הטוויטר הוא כבר נחלתם של רבים, אבל בין האנשים שמצייצים על כל דבר קטן, ניתן למצוא גם כמה מפורסמים, שבמקרה שלהם כל ציוץ וציוץ כבר הופך למוקד חשיפה לרבים. מה גורם לאנשים כמו אשת התקשורת ג'ודי ניר מוזס שלום או הדוגמנית בר רפאלי לעדכן את העוקבים אחרי כל דבר קטן - בעוד שמעדשות הפפרצי הן מקפידות להימלט?
ג'ודי ניר מוזס שלום היא האישה של המשנה לראש הממשלה, מהבעלים של העיתון של המדינה, אבל היא גם דבר נוסף - סוג של "עקרת טוויטים".
"אם אין לי כוח ועצבים ואני רוצה להתפרק במקום לצרוח אז אני כותבת בטוויטר וזהו, גמרתי", היא מספרת לנו. "אם שקית הזבל נקרעה לי או שבא לי להרוג מישהו - אני כותבת", היא אומרת. 2,140 עוקבים בשקיקה מדי יום אחרי ציוצים מן הסוג הזה של ג'ודי.
ג'ודי לא כותבת רק על זוטות. העניין האמיתי בציוצים שלה הוא דווקא אחר. "יש לי בעיה של חוש צדק, שזה משהו שהוא לפעמים מאוד בעייתי, כשאת נשואה לפוליטיקאי שרוצה להיות ראש ממשלה", היא אומרת. "הרבה פעמים אני מתפללת שהוא לא יידע ושאף אחד לא יגיע לו מה כתבתי", היא מוסיפה.
"הפנטזיה של אסי: עשרות אלפי עוקבים"
"בפנטזיה שלי רציתי להיות הבחור הישראלי עם הכי הרבה עוקבים", אומר עזר. עם זאת, לדאבונו, לפני חודש נכנסה לתמונה הדוגמנית בר רפאלי - ושבוע לאחר כניסתה, כבר נכנסה הישר למקום הראשון עם עשרות אלפי עוקבים.
"עקבתי גם אחרי בריטני ספירס, שזה נורא מביך, אבל עשיתי את זה", הוא מובך. "פתאום גיליתי שהיא התחילה לעקוב אחרי ועושה את זה עד היום. אין לי מושג למה", הוא מופתע.
אתה לא תחרותי? חבל לך על הזמן
הדבקות באג'נדה הפוליטית נותנת את אותותיה. בינתיים לאנסטסיה יש רק כ-700 עוקבים, אבל נראה שגם היא לאט לאט מכניסה מעט פרובוקטיביות לציוצים שלה.
עם זאת, נראה כי בסופו של יום יש מסקנה אחת ברורה. אם אתה לא סלב, בעל עסק, איש מצחיק במיוחד או אחד שמוכן לייצר פרובוקציות - אין לך שום סיכוי אמיתי. אין לך באמת מה לחפש בעולם התחרותי הזה של הטוויטר.







חדשות




= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן


אתר זה פועל כחוק ברישיון
















