רבים מילדי ישראל אוכלים את ארוחת הצהריים שלהם, הארוחה המרכזית ביום, במפעלי המזון של בתי הספר או בצהרונים אליהם הם הולכים אחרי שעות הלימודים. אלא שהצצה לעולם הקייטרינג מגלה כי המנות שיאכלו הילדים בסביבות שעות הצהריים, הוכנו שעות רבות קודם לכן.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אך הבעיה עמוקה יותר מהטריות של מזון הילדים - השאלה האמיתית היא מה מסתתר בתוך המגשיות הכסופות שמספקות חברות הקייטרינג, ואת התשובה אפשר למצוא כבר במחיר הארוחות. מהצעת מחיר של אחת מחברות הקייטרינג עולה כי ארוחה מלאה עולה 13 שקלים בלבד. נסו להיזכר מתי אתם אכלתם לאחרונה ארוחה בסכום כזה, אפילו אם ארוחה מסובסדת במקום העבודה שלכם.
ומה הסיבה למחיר הנמוך כל כך? התשובה נמצאת באיכות המוצרים. משיחה טלפונית עם מפעל לעיבוד בשר עלה כי חומרי הגלם הבשריים נמכרים לחברות הקייטרינג במחיר של 20-30 שקלים לקילו. "אין דבר כזה, בשני שקלים ל-100 גרם אי אפשר לקרוא לזה בשר או עוף", מחה השף חיים כהן. "לא יכול להיות, אין דבר כזה. יש שם התערבות חריגה של התעשייה".
חברות הקייטרינג: "תמורת 2-3 ₪ תקבלו יותר מוצרים אמיתיים"
כנראה שגם בחברות הקייטרינג לא ממש מרגישים בנוח עם המנות שהם מספקים, וממליצים לקונים לשדרג את המנות: "תמורת עוד 2-3 שקלים תקבלו ארוחה משודרגת שיש בה פחות מוצרים מעובדים ויותר מוצרים אמיתיים", הסביר בפתיחות מנהל המכירות של אחת החברות.
אם כבר מוותרים על האיכות בשביל המחיר, לפחות נרצה להאמין שהמזון שמסופק לילדים עונה על הדרישות התזונתיות הבסיסיות שקבע משרד הבריאות. כדי לבדוק את הנושא לקחנו מנות מזון מחמישה ספקי קייטרינג שונים ברחבי הארץ למעבדה, שם בדקנו האם המנות הבשריות מכילות את כמות החלבון הנדרשת, ואת כמויות השומנים, הפחמימות, והנתרן המותרות.
הממצאים צריכים להדאיג כל הורה. במנה של קייטרינג "בית מוריה" מבאר שבע למשל, השניצל שמוגש לילדים מכיל רק 16.5 גרם חלבון כשהתקן מחייב לפחות 20 גרם לכל 100 גרם מוצר. מה שמצאנו הרבה במה שאמורה להיות מנת חלבון אלו פחמימות: 14.6 גרם ל-100 גרם שניצל. נתונים דומים נמצאו גם בקציצות של חברת "מבושלת" מבאר יעקב, שם המנה הכילה רק 10 גרם חלבון.
בארוחה אחת - כמות הנתרן המקסימלית המותרת ביום
בארוחות של חברת "לאנץ' טיים" מפתח תקווה ושל הקייטרינג הירושלמי של אייל גור נמצאו כמויות נתרן השוות כמעט לתצרוכת היומית המקסימלית לילדים. "הילדים בגילאים שאנחנו מדברים עליהם יכולים לצרוך עד 1,900 מיליגרם נתרן ליום", הסבירה רקפת אריאלי, דיאטנית קלינית וספורט. "מהבדיקה עולה שרק בארוחת הצהריים הם אוכלים כ-1,600 מיליגרם, שהם כמעט כל הכמות המותרת".
"נתרן למעשה גורם לעלייה בלחץ הדם, ליתר לחץ דם ועלול לגרום למחלות לב, מחלות כלי דם, ומחלות כליות", הוסיף פרופ׳ איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. "זה הרגל שקשה מאוד לשנות כי אנחנו מתרגלים לטעם המלוח. זה סוג של התמכרות למעשה".
מי אחראי לפקח על ארוחות הילדים?
ולא רק הנתרן עלול לגרום למחלות עתידיות, אלא גם אחוזי השומן הרווי הגבוהים - בארוחת הצהריים של חברת "גורמה" הירושלמית לדוגמא, אחוז השומן הרווי מהארוחה כולה עמד על 20% - כפול מהמותר. "בכל הגנים ללא יוצא מן הכלל כמות שומן הרווי הייתה גבוהה מההמלצה, מה שאומר שמשתמשים בשמן שהוא לא מספיק איכותי ובוודאי מזיק לבריאות", הסבירה הדיאטנית רקפת אריאלי.
משרד הבריאות הוא שקבע מה צריכה להכיל כל מנה המוגשת לילדים, אבל הוא מפקח רק על התנאים התברואתיים אצל ספקי המזון. מי שאמור לפקח על ההרכב התזונתי הוא משרד החינוך, שהטיל את המשימה על קרן רש"י, ששכרה מצידה חברה חיצונית לביצוע המשימה.
"קרן רש"י מתנהלת בחוסר שקיפות", טענה שגית צור, בעלת צהרון לשעבר. "הם אומרים שהם מבצעים בדיקות שמנים ומלחים, אבל בפועל מעולם לא ראינו תוצאות של בדיקות כאלה, ולפי הטעם של האוכל לא נראה לי שמבצעים בדיקות כאלה".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד מקיים בדיקות שוטפות במטבחים וכן בדיקות מעבדה, כמו גם פרסום מכרז ליועץ מומחה לתכנית ההזנה. המשרד ישמח לקבל לידיו את תוצאות הבדיקה שהוצגה - ויפעל בהתאם מול הספקים".
מחברת הקייטרינג "לאנץ' טיים" נמסר בתגובה: "אנחנו מספקים מזון תחת תנאים, נהלים ופיקוח קפדני. ערכנו בדיקה לאותן קציצות לפני כשבוע ומצאנו שכמויות השומן לסוגיו נמוכות מהממצאים שהוצגו".
מחברת הקייטרינג "אייל גור" נמסר בתגובה: "נתוני הבדיקות שהוצגו אינם מדויקים ומתייחסים למנה כולה ולא למרכיביה, ובכל מקרה הממצאים דווקא עומדים בהמלצות משרד הבריאות. לעניין הנתרן - ארוחת הצהריים היא הארוחה העיקרית ולכן כוללת נתח נתרן ניכר מהתצרוכת היומית. כל הליקויים בבדיקת משרד הבריאות כבר תוקנו".
מחברת הקיטרינג "בית מוריה" נמסר בתגובה: "אנו עובדים מול העמותה לתפנית בחינוך והכל מתנהל על פי המפרט והדרישות שלהם".
מקייטרינג "מבושלת" נמסר בתגובה: "החברה פועלת בהקפדה, פיקוח חיצוני ובדיקות מעבדה שוטפות. חלק קטן מהארוחות נרכש מחברות מוכרות אחרות ואנו פנינו אליהן לתיקון דחוף במוצר שסקרתם".
מקייטרינג "גורמה" נמסר בתגובה: "כל אלפי המנות שאנו מספקים נבדקות ומפוקחות על ידי קרן רש"י ועמותת תפנית בחינוך".
מהעמותה לתפנית בחינוך נמסר בתגובה: "בכדי להביא ליצירת מנה מאוזנת, בריאה ואיכותית, העמותה מפעילה מערך בקרה ופיקוח צמוד לפעולות ספקי המזון. העמותה מבצעת במשך השנה פעילות שוטפת הנוגעת לפיקוח ובקרה אודות מרכיבי מנות המזון המוגשות לגנים ולבתי הספר. כל ספק שעובד בתכנית ההזנה מפוקח בין ארבע לשש פעמים בחודש, על ידי צוות הזמה. מעבר לכך, מתבצעות כ-7-8 בדיקות מעבדה שנתיות".
"שלוש מתוך שש חברות הקייטרינג שהוצגו - חברת 'מאכל' חברת 'לאנץ' טיים' וחברת 'מבושלת' - אינן פועלות במסגרת תכנית ההזנה של משרד החינוך. ככלל, יש ספקים שעובדים בתכנית ההזנה ומעניקים שירותים דומים לגנים ובתי ספר פרטיים שאינם מהווים חלק בתכנית.
תחקיר המזון - כתבות נוספות:
בדיקה: כמות חריגה של חומרי הדברה בירקות שלנו
שקר הפיצה: כמה גבינה באמת יש על הבצק?