשויים להיות אמיתיים, ושהוא מסופר מפי אנשים שאנחנו מכירים אותם וסומכים עליהם", היא מבהירה. "אלמנט אחר בסיפורים האלה, זה שהכל מסתדר בהם יותר מדי טוב. אמנם הכל יכול היה לקרות, אבל משהו בסך הכל מסתדר יותר מדי טוב".
הטבע האנושי לא משתנה. גם כשיש מיליון ערוצים בטלוויזיה ומיליארדי עמודים באינטרנט, אנחנו עדיין אוהבים שמספרים לנו סיפור יפה, ואנחנו עדיין לא ניתן לעובדות להרוס אותו. טוב, אולי כן, אבל לא לפני שנשלח אותו לעוד מאה אנשים. שהם כבר יחליטו.
הצטרפו לחדשות 2 בטוויטר