שבחים - וגם נזיפות - לכלכלה הישראלית מה-OECD: דוח חדש של הארגון שנחשף הבוקר (ראשון) קובע כי הצמיחה בישראל היא חזקה, התעסוקה מתרחבת, האינפלציה נמוכה ורמת ההכנסה מתקרבת לאלו של המדינות המתקדמות. מזכ"ל הארגון, אנחל גוריה, הגיש היום לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר משה כחלון את ממצאי הדוח, שקובע כי "ישראל מוכנה ביחס לשאר מדינות הארגון להזדקנות האוכלוסייה". עם זאת, הדוח מציג פעם נוספת את הפערים הגדולים ואת שיעורי העוני הנרחבים, שממקמים את ישראל בין המקומות האחרונים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
מדובר בדוח דו שנתי על כלכלת ישראל, ממנו עולה כי שיעור התעסוקה גבוה: התרחבות התעסוקה תרמה לעלייה בהכנסות משקי הבית, ומספר יוזמות שיפרו את שיעור ההשתתפות של החרדים והערבים בשוק העבודה. נתון נוסף שמשבח הדוח הוא ההוצאה הציבורית עבור הפנסיה, שנחשבת לנמוכה. את יציבות המשק מייחס הארגון ל"מדיניות מוניטרית, פיננסית ופיסקלית אחראית".
כאמור, לא הכל ורוד בדוח: ישראל מאופיינת גם בשיעורי עוני גבוהים ובפערים גדולים, ושיעור העוני גבוה במיוחד בקרב הקשישים. בשיעורי אי השוויון בהכנסות ובעוני ישראל נמצאת במקום השני עם כ-18%, ורק מקסיקו מקדימה אותנו במעט. בדוח ההוצאה לחינוך ישראל נמצאת במקום השלישי מהסוף, כשרק אוסטרליה וקוריאה הדרומית מאחוריה.
כמו כן, רמת החיים הממוצעת בישראל נמוכה ביחס למדינות ה-OECD המובילות והפריון נמוך באופן יחסי, ומחירי הדיור הגבוהים פוגעים במעמדות רבים. כמו כן, מיעוט התחרות בסקטור המזון מייקר את עלויות המחייה עבור האוכלוסיות החלשות. בנוסף, שיעורי התעסוקה בקרב גברים חרדיים ונשים ערביות ישראליות מוסיפים להיות נמוכים. ב-OECD ציינו כי לישראל קיימים גם אתגרים סביבתיים חשובים שדורשים מענה.
בארגון הדגישו כי הכלכלה הישראלית צומחת באופן קבוע במשך 13 שנים, ומדגימה "יציבות יוצאת דופן". שיעור הצמיחה בישראל, על פי הדוח, גבוה מרוב מדינות ה –OECD במשך למעלה מעשור. המסמך עוסק גם ברפורמות להגברת התחרותיות - מהשינוי במחירי הסלולר ועד הסרת החסמים בייבוא.
המלצות: לימודי ליב"ה והגדלת קצבאות
הארגון ממליץ, על סמך המסקנות, להפחית את הגירעון, להעלות מסים סביבתיים ולהגדיל את ההשקעה בחינוך, ברווחה ובתשתיות - על חשבון תקציב הביטחון, אם הדבר יתאפשר. "הרגולציה על שוק המוצרים רחוקה מלהיות מיטבית", הוסיפו ב-OECD, "מחירי המזון גבוהים ויש לבצע הורדה נוספת של החסמים".
בנושא החינוך קוראים ב-OECD לא רק להגדיל את ההשקעות, אלא גם לדרוש מבתי הספר החרדים ללמד מתמטיקה, מדעים ושפות זרות - לימודי ליב"ה. המלצות נוספות: הגדלת התחרות בתחום האשראי והבנקאות, הגדלת קצבאות הזקנה, העלאת גיל הפרישה לנשים וליזום קופות פנסיה זולות לרווחת הציבור.
שר האוצר, משה כחלון, בירך על הממצאים: "דוח ה-OECD קובע באופן נחרץ שכלכלת ישראל היא יציבה. כמובן ששמענו הערות והצעות לשיפורים, אך אני מעדיף לדבר על הדברים שצריך לתקן, כי מחמאות זה לא תוכנית עבודה. מחמאות זה טוב לקבל, אך הערות מאפשרות לבנות תוכנית עבודה איך וכיצד לתקן. אני שמח שהממשלה הזו מטפלת כמעט בכל הבעיות שמדברים עליהן". כחלון פירט את הרפורמות הצפויות בדיור, בירוקרטיה ובתחרות: "אני שמח שנפלה בחלקי הזכות להיות שר האוצר בדיוק בזמן הזה ובמקום הזה, שמטפלים בדברים".
ראש הממשלה בנימין נתניהו הוסיף: "ארגון ה-OECD מאגד רבות מן הכלכלות המובילות בעולם, והוא מציב סטנדרטים חשובים לפעולה תקינה ומתקדמת של כלכלות מודרניות. הדוח הזה מציין לחיוב את העוצמה הכלכלית של ישראל, את הצמיחה הגבוהה, האבטלה הנמוכה ואת האחריות התקציבית שאנחנו כמובן גאים בהן. עם זאת, הוא גם מצביע על פערים גדולים, פערים בין קבוצות אוכלוסייה, בעיקר בקרב הציבור החרדי והציבור של האזרחים הערבים בישראל - ואם ליתר דיוק אומר, גברים חרדים ונשים ערביות שצריך להכניס אותם לשוק העבודה - הגדלת הפריון, הבעיות הקשות שיש לנו ברגולציית יתר, וכמובן גם בבירוקרטיית יתר. מדינת ישראל, לצערי, בולטת בבעיות הקשות שיש לנו בתחומים הללו, וחובתה של הממשלה להידרש לזה".